הפודקאסטחלקנו מכירים את הסיפור על אחד מהמנהלים הבכירים ב- IBM בשנות ה-80, שכאשר הוא נוכח שביצע שגיאה עסקית שעלתה ל IBM כמיליון דולר (זה היה אז סכום משמעותי, שלא כמו היום…), ללא היסוס לקח אחריות (שלא כמו היום…), פסע למשרד מנכ"ל IBM והגיש את התפטרותו. מנכ"ל IBM הקשיב וענה: "אחרי ששילמתי עבורך שכר לימוד כזה גבוה, איך אתה יכול בכלל לחשוב לעזוב אותנו…?". ומשהו יותר "אקטואלי": לפני כחודש נתקלתי בכתבה באינטרנט על חברת גוגל (שאגב, שוויה הבורסאי, נכון לעכשיו, הוא כ 146 מיליארד דולר! – גבוה יותר משל חברות ותיקות ממנה בהרבה, כמו אותה IBM מהסיפור הקודם, HP ו- Intel ) אדם לאשינסקי, עיתונאי האינטרנט של "פורצ'ן", מביא את האנקדוטה הבאה: שריל סנדברג, בת 37, אחת המנהלות הבכירות בגוגל, ביצעה לא מזמן טעות עסקית שעלתה מיד לגוגל כמה מיליוני דולרים. כאשר דיווחה ללארי פייג' (מייסד החברה) על הטעות הוא אמר לה: "אני כל כך שמח שעשית את הטעות הזאת. אני רוצה לנהל חברה שבה אנחנו רצים מהר מדי ועושים הרבה מדי, ולא חברה שבה חוששים מדי ועושים מעט מדי. אם לא נעשה טעויות כאלה – סימן שאנחנו לא לוקחים מספיק סיכונים". ואוסיף שני ציטוטים נוספים: Don't be afraid to make mistakes but be sure to fix them faster than you make them. I say make mistakes. Make as many of them as you can as soon as you can. It is only when you have made enough mistakes that you can be called an expert so you can tell people how not to make the mistakes you made. מה הלקח עבורנו כמנהלים? יכולתנו כמנהלים, לא לחשוש להראות לעובדינו שגם אנחנו עושים טעויות, והיכולת שלנו להנחות אותם כיצד ללמוד מהן, תגרום להם להבין שטעות היא חלק מהדרך להצלחה, כל עוד "שכרה" של הטעות בצידה והלקח אכן נלמד, וכל עוד אנו לא חוזרים על אותה טעות פעמיים (יש טעויות חדשות בשפע…).
