המוקד הופך ללב הארגון

עד היום דיברו על Call Center. עתה מדברים על Contact Center. נשאלת השאלה מה ההבדל ביניהם. המונח Contact Center הומצא כדי להביא את מושג האינטרנט ודואר אלקטרוני לידי ביטוי. עד לפני שנתיים דיברו על שיחות טלפון נכנסות/יוצאות במוקד. בפועל, כשנכנס פקס ממוחשב או אימייל למוקד הוא הופך לרכיב המעסיק את הנציג ועולה לו על המסך, והנציג אינו יכול לטפל בשיחת טלפון נכנסת או יוצאת. זו הגישה של Contact Center. בפועל, נראה כי שני המושגים קרובים.

הקמת Call Center מתחילה מתוך צורך. הוא אמור לפתור בעיות, כאשר ניתוב חכם של הלקוח הוא קפיצת המדרגה של ה- Contact Center: העדפת לקוחות לפי רווחיותם, בידול בין לקוחות וכדומה הם דוגמאות לניתוב חכם. את זה ניתן לבצע רק במערכת חכמה. אם רוצים בידול כזה – מוכרחים מערכות חכמות שיודעות לאתר אנשים לפי מספר טלפון, מספר זהות, מספר כרטיס וכו'.

מרכיב חשוב נוסף הוא שימוש במענה קולי חכם. כוח אדם הוא אחד הדברים היקרים ביותר. לכן מעדיפים מתן שירותים אוטומטיים ללקוח. אנו יודעים לתת העדפה למכירות ולשירות, אבל מעדיפים בסופו של דבר לתת קדימות לשירות אוטומטי.

חלק מהשירותים ניתנים בדחיפה: לקוח מתקשר ומקבל אוטומטית מצב חשבון או הסכום בו יחויב בכרטיס אשראי בתאריך החיוב הקרוב. שיקול הארגון הוא להוריד שאלות חוזרות ושכיחות מנציגי שירות, והפתרון הוא שירותים אוטומטיים.

גם כלי הניטור והבקרה הם ליגה אחרת לגמרי במוקד חכם לעומת מוקדים מיושנים. כלים מתקדמים אלה מסייע לאחראים בשטח בבקרה על נציגים ועל מספר השיחות שלהם בשעה, אורכן וכדומה. כמו כן עוזרים כלי הניטור בניהול משוכלל לעומת מערכת רגילה.

לדוגמא, המחלקה הכלכלית בארגון רוצה לחשב את עלות השירות ללקוח בחודש –מה הוא מקבל, כמה הוא משלם, כמה זמן צורך וכמה זה עולה לארגון. במערכות מיושנות המידע מפוצל בין IVR (מענה קולי ממוחשב) או מרכזיה ואין ריכוז של המידע מכניסת השיחה ועד סיומה. ב- Contact Center החכם יודעים בדיוק את כמות השיחות בחודש, מחשבים מול ההוצאות ויודעים מהי עלות השירות ללקוח.

למערכות החכמות יש יכולת הנקראת Blending – מיזוג בין שיחות נכנסות ויוצאות וכן התייחסות לערוצים נוספים כמו פקס, מייל ואינטרנט. העדיפות היא לשיחות נכנסות, אבל במוקד יש זמנים פנויים. המטרה היא שלמערכת האוטומטית ייקבעו כללים, ואז היא תזהה שאין שיחות נכנסות וכי בתור נמצאות שיחות יוצאות עם עדיפות לפי רווחים עסקיים. המערכת קובעת את סדרי העדיפויות לבד, קובעת מתי להתקשר לאיזה מכשיר (טלפון בבית, סלולר), מטפלת בכל נושא 'תפוס' (לא מעבירה לנציג) ועוד.

מערכת חכמה מעלה את מספר השיחות האפקטיביות בשעה במכירות בכלל. יש לכך הרבה היבטים שאחד המרכזיים בהם הוא מכירה בזמן המתנה – ניצול ההמתנה למכירת שירות ללקוח, וזאת לפי המידע על הלקוח המתקשר במסד נתונים.
בשיחות יוצאות יש יישומים המחייגים אוטומטית ללקוח על סמך מסד נתונים, מציעים שירותים ומבצעים קידום מכירות. זה טוב לשירותים מגזריים לפלח מסוים – שלא משתלם להתקשר אליו אישית דרך נציגים כדי להגיע למאגר איכותי, אבל כן משתלם דרך מערכת חכמה. בפועל זה עובד מצוין.

מודולים נוספים במערכת הם פקס ואינטרנט. ארגון הולך לאיבוד במשרד עמוס נייר, וזה בעידן בו מדברים על המשרד ללא נייר… מערכות אוטומטיות מעלות את הפקסים על המחשב, ומבצעות מעקב וטיפול אוטומטי מלא. כך גם בדואר אלקטרוני – מערכת אוטומטית עוקבת אחרי סטטוס פתוח של דברים שלא קיבלו מענה. ה- Blending תופס לכל פעילויות המוקד ומאפשר הכנסת והעברת שיחות חכמה בין כל ערוצי הגישה.

היום ברור כי מתרחש מהפך בארגונים במעמדו של המוקד. בעקבות השיפורים הטכנולוגיים, המוקד הופך לליבת הארגון – דבר שלא היה קיים קודם. באותו מקום עושים גם אספקת מידע, גם מכירה, גם גביה, וגם מתן שירות. הכל מתכנס ל- One Stop Shop – וזה מה שהלקוח מצפה לו. יותר ויותר ארגונים מגיעים להכרה בכך שהמוקד הוא לב הארגון, והנציג במוקד הוא דמות הארגון בפני הלקוח. כאשר המוקד תופס מקום יותר מרכזי עולה גם ערכו של סמנכ"ל שירות לקוחות בארגון. מי שאחראי על המוקד, אחראי בארגונים על המספר הגדול ביותר של אנשים ועל לב הפעילות.


* ליאור לוריה היא מומחית להקמת Call Center ומוקדי שירות לקוחות. לתגובות: liortm@zahav.net.il

אולי יעניין אותך

 אור אזולאי
resized_pexels-photo-3811082
 שיווק
Naor
press
sodastream(4)

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח