לאחר למעלה מעשור של התמודדות עם עודף רגולציה ובירוקרטיה, המייצרות חסמים משמעותיים לייבוא, ייצור, שיווק ומכירת תוספי תזונה בארץ, הוקם פורום תוספי תזונה ישראל, במסגרת חטיבת תוספי התזונה, באיגוד לשכות המסחר.
עודף הרגולציה, טוענים ראשי הענף, גורם לייקור המוצרים הנמכרים בארץ, ומהווה חסם ייבוא. כך, שהתוצאה הסופית – מנוגדת לכוונת המחוקק, ואינה תורמת לבריאות הציבור.
הפורום החדש, יפעל כדי להיאבק בעודף הרגולציה ולהסרת חסמים רגולטוריים ומנהלתיים שונים, קיצוניים וייחודיים לארץ, שתורמים לאורך השנים ליוקר המחייה.
בענף גם מדווחים כי בחודשים האחרונים קיים שיתוק כמעט מוחלט בפעילות, בשל תפקוד-בחסר של שירות המזון הארצי, שמאז גל המעצרים בספטמבר 2017, רוב עובדיו, מהנדסי המזון, מצויים תחת חקירות, או במעצר.
בחודשים האחרונים אמנם גויסו מהנדסי מזון חדשים למחלקת היבוא בשירות המזון, אך הצוות החדש, אינו מתמחה בתוספי תזונה, ואינו מקצועי דיו.
שיתוק זה מתבטא בעיכובים חמורים במתן אישורים מוקדמים לייבוא תוספי התזונה, בנזקים כבדים ליבואנים וליצרנים בארץ (בשל אי עמידה במועדי אספקה והפרת חוזים כפויה), בפגיעה בתדמית היבואנים והמשווקים, בנזק לכלכלת המדינה, ומשכך, בפגיעה בציבור בכללותו.
בענף מדווחים עוד כי הליכי חידוש אישורים למוצרים הקיימים, שניתנו בעבר, נתקלים בסחבת. וכך יוצא כי, על המדפים, ניכר כבר כעת, לקראת פסח והאביב, מחסור בתוספי תזונה שונים של חלק מהחברות, שממתינות לאישורים, כמו: כמוסות שמן דגים ומולטי ויטמין, טבליות סידן וטבליות ויטמין סי, מוצרים מוגמרים וחומרי גלם ליצור וכך הלאה.
כאמור, מעבר למשבר הנוכחי, קיימת בענף תחושת חוסר אונים עקב רגולציה ארכאית משנת 1997, שכלל אינה תואמת את התקינה העכשווית בעולם בתחום תוספי התזונה, ומנגד, 0 רגולציה ו- 0 בירוקרטיה, לייבוא אישי של תוספי תזונה על ידי אזרחי המדינה.
הבסיס לתסכול קשור בעובדה שתוספי התזונה מוגדרים בחוק כ'מזון רגיש'.
חוק, שאמנם מאפשר מצד אחד מצע רגולטורי חדשני ועדכני ליבוא מזון רגיל, אך מצד שני, מקשה ומסרבל את קטגוריית 'המזון הרגיש'.
לדברי ראשי הפורום החדש: איתן מרקוביץ (מנכ"ל סופהרב ישראל, יבואנית סולגאר) ומירה ראובן (סמנכ"לית תפעול ורגולציה בחברת אלטמן): "ענף תוספי התזונה, שמעסיק כ- 1,000 עובדים, בעיקר בפריפריה, נקלע לכאוס רגולטורי מתמשך, שהחמיר לאחרונה, בשל חוסר התפקוד של מחלקה בודדת במשרד הבריאות. העיכובים בהליכי היבוא מסבים נזק בלתי הפיך לתעשיינים ולכלכלת המדינה. הסחבת הזו, במתן אישורי ייבוא לחומרי גלם לתעשייה, מקשה על התעשיינים לתפקד בשוק המקומי ובייצוא לחו"ל. וכך, מלבד העלויות הנוספות והמיותרות (הנאמדות במאות דולרים ליום), המושתות על החברות – אי עמידה במועדי אספקה והפרת חוזים כפויה, גם נפגעת תדמיתנו בארץ ובעולם".