הפודקאסט
פורסם במקור בפרופיל הלינקדאין של רועי לטקה, מנהל תוכן וקריאייטיב ב- Start Up Nation Central.
זה התחיל בביקור של מהנדס שוויצרי ברומא שהבחין בבית קפה אחד עם תור ארוך במיוחד. מובל בידי ניחוח הקפה והסקרנות, הגיע אריק פארב (Eric Favre) עד הבריסטה ודובב אותו במטרה להבין מה גורם להמונים להגיע דווקא לבית הקפה הזה.
פארב גילה שבניגוד לשיטה הנהוגה בכל בתי הקפה באזור, ב-Sant’Eustachio Il Caffè מכינים את הקפה באופן מעט שונה, מורכב יותר, ארוך מעט יותר, שמייצר פס ארומה ייחודי שלא היה ניתן למצוא באף מקום אחר.
הניסיון הראשון של נספרסו למכור מכונות בהשראת השיטה שנחשפה באותו בית קפה רומאי התגלתה ככשלון חרוץ עד שמטה החברה שקל לסגור את הבסטה. אלא שאז, מנכ״ל חדש נכנס לתפקיד והחליט לשנות כיוון – הוא החליף את הקהל העסקי בפרטי ושאב השראה מעולם אחר לגמרי. ג׳אן פול גיליארד (Jean-Paul Gaillard) הציע אסטרטגיית מרקטינג שונה בתכלית והפך את הקפה הביתי לבושם יוקרתי – זה עבד כמו קסם
ההצלחה הרבה של נספרסו שמורה בין היתר לשני מהלכים שהובילה בשנות ה-80: הראשון היה הקמת מועדון אקסלוסיבי שנקשר לסמל סטטוס יוקרתי ונחשק (טסלה משתמשת בטיקט דומה). השני היה הפיכת הקפה למותג בשמים לכל דבר ברמת הנראות: הנוזל בעל הגוון האחיד הפך לקפסולות קטנות בשלל צבעים שניתקו מחשבתית את החיבור לעולמות השתייה והמזון וזרקו את הלקוחות לעולם דימויים אחר לגמרי – עם מחירים אחרים לגמרי. זה היה הרגע בו הפסקנו לרכוש אבקה שמייצרת משקה והתחלנו לרכוש קפסולות צבעוניות קטנות ומעוצבות שמגיעות במארזים יוקרתיים
(בתמונה: זו לא חנות תכשיטים ולא סניף של אפל – זו חנות שמוכרת קפה)
