הפודקאסט
מזרחי-טפחות ממשיך לבדל את עצמו משני הבנקים הגדולים ומאסטרטגיית הבנקאות הדיגיטלית שלהם, ומשיק בימים אלה מהלך חדש ומקורי תחת הכותרת: "מגיע לך להיות שמח בבנק שלך". מטרת המהלך היא להעלות את השירות האישי ללקוחות הבנק מדרגה נוספת, ולשדרג את חווית השירות של הלקוח, בכל נקודות ההשקה עם הבנק.
סה"כ עלות המהלך של מזרחי טפחות הכולל: שדרוג חווית השירות של הלקוח, נראות סניפים, פעילות פנים ארגונית וקמפיין פרסומי, נאמדת בכ-25 מיליון ₪.
בקמפיין ישתפו פעולה לראשונה דביר בנדק הפרזנטור הקבוע של הבנק יחד עם המוזיקאי ארקדי דוכין. הקמפיין מבית היוצר של משרד הפרסום של הבנק, ראובני פרידן ipg, מציג את שני הקולות המנוגדים המתייחסים לרעיון השמחה בחיים בכלל ובמערכת היחסים עם הבנק בפרט. ארקדי דוכין יציג את הקול הפסימי והספקני, זה שלא מאמין שאפשר באמת להיות שמח בקשר עם הבנק ולעומתו דביר בנדק, שיתן ביטוי לקול האופטימי שמשוכנע שהדבר אפשרי ואף מאוד רצוי.
דינה נבות סמנכ"לית השיווק , "הקמפיין של 'מזרח טפחות' הוא חלק ממהלך אסטרטגי רחב שנערך בבנק. המסר המרכזי בקמפיין מדגיש ומזכיר לציבור הלקוחות של כל הבנקים שמגיע להם להיות שמחים בחיים בכלל וגם בבנק שלהם. מערכת הבנקאות נתפסת כבירוקרטית ומסורתית, בצעד אמיץ החלטנו ליישם קונספט חדש שאפשר להיות שמחים גם בעולם הבנקאות. מזרחי טפחות הינו מותג שמהותו היא קריאת תיגר על הקונבנציה, והוא תמיד שואף להציג חדשנות ושינוי בענף בו הוא פועל. מזרחי טפחות שונה מבנקים אחרים, הוא בנק שאינו חושש לאמץ ולהציג רעיונות חדשים ונועזים, גם אם נתפסים כיוצאי דופן במערכת הבנקאית. במהלך החדש אנו מציגים אג'נדה חדשה שבאה לידי ביטוי גם בטיפול בלקוח וגם בקמפיין הפרסומי".
הקמפיין יעלה בשני שלבים. בראשון יוצגו שני כוחות מנוגדים, כוח פסימי וכוח אופטימי. צדדים שנמצאים בכל אחד מאיתנו ואנו בוחרים באיזה צד לבחור מידי יום.
הדמות שתציג את הפסימיות של הצרכן הישראלי הינו ארקדי דוכין, אחד האמנים האהובים בישראל שנתפס כ"מלנכולי", מולו מציג דביר בנדק את הצד האופטימי, השמח, דביר יציג את האיש שעשה את השינוי וגילה שניתן להיות שמחים בחיים וגם בבנק. הדיאלוג בין שתי הדמויות, מציג את האסטרטגיה החדשה של מזרחי טפחות. דרכם נעשית פניה לציבור לבחור בין שתי אופציות: האם אנחנו פסימיים או אופטימיים? "משאל העם הגדול". בשלב השני, יחשפו תוצאות משאל העם הגדול, ונגלה האם אזרחי ישראל בחרו בשמחה ואופטימיות או במלנכוליות ופסימיות.
