הפודקאסט
מה הדבר שהכי מייצר ביקוש למוצר? ביקוש למוצר. אם כולם קונים, אז כולם צריכים שיהיה להם גם כזה. ואם כולם לא קונים? אז צריך לגרום לכולם לחשוב שכולם קונים. מפיקי כוורת התחילו את סיבוב ההופעות הנוכחי בהכרזה על הופעה בירושלים, במסגרת פסטיבל ישראל. הכרטיסים אזלו תוך שלוש שעות. לאחר מכן נוספה הופעה נוספת, וגם עבורה אזלו הכרטיסים. בכל הערוצים דווח על "בהלת הדבש" של כוורת. והתוצאה: אלפי אנשים שמסתובבים עם תחושת החמצה, כולל שדרי רדיו שמצהירים בשידור שלא השיגו כרטיס. תחושת ההחמצה הזאת המשיכה לבעבע ולתסוס כמו מים רותחים בסיר, כשהאש שמתחת רק גוברת עם כל השמעה של שיר כוורת ברדיו או מערכון במדורת השבט הגדולה ביותר, ארץ נהדרת. בתזמון מבריק ביום שאחרי המערכון (אגב, מצוין) נפתח הסכר, ותחושת האכזבה הפכה לריצה לכרטיסים להופעה החדשה. תוך מספר שעות נמכרו 30,000 כרטיסים.
בלי פרסום. רק תזמון נכון ויצירת ביקוש מדומה, הפכו הופעה בודדת של להקה לסיבוב הופעות.
אני לא יודע אם המהלך להגיע להופעה בפארק היה מתוכנן, אבל בכל מקרה יש כאן הרבה מה ללמוד מבחינת שיווק.
התקשורת שבויה
עוד דרכים ליצור ביקוש מדומה הוא הוצאת התראה מצד המשטרה על צפי לעומס באזור (השקת איקאה בישראל) או צילום של קהל משולהב מתנפל על החנות (פעמים רבות מוצר חינם מעורב בעניין).
יצירת ביקוש מדומה הוא מהלך מצוין כל עוד התקשורת תמשיך לראות "סיפור" בכל אירוע אליו נחטפו כרטיסים. גם התקשורת לכודה כיום ברצון להיות איפה "שכולם" או לפחות לדבר על מה שמעניין את כולם. איש יחסי ציבור סיפר לי השבוע כיצד לייקים הפכו למדד חשוב בבחירת סיפורים. לדבריו במספר אירועים עיתונאים התחילו להתייחס בחיוב לסיפורים שהביא רק אחרי שהסיפורים קיבלו הרבה לייקים ותגובות בפייסבוק. מעגל הקסמים הזה לא מסתיים שם, אותו איש יחסי ציבור העלה השערה כי יאיר לפיד ושלי יחימוביץ' זכו לחשיפה גדולה בתקופת הבחירות בגלל כמות העוקבים אחריהם ברשת החברתית. האתרים מפרסמים חדשה על אחד מהשניים, יחימוביץ' ולפיד בתורם מפרסמים את הדברים בעמוד הפייסבוק שלו, ואלפי עוקבים נכנסים לקרוא את הכתבה. המעגל מושלם וכולם מרוצים.
אז תודה לכוורת, גם שהיא חוזרת (אגב, אין לי כרטיס) וגם שהיא שוב מראה לנו שעם כל עידן הרשתות החברתות, הצפיה הישירה, כולנו עדיין מחפשים להתחמם במדורת השבט.
