הפודקאסט
1. החלטתי בגיל 28 כשפרשתי ממשרד האוצר – שלעולם לא אעשה קמפיינים פוליטיים.
2. כי להשקיע את המוח במגלומנים נרקסיסטיים איננו ייעודי.
3. בחרתי לבנות חברת ייעוץ תקשורת הממוקדת בייעוץ תקשורתי-אסטרטגי לתאגידים גלובאליים ומקומיים הממוקדים בעולם העיסקי והטכנולוגי (שם למוח יש ערך)
4. עד כאן עליי.
5. אז מה היה לנו כאן: ארבע מערכות בחירות רצופות זה ״יום הכיפורים״ של הקמפיינרים הפוליטיים בישראל – אף אחד מהם לא הצליח להבקיע ולגעת בעצב הנכון של החברה בישראל וליצור סחף של מנדטים שיגמור את הבחירות בנוקאאוט.
6. הם כולם רצים להתראיין ולהסביר את המהלכים שלהם. אסכם לכם: ״היינו מנצחים אם המועמד שלנו לא היה….״ (. אני מפנה את אותם קמפיינרים לראובן אדלר שהכתיר את אריק שרון לראש ממשלה – האיש שהיה המושמץ בישראל)
7. געגועי המקצועיים לדור הנפילים: ראובן אדלר, מוטי מורל, איל ארד, ארתור פינקלשטיין – שהכריעו בחירות בססמא אחת גאונית שפילחה את הלב של ישראל והעמידה את הבוחר הישראלי בפני שאלה קיומית בבואו לקלפי.
8. הם יצרו חרדת קודש במעמד הבחירה והבהירו לכולנו שהבחירות הם על החיים שלנו.
9. היום הקמפיינרים הפוליטיים מייצרים ססמאות ריקות, העתק הדבק של פוסטרים שקופים לציבור, אין אומץ, אין אמירה, אין חשיבה ואין אסטרטגיה.
10. הקמפיינרים היחידים שזוכים אצלי לציון עובר פלוס הם אלה של הליכוד – (בואו נודה שמסי -משחק איתם בקבוצה)
11. מסתבר שאסטרטגי פוליטי טוב – חשוב יותר ממועמד טוב – ועד שלא יהיה פה קמפיין פוליטי חזק, אמיץ, בולט ויצירתי – של קמפיינר עם תעוזה וחוכמה – הבחירות החמישיות הן בטוחות.
12. כאיש מקצוע אני מזהה רשלנות מקצועית – שעולה למשק מיליארדים של מערכות בחירות. את החשבון אנחנו משלמים.
** אין בדברים שאומר משום הבעת עמדה פוליטית:
