בניית תדמית ביחסי ציבור – לא הכמות קובעת

הרבה לפני שדנים בסוגית התדמית מהיבט תקשורתי עלינו להיזכר לרגע בדעות הקדומות עליהם מבוסס תחום היח"צ, אותן דעות האומרות "להתפרסם בכל מחיר ובכל מקום" והטוענות ללא כל בסיס ש"כל חשיפה היא טובה ומתבקשת".זו חשיבה הסוברת שהעיקר שיהיה פרסום וכמה שיותר ולא משנה איפה.


רק שאנו כבר מזמן לא בעידן הערוץ אחד ורבע עיתון אנו מוקפים בכל יום בערך בחמישה עשר סוגי עיתונים אם לא יותר וכבר מזמן הפסקתי לספור את ערוצי הטלוויזיה….



בקשר לחשיפה יש לי מילה אחת עבורכם: מיצוב, נשמע מוכר?



לפעמים אנו נוטים להשתמש במילה כבשגרה ובכלל לא להבין את משמעותה , על מנת להבהיר אגדיר את המילה מיצוב:



מיצוב – יצירת עמדה positioning , בתודעתו הקולקטיבית של קהל המטרה. עמדה אשר לוקחת בחשבון לא רק את יתרונותיה וחולשותיה שלה אלא גם את אלה של מתחריה.



המילה מיצוב אינה חדשה. החידוש הוא במשמעות הרחבה של המילה. מיצוב מתבסס על הנחת יסוד מתחום התקשורת,האומרת שכדי לתקשר משהו ביעילות וכדי להכיר דבר מה, נדרש בסיס השוואתי. המיצוב מתבסס על כך שנוצרת אצל הצרכן אסוציאציה השוואתית של המוצר עם מוצר אחר אותו הוא מכיר.



כדי להצליח בעידן התקשורת, המוצר והעסק חייבים ליצור "עמדה" בתודעתו הקולקטיבית של קהל המטרה. עמדה אשר לוקחת בחשבון לא רק את יתרונותיה וחולשותיה שלה, אלא גם את אלה של מתחריה. עמדה, לפי אל ריס בספרו "עידן המיצוב", היא המקום בו אתה שם מוצר בחייו של מישהו או בדעתו ביחס למוצרים אחרים.



המיצוב הוא אחד ממוצרי יחסי הציבור בעידן החדש. יועץ תדמית/ תקשורת בונה את תדמיתו של הלקוח וממצב את הלקוח בתודעה. לפיכך, עליו להבין ולדעת כיצד בונים מיצוב המהווה את אבן הדרך הראשונה והבסיסית לעיצוב של תדמית או מוצר.



ישנה חשיבות גבוהה למיקום הכתבה וליום בו היא מתפרסמת. כתבת שער היא לא כמו עמוד אחרון במקומון. מתבקשת מחשבה מעמיקה ונדרש ניסיון מקצועי מיומן על מנת לזהות מה נדרש אצל הכתב ומי יוכל לכתוב את הדברים בצורה האובייקטיבית ביותר. כן, מה לעשות, גם לעיתונאים דעות משלהם, ואיש היח"צ הוא אשר צריך לזהות ולדעת בידי מי הוא "מפקיד" את הלקוח. מרגע שהחומר נמצא אצל העיתונאי הוא זה שקובע את אופי הכתבה ואת תוכנה. תפקידו של איש יחסי הציבור הוא לדעת לבחור את העיתונאי הנכון אשר יציג את הלקוח או המוצר בצורה החיובית והטובה ביותר.



כלומר?


לא לתת ללקוח אשר מייצג גזרה מסוימת להתראיין בפאנל עוין או להעמידו בעמדת התגוננות בריאיון עיתונאי. אם אתה מזהה את הלקוח כחלש, לא לסדר לו ריאיון אצל עיתונאי קשוח שיעשה ממנו מטעמים.



זה בדיוק כמו מוכר שמוכן למכור לך מוצר (ובמקרה שלנו יחצ"ן לא מנוסה שדוחף את הלקוח לכל מקום בלי מחשבה אם זה מתאים לו בכלל) "רק כדי למכור", בדרך הוא מוריד את ערך המוצר וגורם להתייחסות מזלזלת כלפיו כי הרי ידוע ש"על איכות משלמים" והזול עולה ביוקר….



זה רק הניסיון ואלו רק השנים שעברו, וכן, אינני מתביישת לומר גם התנסויות שעברנו אשר הביאו אותנו לרמה כזו של הכרה והבנת התקשורת.


הרי הניסיון הוא לא תעודה יפה וממוסגרת הוא נרכש תוך כדי חטיפת השריטות בשטח, תוך למידה על הבשר החי מה לתת למי ומי אוהב מיילים ומי מעדיף פקסים. לכל עיתונאי דרך תקשורת המועדפת עליו. המתווך היחצ"ני יידע לתקשר עם כולם על מנת להשיג את המטרה הסופית שהיא:



לקוח מוכר ואהוד ע"י קהל המטרה אליו הוא רצה להגיע ורמת מכירות מוגברת!



יעל לוטן היא מנכלי"ת לוטן תדמיות*



אולי יעניין אותך

דרור-אורפז-קרדיט-משה-נייס
 מסך 2024-09-30 093238
dolphin logo
מחזור
friedman1
man-assembling-circuit-board-laptop07111

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח