הפוך לעמוד הבית
יפעת 2

ממשק פשוט? לא, תודה.

20/09/2012
ממשק פשוט? לא, תודה. (הגדל)

פורסם בפלטפורמת הבלוגים של חברת מטריקס Blogix

האם נכון תמיד ש "ממשק טוב חייב להיות פשוט ומינימליסטי"?SimpleScreen
התשובה הקצרה: לא.

לא תמיד צריך לכוון לממשק פשוט או מינימליסטי. יש מקרים בהם  ממשק עמוס יכול להיות אפקטיבי יותר, שיווקי יותר ונוח יותר. פשטות היא אמצעי, לא מטרה. ממשק טוב אמור ליצור חווית שימוש טובה, להיות אפקטיבי ויעיל. לא פעם ניתן לשפר את העמידה ביעדים אלו דווקא ע"י יצירת ממשקים עמוסים ומורכבים.

היתרונות המיוחסים לממשקים פשוטים

התפיסה שחיוני ליצור ממשקים פשוטים מבוססת על מספר ערכים מוספים שמיוחסים לממשקים פשוטים:

- שיווק ומכירות: ממשק מורכב נתפס כמרתיע לקוחות פוטנציאליים.
- נוחות: ממשקים פשוטים נתפסים כקלים יותר לשימוש ממשקים מסובכים.
- קיצור זמני לימוד: כלים וממשקים פשוטים אמורים לדרוש פחות זמן ומאמץ בתהליך הלימוד.
- ייעול תהליכי עבודה וקיצור זמני תגובה: ממשק פשוט אמור לקצר זמני תגובה  וליעל את השימוש במערכת (ע"ע חוק Hick–Hyman ).
- מניעת טעויות: ריבוי  אפשרויות וכלים מגביר את הסיכון לשגיאות.

במאמר זה ובמאמרים הבאים בסדרה אנסה להראות כיצד ממשק מורכב עשוי להוות כלי אפקטיבי יותר ממשק פשוט מכל הבחינות הנ"ל  -  שיווק, נוחות, לימוד ויעילות השימוש במערכת. אתחיל במורכבות הממשק ומכירות.

האם ממשק פשוט וענייני מקל על השיווק ומגדיל את המכירות?

לאו דווקא.
מקרה לדוגמה: אתם עומדים לרכוש  מכשיר כלשהו שאתם מכירים, בעיקרון. אינכם בקיעים במשמעות ההבדלים בין הדגמים והמותגים השונים. נניח, לדוגמה, שאתם מתלבטים בין שתי מדפסות. המחיר שלהן דומה, שתיהן מ"בית טוב" ולשתיהן יכולות דומות בנושאים שאתם מזהים כחשובים. אחת מהם מציגה, בנוסף ליכולות שאתם מזהים כחיוניות, עוד מספר תכונות נוספות. תכונות אלו עשויות, אולי, להיות שימושיות עבורכם – ואולי לא. האם תעדיפו באופן אוטומטי את המדפסת שמציעה פחות?

אתם יודעים שהתכונות הנוספות עשויות להיות לא שימושיות עבורכם.
יותר מכך – כל רכיב נוסף מגדיל את הסיכון שמשהו יתקלקל.
למרות זאת – חלק ניכר הרוכשים יעדיפו את המדפסת היותר "משוכללת".

למה?
מכיוון שייתכן התכונות הנוספות תורמות משהו – אז למה לוותר עליהן?
מכיוון ש "מקבלים יותר תמורה לכסף".
בשורה התחתונה – רוב האנשים לא באמת מתעקשים לקבל "כמה שפחות".

שיווק, חווית הקניה, ו- cross sale.

הבה ניקח לדוגמה אתר מינימליסטי ופשוט:

AmazonAccess

והינה דוגמה לאתר "קצת" פחות מינימליסטי:

