בזק פרסמה היום את הדוח הרביעי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2017. הדוח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. לצורך הדוח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1268 נדגמים בגילאי 13+.
מהדוח עולה כי בשנת 2017 מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.6 מיליון. רוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח ממשיך לעלות בהתאם לשימושים המוגברים ברשת, כאשר קצב חבילת הגלישה הממוצעת עומד כיום על 67 מגה. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-5.7 גיגה בממוצע ביום, עליה של 36% בתוך שנה. גולשים "כבדים" יותר שמשתמשים באינטרנט לתעבורת וידיאו וטלוויזיה עומדים על ממוצע של 20 גיגה ביום. 36% משתמשים בשירותים ותוכנות סטרימינג. 15% מהבתים שלנו הם בתים חכמים ותחום הענן ממשיך לצבור תאוצה, כאשר כ67% מגבים תמונות וסרטונים ושומרים מידע על גבי הענן (לעומת 60% ב-2016).
רוצים יותר נפח
לשליש מאיתנו, כ-35% מהנשאלים, חבילת הגלישה שברשותם אינה מספיקה. מדובר בעליה של 12% משנת 2016. כיום, כשאנחנו מתעדים כל רגע בחיינו בנייד, לא רק חבילת הגלישה לא מספיקה לנו, אלא גם המקום בסמארטפון עצמו הולך ואוזל. 43% מאתנו נאלצים לפנות שטח אחסון בסמארטפון לעיתים קרובות ומוותרים על אפליקציות, מעבירים לענן ואף מוחקים תמונות.
תקשורת הוידאו בצמיחה
הנוער מחזיר את התקשורת הבינאישית של "פנים מול פנים" (בערך) ו-25% ממנו מבצע שיחות וידיאו שגרתיות עם חברים לפחות פעם בשבוע, בעיקר באמצעות הוואטסאפ.
נאמנים לסמארטפון
המאבק בין "מחנה" אייפון אל מול "מחנה" אנדרואיד נמשך, בזמן ש-66% מהנשאלים ציינו שהם נאמנים למערכת ההפעלה שלהם ולא מוכנים לעבור למערכת אחרת. 34% אוהבים התנסויות חדשות ומזגזגים בין אייפון לאנדרואיד. ומי בכל זאת יותר נאמן? אנדרואיסטים יותר נאמנים מאייפוניסיטים – 68% לעומת 58% בהתאמה.
מובייל בייבי
השנה נרשמה עלייה של כמעט 100% בצפייה בסדרות דרך הסמארטפון מ-10% בשנה שעברה ל-19% השנה.
הורים מדווחים ש-30% מהתינוקות צופים במסכים כולל ב-YouTube לפני גיל שנה ובגיל 10 הם מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם, שהוא רק שלהם.
בזמן ש-70% מהילדים בגיל 6-9 רואים סרטונים ביוטיוב, רוב ההורים (75%) לילדים בגילאים הללו דואגים להגביל את זמן המסך של הילד. הזמן הממוצע שילד בגילאים אלו מבלה מול המסך הוא כ-2.7 שעות ליום.
קניות אונליין:
יותר משליש מאתנו רכשו בשנה הנוכחית ביגוד והנעלה אונליין. אתרי קניות אונליין כדוגמת ASOS, eBay, עלי אקספרס, NEXT ועוד, למדו את העבודה ומציעים למיליוני אנשים ברחבי העולם את מיטב מרכולתם עם הנחות והצעות מפתות שמושכות את הקונים.
80% מהישראליים ציינו שהם קונים ברשת, עם עלייה משמעותית של צרכנים בגילאי 50+. 44% מאתנו מבצעים רכישות אונליין מאתרים בינלאומיים. עם זאת, אנחנו לא שוכחים להיות גם כחול-לבן, ו-67% דיווחו שהם קונים גם באתרים ישראליים.
אגב, 67% מהקונים אונליין ציינו שהם התאכזבו ממוצר כלשהו שרכשו השנה ו-23% החזירו את המוצרים שרכשו לחברה. למרות זאת, סביר להניח שזה לא יעצור מבעדם להמשיך עם הרכישות אונליין.
אז למה בכל זאת אנחנו קונים אונליין ולמה זה כל כך קל? 72% מהנשאלים ציינו שהם קונים אונליין כי זה זול, 70% אמרו שזה בגלל שהם לא צריכים לצאת מהבית ויכולים לעשות זאת בנוחות ובזמנם הפנוי מול מסך המחשב / הסמארטפון, גם באמצע הלילה ו-38% ציינו שזה בגלל המגוון הרחב שאתרי האונליין מציעים.
עם זאת, לעגבנייה שלנו אנחנו עדיין נאמנים וכנראה שלמרות העלייה הגדולה בקנייה אונליין, אין תחליף לחוויית הסופרמרקטים הגדולים ולמגע הישיר באוכל שלנו. אחוז הקניות אונליין של מצרכים ומזון לבית נשאר נמוך, כ-18% וללא שינוי בשנים האחרונות.
טרנד גיוס הכספים ברשת (למשל Headstart) צובר תאוצה וכ-14% כבר השקיעו במיזמים כאלה.
אגב קניות אונליין, יותר ויותר ישראליים עושים כסף באינטרנט ונרשמה עלייה של 7% בישראלים שעושים כסף באינטרנט באתרים כגון Ebay ,Amazon, Etsy, Facebook מ-15% ב-2016 ל-23% השנה.
פרסום וביג דאטה:
36% מהנשאלים מאמינים שחברות מאזינות להם דרך הסמארטפון (בעקבות הצעה שיווקית שקיבלו). 30% מפעילים תוכנות ואפליקציות של חוסמי פרסומות ו-66% לא מוכנים שחברות יעקבו אחריהם אפילו לא תמורת כסף.
אחת הפלטפורמות שנשארה חפה מפרסומות היא וואטסאפ (למרות שיש שמועות על כך שבקרוב כבר לא) וכ-76% מהציבור מעיד שיתעצבן מאוד אם יתחיל לקבל הודעות מסחריות שם. לעומת זאת, יוטיוב ופייסבוק נחשבות לפלטפורמות לגיטימיות לפרסומות וליותר מ-50% הפרסומות בפייסבוק וביוטיוב כבר לא מפריעות. 32% מבני הנוער אף חיפשו ביוטיוב באופן אקטיבי פרסומות של חברות.
רשתות חברתיות:
לראשונה בישראל- אינסטגרם עוקפת את פייסבוק בקרב בני נוער, כאשר המספרים עומדים על 72% ו-63% פעילים בהתאמה. פייסבוק סיימה את תפקידה כרשת חברתית שהיא רק לחברים והשנה העדפנו לחפש קבוצות, קהילות והמלצות הרבה יותר מאשר לדבר עם חברים ולהעלות סטטוסים. כל אחד מאיתנו חבר בממוצע ב-11 קבוצות וקהילות בפייסבוק.
בוואטסאפ המספר כמעט ומשלש את עצמו וכמות הקבוצות בהם בני נוער חברים שם, עומדת על 27 (!!) קבוצות בממוצע.
הפוליטיקאים וזירת העיתונות פלשו לתוך הרשתות החברתיות וכיום אותן רשתות נתפסות כמקום לגיטימי לחלוטין לטובת קידום האג'נדה והתוכן שלהם. 38% מאמינים לסטטוסים שכתבו עיתונאים ו-19% חושבים שפוליטיקאים הם מקור חדשותי אמין. עדיין, כ-87% עדיין מתייחסים למהדורות החדשות המסורתיות (ברדיו ובטלוויזיה), כאמינות ביותר.