הפודקאסטבזק פרסמה היום לראשונה דו"ח שנתי הסוקר את מצב האינטרנט בישראל. הדו"ח סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי. מהדו"ח עולה כי בשנת 2014 מספר מנויי האינטרנט בישראל עומד כ-2 מיליון מנויים, עם 5.6 מיליון משתמשים. קצב הגלישה בעלייה, כאשר רוחב הפס הממוצע עומד כיום על 40 מגה. הגולש הממוצע מוריד קבצים בנפח של 2 גיגה ביום (באינטרנט הנייח). בכל משק בית יש בממוצע 5 מכשירים מחוברים ובמקביל, תחום הענן תופס תאוצה, כאשר 45% מהמשתמשים מגבים תמונות וסרטונים על גבי הענן.
סטלה הנדלר, מנכ"ל בזק, "האינטרנט משפיע באופן העמוק ביותר על חיינו, וקצב השינוי בעולמנו הפרטי והעסקי רק הולך וגובר. כבר מזמן לא מדובר רק בשינויים המתרחשים במרחב הדיגיטלי של החיים, אלא נוצר חיבור בלתי נפרד בין העולם הפיזי לזה הווירטואלי. מהדו"ח עולה בברור שבישראל, שהשימושים במדיה החברתית מתגברים כל העת במגוון הפלטפורמות הקיימות. לעומת זאת, בתחומים כמו הרפואה, הסחר האלקטרוני והגנת המידע, יש לישראל עדיין לאן לצמוח יחסית לעולם. זהו אתגר משמעותי של כולנו, מצד אחד של החברות העסקיות והממשל, שידעו לספק את הכלים והפלטפורמות הדרושים ולעודד השקעה בתשתיות, ומהצד השני של הצרכנים שצריכים לנצל את החדשנות באופן מושכל.
במסגרת הדו"ח, ביצעה בזק גם סקר מקיף בשיתוף ד"ר מינה צמח, בקרב מדגם של 500 איש הכולל קטגוריות שונות המרכיבות את החיים הדיגיטליים של כל אחד מאתנו. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, מציגים משקפים תמונת מצב של החיים בעידן הדיגיטלי לשנת 2014. מסקנות הדו"ח הראו כי למרות שהאינטרנט מקל עלינו לקנות, לתקשר, ללמוד וכדומה, הוא מעלה את רמת החששות שלנו מאובדן הפרטיות ומגביר את האפשרות להונאות ופריצות ברשת.
פוליטיקאים שימו לב, הסקר חושף כי הפוליטיקאים עדיין לא פיצחו את הקודים של הרשתות החברתיות. מרבית הישראלים, כ-33% מציינים כי הם עוקבים אחר הפוליטיקאים ברשתות החברתיות, לעומת 20% בלבד שעוקבים אחריהם בטלוויזיה או בעיתונות. למרות נתון זה, הנשאלים הודו כי לבסוף מה שעוזר להם לגבש דעה על הפוליטיקאים הם דווקא ראיונות בטלוויזיה או בעיתונות.
כ-20% מהנשאלים דיווחו כי חוו השנה תקיפה או הונאה ברשת. נתון מעניין באותו נושא, חושף כי דווקא משתמשי אינטרנט מנוסים (כדוגמת הייטקיסטים), שאמורים להיות בקיאים יותר בתוכנות ההגנה חוו פי 3 יותר פריצות והונאות ברשת.
גם תחום ה-E-Commerce תופס תאוצה בכל הקטגוריות ובברור ניתן לראות כי החסם העיקרי של הקניות ברשת התפוגג וכי הישראלים מרוצים מהסחורה שקנו ברשת. התחומים הבולטים בהם ישראלים מבצעים רכישות באמצעות הרשת הם תיירות, מכשירי חשמל, ביגוד ונופש. תחום קניות ברשת הבולט בנתוניו הוא התיירות, כאשר 80% מהישראלים שיצאו לחופשה בשנה האחרונה קנו את כרטיס הטיסה ובית המלון באינטרנט. עם זאת, לתחומים כמו ביגוד ומזון מחברות ישראליות עדיין יש לאן לצמוח. תחום ה-E-Commerce הוא אתגר משמעותי ובהעדר היצע מתאים בארץ הקניות של הישראלים יברחו לחו"ל.
דו"ח בזק סקר גם את תחום צריכת התכנים ברשת ומצא כי כמחצית מהזמן הפנוי שלנו מוקדש לאינטרנט, כ-45% מהנשאלים ציינו כי הזמן הממוצע לגלישה באינטרנט עמד על מעל 5 שעות ביום. הערוץ עם הרייטינג הגבוה ביותר לצפייה בסרטים או סדרות הוא המחשב, עם 63% גולשים שציינו כי המחשב הפך לאמצעי העיקרי לצפייה בסרטים וסדרות (לעומת הטלוויזיה או הסמארטפון). צריכת התוכן באינטרנט מתרחבת גם לעולם הספרים, כאשר 31% ציינו כי הם קוראים ספרים ומגזינים דיגיטליים, אך עדיין מרבית צריכת התוכן מתבצעת על מנת לראות סרטים או סדרות ושמיעת מוסיקה.
האינטרנט שינה את צריכת התכנים שלנו ברשת, אבל ככל שהדבר נוגע לצריכת תוכן בתשלום יש לו עוד דרך ארוכה לעשות, כאשר רק
22% מהנשאלים ציינו כי רכשו תוכנים ברשת, כאשר המוצר הנרכש ביותר הוא אפליקציות. על כל 32 אפליקציות בחינם שישראלי ממוצע מוריד, הוא משלם על אפליקציה אחת בלבד.
האינטרנט השפיע באופן דרמטי גם על תחומי הזוגיות והמשפחה, כאשר 32% מהנשאלים ציינו כי הכירו את בני זוגם באמצעות האינטרנט. אם בעבר הסביבה העיקרית להכרת בני זוג היתה מקום העבודה, האוניברסיטה או הצבא, היום האינטרנט משפיע באופן משמעותי גם על הזירה הזו.
תחום המשפחה עובר מהפכה בישראל כאשר 70% מהנשאלים אמרו שיש להם קבוצת WhatsApp משפחתית, כ-62% מההורים עוקבים בתדירות גבוהה אחרי פעילות הילד באינטרנט והגיל הממוצע בו הילד מקבל סמארטפון ירד ל-11 (הגיל הצעיר ביותר הוא 7.5).
גם עולם הרפואה מושפע מאוד מהעלייה בשימוש ברשת, כאשר 56% מהנשאלים דיווחו כי הם מגיעים לרופא עם בעיה כלשהי רק אחרי שקראו עליה באינטרנט. יתרה מכך כ-40% מהנשאלים דיווחו כי הם מעדיפים לקרוא על בעיות רפואיות באינטרנט מאשר ללכת לרופא. האינטרנט אמנם לא שינה בינתיים את עולם הרפואה והבריאות, אבל כדי שהוא יהווה תחליף רלוונטי לתור לרופא יש צורך לשנות את הכלי ולהתאים אותו טוב יותר לסיטואציה של רופא–חולה.