Amazon Home

שתי הדוגמאות הנ"ל  שימשו  במרץ 2011 כדף הבית לאתר Amazon.
הדוגמה הראשונה היא הגרסה הנגישה של האתר – www.amazon.com/access/ ואילו הדוגמה השנייה הינה דף הבית הרגיל והעמוס בכל טוב. נילסן, גורו השמישות, סבור שהאתר של Amazon שוגה כשהוא מציע עומס רב של אפשרויות, תכנים, עיצובים והפניות. ייתכן שנילסן צודק מבחינת שמישות,אבל מטרתו העיקרית של האתר איננה להיות שמיש,  אלא למכור.
ב-Amazon עושים  שימוש בכל הכלים שעומדים לרשותם בכדי לקדם מכירות:
עיצוב גראפי שמושך תשומת לב, הצגת מגוון רחב של מוצרים ושירותים שעשויים להיות רלוונטיים למשתמש, פרסומות מסוגים שונים, שימוש בסרגלי ניווט ככלי להצפת ערכים מוספים ללקוח – ועוד. כל רכיבי עמוד הבית מתחרים על תשומת ליבו של הלקוח. החוויה איננה של מרחב פשוט ומינימליסטי אלא להיפך – החוויה היא של קניון עשיר, מעניין ומושך תשומת לב, ש"מכה" בלקוח במגוון פיתויים ואטרקציות. האתר ה"עמוס" משמש ככלי מכירה באופן אפקטיבי יותר מהאתר ה"פשוט".

אם פני הדברים היו שונים, אתר Amazon היה נראה כמו הגרסה הנגישה.

התאמת מורכבות הממשק לקהל היעד

אפיון ממשק מוכוון משתמש לא צריך  לעסוק בהכללות כגון "פשוט זה טוב", אלא לכוון לקהל מוגדר היטב של לקוחות ומשתמשים. קיימים  קהלי יעד עבורם ממשקים מורכבים אפקטיביים ואטרקטיביים יותר מכל הבחינות (שיווק, נוחות, לימוד, יעילות, מניעת טעויות ושביעות רצון כללית). במקרים אלו נכון ליצור ממשקים מורכבים ומסבכים. בהכללה ניתן לדבר על  שלושה קהלי יעד לממשקים "לא פשוטים":

"מבקרים מזדמנים"

עבור לקוחות שאינם מתמצאים בתחום בו עוסק המוצר, אחד המדדים העיקרים ל"במה כדאי להשקיע" הוא "כמה תמורה מקבלים להשקעה". וכששואלים "כמה", לא פעם המשוואה עליה מתבססים  היא "ככל שמקבלים יותר, כך יש יותר תמורה לכסף". מוצרים וממשקים שמיועדים ללקוחות שכאלו, צריכים לנסות ולספק כמה שיותר ערך מוסף, באופן כמה שיותר בולט וגלוי לעין – מה שמתרגם לא פעם לממשק עמוס. (ע"ע דוגמת המדפסת שהצגתי).

"המומחים"

בדיוק בצד השני של ספקטרום הניסיון, נמצאים המומחים.  אלו משתמשים מנוסים מאוד, שזקוקים לכלים חזקים. הם לא חוששים "ללכלך את הידיים" בניהול המערכת – אם התמורה שיקבלו תענה על צרכיהם. לקוחות שכאלו מבקשים ממשק גמיש, שייתן להם שליטה מקסימאלית על תהליכי העבודה והתוצרים. ממשק שכזה, עם ריבוי אמצעי שליטה בקרה, הגדרות וניהול, יהיה לא פעם ממשק עמוס.

"חובבי הגדג’טים"

זהו קהל יעד מצומצם יותר, אך לא נדיר בעולם ההי-טק. מדובר באנשים שמתלהבים מטכנולוגיה ומהיכולות שהיא מציעה. עבור לקוחות שכאלו, ממשק "מלהיב" הוא ממשק המציע מגוון רחב של יכולות ייחודיות ומתוחכמות.

לסיכום נושא הצד השיווקי של הממשק הפשוט:

לפעמים ממשק פשוט מוכר,  אבל לא פעם ממשק עמוס יכול להיות אפקטיבי יותר.

ממשק שיוצר אצל המשתמש תחושה שהוא "מקבל יותר תמורה לכסף", או ממשק שפונה למשתמש דרך ערוצים רבים במקביל ומציף עושר של הצעות ופיתויים, עשוי לספק חוויית רכישה אטרקטיבית ואפקטיבית יותר.

כשפונים לקהל יעד מוגדר היטב, חשוב לבדוק האם ממשק מיוחד, עשיר ומעניין או ממשק שמאפשר שליטה מקצועית מתקדמת, עשוי להיות אטרקטיבי ואפקטיבי.בנוסף כדאי לזכור שממשק מיוחד ויצרתי יכול לסייע ביצירת בידול מהמתחרים – אבל על כך ארחיב כבר באחד המאמרים הבאים.

יפעת אוזן
עבור לתוכן העמוד