הפוך לעמוד הבית
יפעת 2

שיימינג זה לא סוף העולם

26/04/2018
שיימינג זה לא סוף העולם

לא בכל יום מתרחש אירוע רשת שמאשש באופן מובהק את הטענה של המשבריסט, לפיה שיימינג הוא לא סוף העולם. לא כל פרסום נגד עסק גורם לסגירתו או לאובדן פרנסה, מה שחשוב הוא התגובה של העסק ושל קהל הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים שלו. 

 

סביר להניח שבארגון חותם ציפו לתוצאה אחרת אבלהפוסט שהם פרסמו היום נחטף על ידי הגולשים וגרם לתוצאה הפוכה לחלוטין: הוא חיזק את פסטה בסטה ולא החליש אותה. הפוסט שפורסם עזר לחותם לגלות שלמציאות יש חוקים משלה, אחד מהם הוא שכשפועלים בנושא שנוי במחלוקת, כדאי לבדוק באיזו זירה פועלים ומתי. 

 

בניגוד לעלון בית הכנסת, הרשת היא אינטראקטיבית ומאפשרת גיוס של תומכים ומתנגדים, ובתקופה בה הציבור החילוני מתלכד סביב ההתנגדות לתחושת ההדתה ומנסה לאתר חלופות למוקדי הכוח הישנים, מי שמבוייש על רקע זה לא צריך להיכנס למגננה, הוא יעדיף פופקורן בזמן שהוא עובר על התגובות של הגולשים לפרסום.

 

מה קרה כאן?

בכלי התקשורת יכתירו את זה כסערה ברשת, כריקושט או כפרסום פיפיות אבל בשורה התחתונה מדובר בניסיון שיימינג שלא צלח. בחותם ניסו לבייש את פסטה בסטה באמצעות הצבעה על חריגה מנורמת הכשרות, אבל כנראה שהם לא הכינו שיעורי בית ובחרו להשתמש בנורמות שבפסטה בסטה זנחו כבר לפני למעלה משנתיים וחצי, כשהם ויתרו על תעודת הכשרות של הרבנות ובסופו של תהליך בחרו בהשגחה אחרת.

 

בניגוד לחותם שהתבססו על המוכר, הידוע והאמונה, בפסטה בסטה התבססו על הניסיון, על מדידה, הערכה ונתונים. במהלך השנתיים וחצי האחרונות הם גילו שבלי התעודה של הרבנות הם מרגישים שהם שומרים טוב יותר על הכשרות, שהדבר לא פוגע להם בכיס (למעט קנס מהרבנות ירושלים), שהם זוכים לתמיכה ולאמון של הלקוחות שלהם, חילונים ודתיים כאחד, ולכן הם הרגישו שהם מוכנים לעבור לשלב הבא: להשגחה של ארגון צהר.

 

ואם היה להם ספק, באו המגיבים ואמרו לחותם את מה שהציבור חושב,. ולראיה, מי שיעבור על כל התגובות בפוסט יתקשה למצוא תגובה שתומכת בפרסום. למעשה הארגון, שמנסה לנכס לעצמו את ההלכה, לא הצליח להביא גולשים שיתייצבו לצידו ויתמכו בו במאבק שהוא מנסה ליזום.

 

 

מה לעשות? למנף.

במילון המושגים של המשבריסט מדובר בשיימינג בקלש Shaming Backlash: ניסיון שיימינג שמתהפך נגד היוזם שלו, ואם לא מדובר במהלך מבריק, שבמסגרתו חותם בונים קהל לצרכי קמפיין עתידי או לצורך אי הכללה, לא ברור מה גרם לחותם להשאיר את הפוסט באוויר. שום דבר טוב לא יוצא להם מהפרסום הזה - במיוחד לא החשיפה של קהל הגולשים לתפישה החיובית כלפי ארגון צהר.

 

לפני כמה חודשים זומנתי לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא שיימינג נגד עסקים קטנים ובמהלך הדיון עלתה הצעה להקפיא כל שיימינג ב-24 שעות כדי לאפשר לעסקים להתארגן. אם ההצעה ההזויה הזו היתה מתקבלת פסטה בסטה לא היתה מרוויחה היום פרסום ויחסי ציבור חינמיים.

 

שיימינג, כאמור, הוא לא סוף העולם. לפעמים הוא עשוי להיות כואב, לפעמים הוא דורש שינוי והסתגלות אבל אפשר להתמודד איתו, אפשר למנף אותו ולפעמים, כשהוא כל כך מרושל ולא יעיל, לא צריך לעשות כלום, רק לתת למגיבים לדבר ברשת ולקלוט בקופה את העלייה בהזמנות של פטוצ'יני ברוטב המנה הוורודה. מצד שני, לא למנף אירוע כזה זה יהיה בחזקת פשע ולכן הם פרסמו שיימינג טרנאראונד אלגנטי באמצעות הפוסט הזה

 

אסף שמואלי, מומחה לשיימינג, הפוסט פורסם במקור ב"משבריסט"

 

מאמרים נוספים בנושא

יפעת אוזן
עבור לתוכן העמוד