הפוך לעמוד הבית
יפעת 2

מנכ"לית הבצפר: "גם אם יבקשו ממני בוגרים לעבודה – אין לי לתת"

27/03/2012
הגדל

"באקדמיה מלמדים הרבה דברים, אבל לא מלמדים לכתוב בריף", אומרת ורד בטש, מנכ"ל הבצפר של איגוד חברות הפרסום. היא מסבירה כי " החפיפה במשרדים לוקחת הרבה זמן. העולם הזה מאוד ממודר ודורש התמחות".  

בכלל, בטש מקפידה מאוד על בידול אגרסיבי של הבצפר אל מול תארים באקדמיה, וגם מול קורסים של גופים עצמאיים אחרים: "למה אוהבים ללמד כאן?  אתה לא יושב מול אנשים שבחרו בקורס כשעה אחת מתוך סמסטר. אלה אנשים ששילמו את מיטב כספם כדי לעסוק בתחום, האווירה בכיתה היא מהממת. יש כאן מרצים שעובדים לאורך כל העשור. הבצפר עובד אחרי הצהריים, כי אלה אנשים שעובדים בימים".

כיצד הדברים באים לידי ביטוי ?
"מה שמעניין הוא העולם האמיתי. ההכנה לעבודה. הכנת תיק העבודות, הפלנינג, תמיד מעוגנים במקרים אמיתיים. הכיף שבעבודה על הלא אמיתי קיים, אבל רק בתרגילים הראשונים בקורס. לדוגמא,  תרגילים שנערכו בעבר בבצפר, בהם מקדונלדס רוצים להשיק פלאפל, או תנובה מחפשת להיכנס לשוק השוקולד, הפכו למציאות".

חלק גדול מהעבודה בתרגילים מתבסס כיום על עמותות, כגון מרכז נא לגעת, מרכז לתקיפת נשים, ועוגיות קוקיות – תוצר של נוער שוליים. תרגילים אליהם מתגייס צוות בלתי נתפס של 300 פרסומאים – תלמידי הבצפר.

"יש משהו לא כיפי לעשות עבודה לחברה מסחרית שגם כך עושה כסף", אומרת ורד. "עצרתי באיזשהו שלב את הנושא של חברות עסקיות שנותנות תרגילים לתלמידים, כי הדבר הפך למגיפה.עם העמותות אנו מטפלים גם בנושאים מצחיקים, שיכולים  להרים להנחתה לקריאייטיב. אנו גם עושים שיתופי פעולה עם מדיה, אבל זו חייבת להיות מדיה עם SAY. לדוגמא הפרוייקט עם עיתון הארץ – הוא חצוף והוא מרגיז. אנו הולכים לאנדרדוג, לא לאסם, שטראוס או עלית".

תעשייה במשבר – הביקוש לא
כיום מסיימים את הבצפר כ- 450 תלמידים בשנה הלומדים במגוון מסלולים שאורכם כ- 9 חודשים, בהם קריאייטיב, הפקה פרסום, מדיה וניהול לקוחות ואסטרטגיה.

כיצד המשבר בענף הפרסום משפיע ?
"גם אם היום יבקשו ממני עובדים בתחומים מסויימים, אין לי לתת. לקחתי בחשבון את 2012, והורדנו מחירים, כדי שבעוד 3 חודשים יהיה פיק. גם אחרי הפיטורים שהיו, עדיין מישהו צריך לעשות את העבודה. אי אפשר להפיל הכל על העובדים שנשארו. הביקוש לעובדים שלנו יהיה מדהים".

מהם המסלולים המבוקשים ?
"תמיד הקופירייטינג יהיה הכי מבוקש. יש בזה משהו נורא סקסי. הוא מושך אנשים בגילאי 20-30, שתמיד החמיאו להם שהם מפולפלים ומגניבים. בשנה מסיימים 140 קופירייטרים, כש- 42% נקלטים בתעשייה. הרחבנו בקורס את נושאי  האינטראקטיב. היום העולם של האינטרנט, אתרי הקופונים, גם שם צריכים קופי כדי לקבוע מה יהיה רשום בכותרות, בתפריטים ולהניע לפעולה".

כיום קורס הדגל של הבצפר הוא ניהול אסטרטי, אשר מכשיר מנהלי מותג, פרסום, מנהלי לקוחות ופלנרים. אל הקורס מתקבלים רק בעלי תואר ראשון. את הקורס מסיימים 60 תלמידים בשנה, ואחוזי ההשמה עומדים על 88%. הכי חם כיום הוא קורס ניהול הפרסום והשיווק באינטרנט. בעוד כל הקורסים נוגעים באינטרנט, הקורס מספק התמחות בכל המאפיינים של ניהול אינטראקטיב, כגון SEO ו- SEM שלא נלמדים בקורסים אחרים. הקורס מושך גם קהל מבוגר יותר מאשר קורסים אחרים בבצפר, כולל סמנכ"לי קריאייטיב ותקציבאים שלא רצו את מסלול הפלנינג. 90% אחוזי ההשמה בקרב הבוגרים של מסלול האינטראקטיב מצדיקים את הביקוש.

יוצאים מנמל הבית – לבני ברק
אין הרבה מיקומים טובים יותר להקמת משרד כמו בשורה הראשונה לים בנמל תל אביב. קשה להתנתק מהנוף הכחול. אולי זו הסיבה שרק לאחרונה יצא הבצפר מהנמל ופתח שלוחה ראשונה – דווקא בלב בני ברק.

"הרעיון של הבצפר בבני ברק נוצר מהצורך של משרדי פרסום באנשים שמבינים את המגזר, והם לא יכולים ללמוד כאן. יש מרצים שהם פרועים מאוד, שיעמדו על השולחן בשיעור. זה לא יקרה שם. ההקפדה בבני ברק הייתה – ללא פשרות. שהשלוחה לא תהיה ברמה נמוכה יותר מאשר הבצפר. את המקצועיות מביא לשלוחה מנהלה, איתן דובקין, שגם משמש על תקן "משגיח הכשרות" של השלוחה".

הבצפר גם יוצא  מהשטח המסורתי של עולם הפרסום עם השקה צפויה במהלך השנה של קורס לעסקים קטנים. מדובר בתחרות ישירה אל מול מט"י וקרן שמש. בנוסף, שיתוף הפעולה של הבצפר עם המרכז האקדמי קרית אונו, במסגרתו סטודנטים במרכז עוברים בשנה השלישית ללמוד בבצפר, מהווה התרחבות נוספת אל אזורים חדשים ומלחמה על קהלי יעד חדשים.

האם לפני 10 שנים חשבת שכך ייראה הבצפר  ?
"האמת, לא הייתי מאמינה שאני יכולה לעשות משהו פחות מזה. אם זה היה "מג'עג'ע" לא הייתי נשארת. בבתי ספר הקטנים עושים ככה. הם מנסים לשרוד באמצעות הנחות. הרעיון הוא לעשות משהו חזק. זה מגשים את החלומות שלי. יש כאן אווירה משפחתית וצוות מדהים. מנהלי המסלולים שמלמדים כאן יש להם פאשן, זה לא ברירת מחדל עבורם כמו באקדמיה, אנשים שלא מכרו לימונדה בחיים שלהם".

"אין לעבודה הזאת גיל. גם משרדים שמנהלים אותם צעירים שואלים אותם איפה המבוגר האחראי. בגיל שלי חציתי את כל התפתחות הענף, יש כל כך הרבה מה ללמד".

יפעת אוזן
עבור לתוכן העמוד