הפוך לעמוד הבית
יפעת 2

השקט שלפני חודש רמדאן

18/09/2006

זהו הקיץ נגמר, קייטנות לא היו השנה בגלל המלחמה , החתונות עוד מעט יסתיימו, התלמידים חוזרים לבית הספר , מקווים שהשגרה תחזור. ואכן היא תחזור, וכבר מרגישים תזוזות בשוק לקראת משהוא שמתרחש - ההכנות לחודש רמדאן בקרב השוק הערבי מתחילות לקבל ביטוי משמעותי. חברות ומותגים מכמה קטגוריות מחכות בקוצר רוח לתקופה הזו.

 

לפני הכל בואו נראה מה גודל השוק שאנחנו מדברים עליו :

זהו השוק הערבי , וביתר דיוק, האוכלוסייה המוסלמית בישראל. האוכלוסייה המוסלמית בישראל מהווה כ- 16% מכלל הצרכנים במדינה, מונה כ- 1.142 מיליון איש , והיא מהווה כ- 83% מכלל השוק הערבי בארץ (להזכירכם שהשוק הערבי מורכב משלוש דתות : מוסלמים , נוצרים ודרוזים). בעצם אנחנו מדברים על 197 אלף משקי בית בערך.

האוכלוסייה המוסלמית בישראל צעירה , 43% הם ילדים בין הגילאים 0-14 , בהשוואה לאוכלוסייה היהודית כ-26% .

 

מה נשתנה החודש הזה?

חודש הרמדאן הוא חלק מהפיק השני והחשוב בקרב השוק הערבי. "עונת החגים" אשר מתחילה בחודש רמדאן (24.9.06 – 24.10.06), וסופו בחג אל פיטר. לאחר מכן, באמצע דצמבר מתחילות ההכנות לכריסמס (25.12 – קטולים), סילבסטר (31.12-. 1.07 - קטולים) , חג אל אדחא- הקורבן (לאוכלוסיה המוסלמית – 31.12-3.1.07) ןכריסמס (7.1 אורתודוקסים).

 

אז מה זה חודש רמדאן ? זהו החודש המקודש ביותר לאוכלוסייה המוסלמית בעולם ובישראל . חודש זה מוקדש לצום ולתפילות למען הנביא מוחמד עליו השלום ואלוהים. זהו חודש הסלחנות, והמעשה הטוב .

 

אבל מלבד ההיבט הדתי יש היבט סוציו- צרכני :

ניהול יום : בכל יום מתחיל הצום משעות הבוקר עד שעות הערב המוקדמות (בד"כ 17:00-18:30), אשר שוברים הצום בארוחת אל איפטר. זוהי ארוחה חגיגית שכל חברי המשפחה יושבים וסועדים. כמובן החל משעת הסעודה ניתן לאכול עד שעות הבוקר המוקדמות , ז"א עד השעה 03:00 -04:00 בבוקר , כאשר בשעות האלה ניתן לאכול ארוחת ביניים – הנקראת "אל סחור". לאחר מכן מתחיל הצום.

 

 לנושא ניהול זמן יש משמעות רבה בקהל הרחב: לדעת את זמני התפילה , מתי ארוחת אל איפטאר, מתי אל סחור , מתי תפילת הערב וכו'...כאן המקום לחשוב על לוח צום שיכול להוות כלי שימושי להרבה מותגים בכדי לקדם אותם מבחינה תדמיתית , וכמובן כחלק מאחריות תאגידית של הרבה מותגים וחברות כלפי הקהילה המוסלמית והשוק הזה.

 

ביקורים משפחתיים: בחודש זה ניתן לזהות ביקורי משפחות והזמנות לרגל ארוחת אל איפטאר, בקרב חברי המשפחה , או ארגוני עובדים, מורים, ובתי ספר. הענקת מתנות בחודש הזה היא דבר מובן מאליו, לא ייתכן שמשפחה תבקר אצל השנייה ללא מתנה, וזה יכול להיות : כלי בית, רהיט קטן, מוצר חשמלי, סטים של מצעים, ממתקים ומזון לנזקקים, תכשיטים לאהובי ליבם, שעונים גם.

 

 

חיי הלילה תוססים : כמובן אחרי ארוחת אל איפטאר  יוצאים לבלות בבתי קפה למיניהם, בקונדיטוריות , במרכזי קניות, באירועים מיוחדים אשר מהווים פוטנציאל לפעולות יח"צ, כמו מתן חסות, חלוקת מתנות ודוגמאות מהמוצרים, פעילות קד"מ כל שהיא, טעימות של מוצרי מזון.

כמובן ישנם גם אירועי תרבות נוספים כגון: תצוגות , סרטים במרכזי תרבות, ומסיבות.

 

הוצאות: בחודש זה רמת הקניות עולה  אבל המוצרים הבולטים הם מזון, אופנה , מתנות וכלי בית . אם הממוצע של משפחה ערבייה על מזון בחודש רגיל מגיע ל- 2000 ₪ בערך, בחודש רמדאן זה מוכפל בהרבה ויכול להגיע עד 4500 ₪ לחודש למשפה מוסלמית. בעצם בשוק הזה ובמיוחד לרגל הרמדאן מוצאים קרוב ל- 1.47 מליארד ₪ על מזון [ לפי סקר של המרכז ערבי יהודי לפיתוח כלכלי 05 ]  גם בשוק של המתנות וכלי הבית חלה עלייה גדולה ענף זה מגלגל קרוב ל- 110 מליון ₪ בחודש. בנוסף לכך ענף האופנה והבגדים אשר מגלגל בחודש זה כ- 300 מליון ₪.

 

תשומת לב רציפה

פנייה לשוק המוסלמי צריכה להיות בשפה הערבית, מחקרים הראו ש- 90% מקרב השוק הערבי בארץ מעדיפים לקרוא ולהיחשף למידע בערבית , וזה כולל : עיתונות , מאמרי מערכת, אייטמים, הודעות לעיתונות , סיקור תקשורתי, מודעות בעיתונות ובאמצעים אלקטרונים.

 

כמובן פעילות שיווקית כל שהיא לא צריכה להיות אך ורק בחודש הזה, אלא צריכה להיות מתמשכת לאורך כל השנה, כי שוק זה מצריך חינוך צרכני. חלק מהחברות והמותגים מתחילים הפעילות שלהם בחודש הזה וממשיכים הלאה. וחלק עושה פעילות ספציפית ונעלם לאחר החודש הזה.דבר לא נכון אסטרטגית , כי עד שחוזרים עוד פעם לשוק הזה בחזרה , אנחנו כמשווקים עלולים להפסיד אותו, ליצור וואקום שיווקי, אשר יכול לכנס אליו כל מתחרה.

 

וכאן אני מדבר על חינוך שוק, אני מדבר על דו קיום עסקי, ועל שלום עסקי שצריכות לעשות חברות ומותגים ישראליים ובינלאומיים עם השוק הזה. זה מה שיוביל אותנו גם לדו קיום אזרחי ופוליטי לפי דעתי.

העניין הוא חלק מאחריות תאגידית של הרבה חברות ומותגים לפנות לשוק זה וליצור את הדו קיום העסקי הזה, בדו סטריות ואינטראקציה בין המותג לצרכן.

* סלימאן פראג' – מנכ"ל NEW BRAND  ייעוץ אסטרטגי ויחסי ציבור המתמחה בשוק הערבי בארץ. .לתגובות : newbrand@zahav.net.il

מאמרים נוספים בנושא

יפעת אוזן
עבור לתוכן העמוד