איפה האחראי על האינטרנט?

לא מעט רעיונות מעניינים ובעלי חשיבות הופיעו במאמרו של מרטין בוקסדורף שפורסם באתר Allmarketing בשבוע שעבר. למשל על הצורך להסדיר את מקצועות האינטרנט, לנהל רישום של העוסקים במלאכות השונות ולקבוע סטנדרטים של איכות וכמות לעסקאות ולחוזים בתחום. חלק מהרעיונות נשמעים הגיוניים, אחרים ייתכן שיהיו קשים ליישום, אבל דבר אחד משותף לכולם: הם אינם מופנים לכתובת הנכונה. בוקסדורף שואל "היכן איגוד האינטרנט הישראלי?” אולם אסדרת המקצועיות של בעלי מקצוע המשתמשים בפלטפורמת האינטרנט אינה ממטרותיו של האיגוד ולא נמצאים תחת אחריותו.


הטלת סנקציות על נותני שירות שאינם עומדים בהבטחותיהם, אינה ממטרות האיגוד, וגם לא תהיה. מכיוון שהאינטרנט הוא שבועה למידע חופשי, האיגוד מאמין שמרכיב חשוב בהיעלמותן של תופעות שליליות כאלה – בשוק האינטרנט וגם מחוצה לו – טמון בשימוש ברשת. למשל, אם נותן שירות גובה סכום גבוה מדי, מעניק תמורה לא ראויה, או אינו עומד בהבטחותיו – פרסום באינטרנט יכול להיות הנשק היעיל ביותר כנגדו.


לצד זאת, יש בישראל חקיקה ענפה בתחום החוזים והשירותים. האינטראקציה והטרנזקציה העסקית לא נולדו עם האינטרנט, אלא הרבה לפני כן, והחוק, יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים אחראים על ניהול חיי מסחר תקינים במדינת ישראל.


האיגוד, לעומת זאת, הוא עמותה המנוהלת על ידי ועד מנהל מתנדב. טענותיו של בוקסדורף כלפי האיגוד שקולות לדרישה מעמותת "אור ירוק", הפועלת לקידום הבטיחות בדרכים, שתטיל קנסות ועונשים על נהגים מסוכנים, או תקבע כללים לבדיקת כלי רכב. אולם בישראל יש חלוקת תפקידים: תפקידם של גופי המגזר השלישי לקדם מטרות חברתיות, ואילו את הרגולציה עושה המדינה. אין בכוונתנו להפריט ולקחת לידנו את תפקידן של הרשויות הממלכתיות.


כבר זמן מה שמתרוצצת הבדיחה על החיפושים אחרי "האחראי על האינטרנט". ואכן, רבים מרגישים שיש צורך במישהו ש"יעשה סדר" במרחב הפתוח והגמיש הזה, שבו כל אחד יכול לפרסם להמונים, ונראה שגם כל אחד יכול לשווק את עצמו איך שהוא רוצה, ללא כל פיקוח – מלבד אימת ההמון. אך, האמנם נדרש מינוי אחראי על הרשת? האינטרנט באופיו הפתוח מאפשר שיוויון הזדמנויות מקצועי, מהווה פלטפורמה חופשית לפיתוחים טכנולוגיים ומאפשר שיתוף דעות והגיגים. האם נרצה לצנזר זאת? בהתאם לסטנדרטים של מי? איגוד האינטרנט מסכים לכך שיש לו אחריות בהקשר הזה: אחריותו היא לשמור על האינטרנט כמרחב פתוח וגמיש.


מעבר לאחריותו של האיגוד בנושא תשתיות אינטרנט ומרשם שמות המתחם (דומיינים) בישראל, לאיגוד אג'נדה חברתית רחבה, שנועדה לקדם את השימוש באינטרנט בכל שדרות הציבור. האיגוד פועל בחזית הרגולטורית ומסיר מסדר היום הצעות הפוגעות באופי הרשת או מקדם כאלה שנועדו לחסום ניצול לרעה של המרחב הדיגיטלי. האיגוד מקדם פיתוח טכנולוגי ושימוש בקוד פתוח, מפעיל מרכז לאינטרנט בטוח במסגרתו מסירים תכנים פוגעניים באמצעות קשרים שמוסדו עם פייסבוק, גוגל, משטרת ישראל וארגונים נוספים, ומספק ידע מקצועי חינם לציבור הרחב במסגרת אקדמיית האינטרנט ועוד. ­


האיגוד יכול כמובן להעלות את המודעות לאותן סוגיות, כחלק מהפעילות החברתית-מקצועית שלו, למשל, במסגרת "אקדמיית האינטרנט" של האיגוד, שם מתקיימות הרצאות והשתלמויות מקצועיות (הן בתחומי הפיתוח והן בתחומי השיווק ואף הרגולציה) – אך לא ניתן לדרוש או לצפות ממנו שייקח אותן תחת אחריותו הבלעדית. כתמיד, איגוד האינטרנט פתוח להצעות של הציבור הרחב למען אינטרנט חופשי ובטוח ואנו מזמינים את כל מי שיש לו רעיון טוב ויצירתי לפנות אלינו ישירות וליזום שיתופי פעולה, למען האינטרנט הישראלי החופשי.


אסתאר בר היא מנהלת השיווק של איגוד האינטרנט הישראלי


אולי יעניין אותך

שיווק דיגיטלי
sandi-bar(3)
da1
yostore1
yael7

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
מכונה גלידה נינג'ה צילום יחצ
לירון ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח