הפודקאסט
לשנת 2020 נגיע כשמאחורינו כבר יותר מעשור של ניסיון בעולם של ניידות, ונראה שהתחום הזה הגיע לבשלות. על אף שאנחנו עדיין רואים גידול מתמשך במכירות אונליין דרך ניידים, המספרים מתחילים להצביע על רוויה. אנחנו מזהים פחות חדשנות בתחום, פחות אפליקציות חדשות, והטלפון עצמו נותר פחות או יותר אותו הדבר. נכון, לא כל העסקים כבר אימצו את הניידות במלואה, אך רובם מכירים את ההזדמנויות שיש בה. בסקירה הזאת חיפשנו טכנולוגיות שהחלו שנמצאות בשלב מוקדם יותר בהתפתחות, ואשר יכולות בשנת 2020 להעניק לעסקים שיאמצו אותן יתרונות תחרותיים, אשר בסופו של דבר יובילו ליותר פעולות של סליקת אשראי.
אם צריך להציף תחום אחד שבו נראה פעילות משמעותית, אז מדובר באוטומציה ומהירות. העסקים המצליחים של השנה יהיו אלה שיצליחו להשיל מעצמם תהליכי עבודה סזיפיים, שדורשים כח עבודה גדול, ויצליחו למקד את המשאב האנושי במקומות בו הוא נדרש יותר מכל – פתרון בעיות מורכבות ותכנון אסטרטגי.
AI ואוטומציה לזיהוי בעיות והאצת הפעילות העסקית:
תקלות פוגעות בעסקים הרבה יותר ממה שלעיתים נתפס. לדוגמא, תקלה בייצור במפעל יכולה להימדד על פי עלות תיקון של המכונה ומספר המוצרים שלא יוצרו בטווח הזמן הזה. אבל מה עם הפגיעה בלקוח שלא קיבל את ההזמנה בזמן וכעת מחפש ספק אחר, לכמה נזק זה מתרגם? ומה לגבי זיהוי לקוח לא מרוצה. גם זו סוג של תקלה. פעמים רבות הלקוחות הלא מרוצים פשוט עוברים מתחת לרדאר של העסק עד שהם הופכים ללקוח נוטש. AI, אחד מהבאז וורדס החמים בעולם בשנה האחרונה, אומץ בשלב הראשון בעיקר ביישומים של זיהוי חריגות מהנורמלי.
לדוגמא, עבור סביבות ייצור פותחו חיישנים שניתן לחבר באופן חיצוני למכונות ייצור (הם רק מונחים על המכונה ולא מחוברים באופן טכני) והם מודדים את התנודות ואת הטמפרטורה של המכונה. אם חל שינוי מתבניות הפעולה הרגילות, נניח תנודות חדות יותר, סביר להניח שבקרוב תתרחש בה תקלה. המערכת תתריע למנהל המפעל, והוא יוכל לטפל במכונה לפני שהיא נשברת וגורמת להשבתה יקרה. באופן דומה, AI משמש כיום כדי לזהות פעילות חריגה ברשת הארגנוית שיכולה להצביע על מתקפת סייבר, או לצורך זיהוי תבניות בהתנהגות של לקוחות במוקד השירות. ישנן מערכות המנתחות כיום את טון הקול ואת המילים בהם משתמש הלקוח בעת שיחה עם המוקד, כדי לזהות את הכוונות שלו. כמה כסף חוסכת חברה שיודעת בוודאות גבוהה שלקוח מתכוון לנטוש אותה, ורק אז היא תציע לו הטבה חריגה.
מערכת התאמות האשראי של פלאקארד מחפשת גם היא חריגות בפעילות האשראי באופן אוטומטי, ומתריעה כאשר קיים חיוב שלא התקבל עבורו זיכוי מחברת האשראי, ובעיות אחרות כגון ביטולי עסקה. המערכת מאפשרת לטפל בבעיות בזמן מהיר, ולא להמתין לכך שהחריגה תתפתח לבעיה גדולה – כגון חוסר בתזרים המזומנים או עסקה שקשה להוכיח אותה. המערכת גם חוסכת שעות של עבודה ידנית, ומפנה את אנשי הכספים לעסוק במשימות חשובות ואסטרטגיות יותר – כאלה שייקחו את העסק קדימה.
הפעלה קולית:
"היי סירי, או-קיי גוגל או אלקסה, תזמיני שניים חלב". במהלך השנה הקרובה נשמע יותר ויותר אנשים פונים לסייען האישי שלהם שנמצא בטלפון, בשעון, בשלט הטלוויזיה ואפילו במקרר.
אחרי שלב הניידות, האבולוציה של הטכנולוגיה דורשת מעבר להפעלה אינטואטיבית יותר, וחברות הטכנולוגיה הגדולות משקיעות מאמצים רבים בתחום הזה. יכולת הבנת הדיבור של היא כבר גבוהה מאוד, במיוחד באנגלית, אבל גם בעברית הביצועים מתחילים להיות ידידותיים למשתמש. המשמעות היא שביותר מצבים נשתמש בהפעלה קולית כדי לברר מידע וגם בשביל להזמין מוצרים. באמצעות זיהוי קול גם ניתן בלצע זיהוי אמין של האדם שמדבר אל המכשיר, ועל פי הזיהוי לבצע פעולות מוגנות, כגון חיוב כרטיס אשראי. ממשקים וכלים שמאפשרים לעסקים להטמיע יכולות כאלה גם אצלם מתפתחים במהירות, ואימוץ מוקדם שלהן יעניק לעסקים יתרון תחרותי. תארו לעצמכם מבקשים מסירי, כשאתם באוטו בדרך למשרד, דוח על ביצועי צוות המכירות שלכם. או תארו לעצמכם לקוח שבפקודה קולית אחת מתאם אצלכם פגישה דרך או קיי גוגל ועם ממשק ישיר ללוח השנה שלכם ושל הלקוח עצמו.
תהליכים ארגוניים מהירים:
הטכנולוגיות נועדו להאיץ את הפעילות שלנו, בין אם לקצר את הדרך לביצוע של משימות (מכירה מקוונת) או כדי לבטל בכלל את הצורך לבצע אותן (כגון ניטור מערכות). אבל כדי לעמוד בקצב, עסקים גם צריכים לפעול ולהגיב מהר יותר. תהליכי אג'ייל, כבר אומצו במהלך העשור האחרון בחברות הטכנולוגיה המובילות, לצורך פיתוח מהיר יותר של מוצרים. כעת, המתודולוגיה לקבלת החלטות עסקיות, Design Thinking, שפותחה כבר לפני שנים רבות, נמצאת במגמת אימוץ. זאת, כדי לעמוד בצורך של עסקים להגיע למוצרים מוגמרים טובים יותר ומהר יותר (לדוגמא, הוספת מרכיב של זיהוי קולי למוצר שלכם). המתודלוגיה שכבר פועלת בארגונים הגדולים ביותר באירופה ובארה"ב, ואשר מתחילה להופיע יותר ויותר גם בישראל, מצמצת את התהליך של בחינת מוצר או פיצ'ר חדש מתקופה של חודשים, למספר ימים בלבד. היא למעשה מייצרת תהליך קבלת החלטות על סטרואידים, כאשר כל צוות הניהול הרלוונטי למוצר מתכנס ביחד, ובוחן בצורה סדורה את האתגרים העסקיים, את המוצר, את החלופות, ואת הביקוש בשוק. בסופו של דבר, התהליך מאפשר להוציא לשוק מוצר נכון יותר לפני המתחרים – והמשמעות היא יתרון תחרותי ויותר סליקה לחברה.
חוויה עוטפת:
בדוח 10המגמות העסקיות לשנת 2020 של גרטנר, מציינים במקום השני את ה- Multiexperience. מגמה במסגרתה, התפיסה הישנה על פיה אינטראקציה עסקית מתבצעת מול נקודה אחת, עוברת לתפיסה של ריבוי נקודת אינטראקציה – עם ריבוי מכשירים וריבוי חושים – כגון שימוש במחשוב לביש וחיישנים מתקדמים. לדוגמא, דומינוס פיצה יצרה חוויה כוללת להזמת פיצה, שמעבר לאפליקציה שאנו מכירים, כוללת גם רכבים אוטונומיים, תקשורת קולית ומעקב מלא אחר מצב ומיקום הפיצה. המגמה, שעל פי הדוח תקרא בעתיד ambient experience, כוללת גם שימוש ב- AR ו- VR, מציאות משולבת, וטכנולוגיות ניטור.
אנו נמצאים בעידן של היפר מהירות. תשתיות מחשוב מופעלות כיום בכל מקום בעולם בלחיצת כפתור עכבר, קבלת מענה בשירות לקוחות מתקצר בזכות בוטים, ועבודות ידניות מוחלפות על ידי רובוטים ומערכות אוטומציה ו- AI. עם הכניסה ל- 2020, עסקים שמחפשים לצמוח ולהצליח חייבים לבחון אילו משימות הם יכולים להעביר לטכנולוגיה המתאימה, ולהתחיל תהליך מהיר לבחינה וביצוע.
פורסם במקור ב"בלוג סליקה" של פלאקארד
