להקל את המסע אל עבר הארגון הדיגיטלי

הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגונים הולכת ותופסת תאוצה בזירה הגלובלית, ויותר ויותר מתחוור לארגונים שמוקד התחרות יהיה בתווך הדיגיטלי. הטרנספורמציה הזו נובעת משילוב של שני כוחות תהליכיים, שפועלים בעוצמה רבה ומשפיעים בכיוון זה. האחד הוא קצב השינויים הטכנולוגיים והופעתן של "טכנולוגיות משבשות", שמשנות בפראות ובמהירות את סדר היום של עסקים רבים.




כך לדוגמא, כניסתה של Gett לענף המוניות, AirBNB לענף המלונאות ובלנדר לענף ההלוואות. הכוח השני הוא ההכרה שהתרומה לפריון הארגוני של ה-IT הקלאסי הולכת ונשחקת. הארגון לא יכול לסמוך עוד על מערכות סטנדרטיות של מידע וחייב לחפש את השגת היתרון היחסי במישור אחר.


ההבנה שטרנספורמציה דיגיטלית חייבת להיות בליבת האסטרטגיה הארגונית מחלחלת עמוק ומניעה ארגונים רבים לפעולה. IDC צופה כי עד סוף 2017, טרנספורמציה דיגיטלית תהווה את ליבת האסטרטגיה של שני שליש מהמנכ"לים של 2,000 הארגונים הגדולים. כ-60% מאותם מנהלים יקימו פונקציה ניהולית נפרדת לנהל תהליכים קריטיים אלה.



עד 2018, כ-80% מארגוני ה- C2B ייצרו מארג חוויות רב מימדי עבור לקוחות, שותפים ועובדים.



אך הטרנספורמציה הדיגיטלית מחייבת היערכות חדשה של הארגונים ועיצוב מחדש של האסטרטגיה העסקית, תוך חידוד סוגיות יסוד כמו כיצד מקבלים החלטות ומה ישפיע על תהליך המעבר והשינוי.



בהנחה שארגון מבין לאן עליו ללכת, ישנם מספר מישורים שבהם הוא צריך לפעול בדרכו למימוש חזון הארגון הדיגיטלי:



המישור המנהיגותי-ניהולי המעבר לארגון דיגיטלי מחייב הובלה על-ידי המנהלים הבכירים. חשוב שהנהלת הארגון תוביל את המהלך ותצעד יד ביד עם מנהלי ה- IT. לא מדובר פה בעניין מיחשובי, אלא מהותי.



המישור הטכנולוגי-חווייתי הדיגיטל הוא חוויה רב-מימדית ורב-ערוצית ועל הארגון להכיר בכך שיש לגשת אל כל בעלי העניין בחברה (שותפים עסקיים, עובדים, לקוחות, ספקים, קהילה וכיוצ"ב) באופן רב-ערוצי, תוך ניצול כל מימדי החוייה האנושית בעידן הדיגיטלי.



המישור התפעולי המעבר מהמישור הרעיוני למישור המוצרים והשירותים הופך להיות סוגיה קריטית. לא מדובר בשאלה ייצורית, כי אלמנט הייצור הוא משני. מדובר בסוגיה מהותית שנוגעת לכל רבדי הארגון.



בכל המימדים הללו גדלה החשיבות של ההון האנושי. העובדים ממלאים תפקיד מרכזי בסצנה הדיגיטלית והבעיה היא כיצד מגייסים, מכשירים ומטפחים את האנשים בעלי הכישורים המתאימים, שכרגע נמצאים במחסור.



במאמר מוסגר, נציין כי הכישורים הנדרשים מעובדים בעידן זה אינם רק כישורים טכניים ואולי צריך לומר – בעיקר לא טכניים. הכישורים בעידן החדש הם אקלקטיים, שילוב של יכולות ממגוון תחומים – משיווק ועד פילוסופיה, מעיצוב מוצר ועד סוציולוגיה – והם כוללים יצירתיות, דמיון, הכרת השטח, הבנה טכנולוגית, הכרת דרכי הפעולה של דור המילניום ועוד ועוד.



טרספורמציה מבנית


התווך הדיגיטלי מתאפיין בדמוקרטיזציה של החדשנות. פירוש הדבר שהחדשנות יכולה לבוא ממקורות רבים ומגוונים. אפילו עובד הקבלן בקצה השרשרת יכול להיות מקור לחדשנות. מכאן שהיתרון הארגוני יהיה ביכולת לאסוף את כל המידע החדש מהשטח, להנגיש אותו להנהלה ולתרגם אותו לשירותים ומוצרים חדשים.



כדי להבטיח זאת וכדי לייצר ארגון שוחר חדשנות על הארגונים לעבור גם טרספורמציה מבנית, מארגונים היררכיים לארגונים שטוחים. ההנהלה חייבת להכיר בכך – וזה לא קל – שהיא איננה יודעת הכל ומבינה הכל. עליה ליישם התנהלות חדשה שתכלול, למשל, את ההפנמה שאנו עוברים לעידן, שבו התהליכים הם מוגדרי תוכנה. במצב זה הארגון אגנוסטי לגמרי לגבי תשתיות החומרה והייצור ; היא חייבת להכיר בכך שאנו מצויים בעידן של היפר-קישוריות ו-IOT שבו כמות הרכיבים המחוברים לרשת היא עצומה עם השפעות שונות על הלקוח הסופי ; בעיקר עליה להבין שהמידע הופך לכוח העיקרי של ארגונים והם ייבחנו ביכולת של לייצר ממנו תכניות והחלטות שיקדמו את העסק.



ומה קורה בישראל, תשאלו? נכון לעכשיו דומה שהטרנספורמציה הדיגיטלית היא בעיקר תודעתית ופחות במישור המעשה והפעולה. זה הזמן להדליק אורות אדומים למנהלים ולומר להם – אין לכם זמן. הרכבת כבר יצאה מהתחנה ואתם חייבים להתארגן במהירות. זה נכון במיוחד לארגונים שיש להם יומרות בין-לאומיות, שמעוניינים למלא תפקיד בזירה הגלובלית, או כאלה שכבר מייצאים לחו"ל. הם חייבים להבין שיש ללמוד את מהות התווך הדיגיטלי במהירות, לאמץ אותו ולא לגלות שאננות.



להיערך באופן מיידי


אין כמעט ארגון שיכול להימלט מהצורך להפוך לדיגיטלי. מנהלים רבים בעולם מבינים זאת היטב וההתבטאויות של מנהלים בגופים כמו: נסטלה, בוש, סימנס ואיירבס מוכיחות שהם מבינים זאת היטב.



ועם זאת, לא מדובר בהרס יוצר בבחינת "עולם ישן עד היסוד נחריבה", אלא בתהליך טרנספורמטיבי. לא הורסים את הישן, אלא בונים בהדרגה את העולם החדש. זה לוקח זמן, זה דורש כוח אדם מיומן, זה מחייב השקעה בהכשרה ובהדרכה, אבל זה מחוייב המציאות.



המעבר לארגון דיגיטלי הוא אולי האתגר הגדול ביותר של ארגונים כיום. אך הוא גם מציע אין-ספור הזדמנויות עסקיות. ארגונים שישכילו להבין את האתגר מחד ואת ההזדמנויות מאידך יוכלו לא רק לשרוד, אלא גם להתמודד בהצלחה עם מתחריהם בעידן החדש.



* המאמר פורסם לראשונה במגזין של חברת SAP

אולי יעניין אותך

 זהבי במילואים - צילום פרטי (1)
-ברכה-בעלים-שותף-חברת-MOXIE-צילום-גיל-זבלודובסקי
 נהיגה
 שמול - מנכל חברת שניר
 של 06

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח