הפודקאסט
במסגרת
האירוע השנתי של קו-אימפקט שהתקיים השבוע בבית הנשיא ונועד לדון בתעסוקת החברה
הערבית בחברות המובילות במשק, השותפות למיזם קו-אימפקט, וגם כדי להיפרד מהנשיא,
התפרסם מחקר חדש שערך קו-אימפקט באמצעות חברת המחקר TASC
Consulting
& Capital.
מיזם
קו-אימפקט אשר הושק בבית הנשיא ב- 2015 נועד להגדיל באופן דרמטי את מספר העובדים מן החברה הערבית
במגזר העסקי בישראל בתעסוקה הולמת ושוויונית. עד היום עבד המיזם עם 43 החברות
הנמנות על 200 החברות הגדולות במשק ועד שנת 2026 הוא מתעתד להגיע לכדי 100 חברות.
מן
המחקר עולה כי שילוב נכון ואיכותי של עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי בישראל
טומן בחובו תועלות עסקיות משמעותיות, אשר עשויות להתבטא בתוספת של 1%-5% לרווחי הארגון (EBITDA) בכל שנה.
"רווח
זה נובע ישירות מעבודת עומק שעשו הארגונים במטרה להטמיע פרקטיקות של גיוון והכללה
בחיי היומיום שלהם" אומרת נוא ג'השאן
– בטשון, מנכ"לית
קו-אימפקט. "ממשלת ישראל אימצה לפני מספר שנים את מיזם קו-אימפקט מתוך ההכרה בכך
שמרחב עבודה משותף ליהודים וערבים, הוא לא רק צורך כלכלי כי אם גם לאומי וחברתי.
דומה שהדרך בה צלחו החברות העסקיות הגדולות במשק, אשר משקיעות מאמצים רבים ביישום
תהליכי גיוון והכלה, את השבועיים האחרונים, מוכיחה כי ההשקעה השתלמה."
ארגונים
אשר השתתפו במחקר דווחו על תשע תועלות מרכזיות הנובעות מהעסקת עובדים מהחברה הערבית:
הגדלת נתח השוק בקרב לקוחות דוברי ערבית בישראל ובעולם; גיוון בספקים; המשכיות עסקית;
הגדלת היצע המועמדים; עלייה בשימור הון אנושי; עלייה במחוברות ארגונית; עלייה ביצירתיות
וחדשנות ושיפור המוניטין הארגוני. מבין התועלות הללו, ניכר כי התועלות הרלוונטיות להון
האנושי (הגדלת היצע המועמדים, שיעורי השימור הגבוהים ועלייה במחוברות ארגונית) משמעותיות
ומורגשות בכלל הארגונים שלקחו חלק במחקר.
בהסתמך
על כך שהחברה הערבית צורכת כ- 20% מסך התצרוכת במשק הישראלי, כ-10% מהעסקים בישראל בבעלות ערבים, כאשר כ- 2%
מהחברות המעסיקות מעל 50 עובדים הן בבעלות ערבית וכ- 14% ממשקי הבית הערבים בישראל
שייכים לעשירון הכנסה השישי ומעלה – האטרקטיביות בפנייה ללקוחות דוברי ערבית צפויה
לעלות בשנים הקרובות, ולתמרץ באופן משמעותי שילוב והכללת עובדים מהחברה הערבית בשורות הארגון. זאת, הן לאור
מגמות צמיחה בחברה הערבית בישראל (לדוג' עלייה ברמת השכלה ושיעור בוגרי תארים מתקדמים)
והן לאור הסכמי השלום עם מדינות ערב (דוג' איחוד האמירויות) שנחתמו בשנת 2020.
עוד
עולה מן המחקר כי הפנייה למועמדים מהחברה הערבית מגדילה את היצע המועמדים האיכותיים,
ובכך מאפשרת לתעשיות הסובלות ממחסור בעובדים, כמו תעשיית ההייטק למשל, להינות
ממאגר חדש של עובדים איכותיים. כך אנו רואים כי בין השנים 2012 עד 2018 מספר הערבים
העוסקים במקצועות ההייטק שילש את עצמו. וכי היום, כ- 17% מבין הסטודנטים באוניברסיטאות
ובמכללות בישראל הם מהחברה הערבית וכ- 12,000 סטודנטים ערבים בשנה מסיימים תארים בתחומי
המדעיים, הכלכלה והעסקים.
עובדים
אקדמאים מהחברה הערבית אף שומרים על מקום העבודה והוותק שלהם גבוה ב- 180% מן
הוותק בקרב עובדים אקדמאים יהודים. עובדה נוספת המייצרת למעסיק חיסכון בעלויות הנובעות
מהחלפת עובדים, כגון גיוס מחדש, אובדן יעילות וידע נצבר.
התועלות
במחקר המוצג בהודעה זו חושבו על בסיס מחשבון דיגיטלי שפותח כחלק מהמחקר ומאפשר חישוב
תועלות כלכליות באופן מותאם לנתוני כל חברה. המחשבון נגיש באתר קו-אימפקט: www.co-impact.co.il
