האם וכיצד הופכים אתרי ה"קניות חברתיות" למועדוני הלקוחות העתידיים?

את השם GROUPON כבר שמעתם? אם טרם, אתם כנראה די שמרנים בהרגלי הצריכה שלכם או שאתם לא במיוחד "מתים" על טכנולוגיה. שהרי אי אפשר להתעלם מהטרנד החדש בעולם הדיגיטל והרשתות החברתיות – אתרי המכירות החברתיות.



מדובר באתרים המציעים מכירות קבוצתיות של מגוון מוצרים לפרק זמן מוגבל במחירים מאוד אטרקטיביים, מחירים שלא ניתן לקבל בשום קניון או אתר קניות אחר.



החלוץ הראשון בנושא היה האתר האמריקאי GROUPON , המציע הצעות מגוונות החל מחבילת ספא ב 150$ במקום 300$ או 50% הנחה בגאפ. כן, אכן מדובר בהצעות מכר מאוד מאוד אטרקטיביות. כשהשיטה היא :הצעות מכר לפרקי זמן מוגבלים של 24-48 שעות, וההצעה נכנסת לתוקף רק בתנאי שיתמלאו כל המכסות שהוקצו לה.לדוגמא, אם GAP העמידה 10,000 כרטיסי הנחה, אז רק בתנאי שיהיו 10,000 הרשמות, העסקה תצא לדרך.



GROUPON' אף הגדילה לעשות ומציעה את ההטבות על בסיס מיקומו של המשתמש. כלומר, המערכת מזהה היכן אתה נמצא ושולפות עבורך את העסקיות ברדיוס הקרוב אליך.



מאיפה נולד הצורך? בעולם דינאמי ואינטנסיבי,כמו זה שאנו חיים בו היום, בו צרכנים חשופים לאינסוף גירויים ומסרים שיווקיים, בעולם בו הזמן הפך למשאב יקר מפז, ונגישות ופשטות הם שם המשחק, צרכנים מעוניינים לייעל ככל שניתן את הרגלי ההתנהגות היום יומיים שלהם ובוודאי את הרגלי הצריכה שלהם. בהתאם, קמו בשנה האחרונה מספר לא מבוטל של "מועדוני לקוחות" אינטרנטים ביניהן חברות ישראליות כמו dailyd, buy2, יממה, הדיל היומי אשר שולחות מדי יום ללקוחותיהם במייל הטבה יומית בשיעור של 70%-80% שבהחלט מגרות אותנו לממש מיד את העסקה וליצור לחברות אלה מחזור ניהול עסקים מכובד.


בישראל, כמו בישראל, מצד אחד הצרכן הישראלי פיתח אדישות שהרי מדי יום הוא מותקף באלפי מסרים שיווקיים של הנחות /הטבות דבר שיוצר כהות חושים אצל המקבל, אולם בהתייחס לתנאי הכלכלה והמיתון העוטפים אותנו, צרכנים מתחילים לגלות עניין ולברור לאיזה "מועדונים" הם מעוניינים להשתייך ולאיזה לא– לא עוד עשרות כרטיסי מועדון בארנק, כי אם מנגנון טכנולוגי מתוחכם ורלבנטי.


אז איך יוצרים מנגנון נחשק?


הכרות אישית – זה שם המשחק!, מנגנון נחשק, הוא מועדון לקוחות שיודע לייצר ערך כלכלי ואמוציונאלי לאורך זמן על בסיס הכרות אישית – שתחילתה בזיהוי המאפיינים של מי שעומד מולנו והעמקתה בהתאמת "חליפה אישית" רלבנטית ללקוח. לא מעט חברות מוותרות על שלב הלימוד המוקדם וקופצות מיד להצעות המכר, יוצרות לעצמן קהל רב של אדישים ומסננים שהיו יכולים להיות לקוחות אטרקטיביים לו היתה ננקטת מולם טקטיקה מתאימה. אתם בוודאי מכירים את תחושת המיאוס שמתחילה לעלות בכם לאחר שהסכמתם לתת את פרטיכם האישיים ואתם מתחילים להיות מוצפים במסרים לא רלבנטיים לכם, ומכאן, הדרך לביטול ההתקשרות למועדון היא מהירה.


לאחר לימוד סוגי הלקוחות יש לבצע סגמנטציה על בסיס מגוון רחב של מאפיינים ולחלק את הרשומות לקבוצות הומוגניות וזאת על מנת לייצור לכל קבוצה תוכנית קשר אשר תבוא לידי ביטוי בתהליכים של: גיוס, שימור ותקשורת השוטפת.


ניתן להצביע על מספר כללי בסיס לאפיון תוכנית פעולה אפקטיבית


1. אטרקטיביות המבצעים – חברה שלא מסוגלת לייצר אטרקטיביות מבצעית ביחס לשוק, אין לה זכות קיום. מועדונים המספקים 5%-15% הנחה הם עניין שבשגרה ולא מצליחים לייצר עניין או תנועת לקוחות. הנחה משמעותית , גם אם לפרק זמן מוגבל מייצרת עניין ושיחה גם לאחר תום המבצע ומצליחה למנף את העסקים הרבה מעבר לפעילות הספייציפית.


2.התאמת ערוצי ותדירות הקשר. בחירת ערוץ התקשורת עם הלקוח ותדירות המסרים, הוא אינו עניין של מה בכך. ריבוי המשימות ואופי החיים הדינאמי מביאים את הצרכנים להתנהגויות צרכניות אישיות המאפיינת את חייהם והתנהלותם. על מנת להיות חלק מהתנהלות זו ולעורר בצרכן עניין, יש לדייק בבחירת הערוצים. ערוצי תקשורת כמו: : סלולר, מיילים, דיוורים לבית הנמען, תחנות מפגש "חכמות" שטח, הם רק חלק ממגוון הערוצים שנוצרו בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המאסיבית בשנים האחרונות. גם להגדרת התדירות השפעה רבה על פיצוח מנגנון סינון המסרים. זכרו, ברגע שהלקוח מוטרד – מגיע סופו של הקשר.


3. קלות המימוש. תעשיית הקופונים בארה"ב שהפכה במשך השנים ל- dna צרכני מובהק, לקחה בחשבון שהצרכן האמריקאי מוכן להשקיע מזמנו על מנת לאסוף ולממש את הקופונים. מדובר בעבודה של ממש הכוללת מספר פעולות עד למימוש ההטבה : איתור, גזירה, שמירה ושליפה ברגע הנכון בחנות. הצרכן הישראלי כמובן, מעדיף לעבוד פחות. שיטה שתקל על המשתמש תייצר ריבוי עסקאות חוזרות ושביעות רצון צרכנית. תחשבו על אותן פעמים בהם רציתם לממש קופונים ששכחתם בבית לעומת קופון סלולרי ש"הלך" אתכם לכל מקום והיה שם ברגע הנכון.


אז למה הטרנד הנוכחי הוא האבולוציה הטבעית של מועדוני הלקוחות המוכרים לנו?


משום שהוא רוכב על האג'נדה המרכזית כיום בשיווק שנקראת פרסונליזציה – התאמה אישית ללקוח תוך שימוש בטכנולוגיה המאפשרת זאת. בשל שמירה על ריגוש לאורך זמן, נגישות, פשטות וקלות השימוש אשר הופכות את הקשר עם הצרכן למחייב ואמיתי ומכאן את אתרי הקניות החברתיות לקניונים המובילים הגדולים העתידיים.


*הכותבת הינה סמנכ"ל שיווק בקבוצת טרגט מרקט

אולי יעניין אותך

azrieli23
F0_1200_0432_eran-rotem1
lens-3046269_19201
kindle-1867751_640
tamar

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח