בר רפאלי מככבת בדירוג הפרסומות הסקסיסטיות של 2014

ארגון ויצו מפרסם היום את זהותן של חמש הפרסומות הפוגעניות ביותר כלפי נשים, שהגיעו לשלב הגמר בקמפיין השנתי של הארגון "אות הקלון למפרסם הסקסיסטי". במסגרת הקמפיין, שמתקיים זו השנה השביעית ברציפות, לציון יום האישה הבין-לאומי, מדורגות הפרסומות הפוגעניות ביותר על ידי וועדת שיפוט מקצועית. מטרת הדירוג להוביל לשינוי בהצגת דמות האישה בפרסום ולהעלות את המודעות להשפעות השליליות של פרסומות העושות שימוש לרעה בגוף ובדימוי הנשי.


ועדת השיפוט, המורכבת ממומחיות מגדר ותקשורת, נשים אקטיביסטיות, נשות אקדמיה, עיתונות ומשפט- סקרה את הפרסומות של שנת 2014 ובחרה את הפוגעניות ביותר:



הודיס: פרסומת סקסיסטית המשקפת מגמה מדאיגה של קמפיינים הפונים לקהל יעד צעיר, העושים שימוש זול במיניות האישה ובהצגתה כאובייקט. הפרסומת מציגה באופן סטראוטיפי בובה גברית בעלת פנטזיות: לקיים יחסי מין עם אישה משוכפלת לשלוש, לשבת במכונית אותה רוחצות בתשוקה שלוש נשים, להתערטל במשחק קלפים (פוקר עירום) עם שלוש נשים ועוד. הפרסומת נועדה לעורר פרובוקציה בצורה הזולה והמיושנת ביותר, נפסלה לשידור בשעות מוקדמות בטלוויזיה, והופצה באופן נרחב ברשת. הפרסומת חמורה ביותר בשל העובדה שהיא פונה לנערות, והדימויים בה עלולים להשפיע על תפיסת המציאות שלהן באשר ליחסים בין המינים, תפקיד הנשים בחברה ועל תפיסתן את עצמן. https://www.youtube.com/watch?v=GrlgXwAMeeU


רשת אפריל: שתי נשים, המורחות לק זו לזו. הפרסומת מגלמת בתוכה מאפיינים סקסיסטיים משום שהיא מרמזת שפעולה פשוטה של מריחת לק גורמת לגירוי מיני. באופן מיושן נעשה שימוש במיניותן של הנשים על מנת למכור את המוצר. גזעניים, משום שנוצרת היררכיה בין האישה כהת העור לאישה בהירת העור. האישה כהת העור כפופה, משפילה מבט, נושפת על ציפורניה של הלקוחה ולובשת בגדים פשוטים יחסית שמזכירים מדים של פדיקוריסטית במכון יופי. האישה בהירת העור לובשת שמלה מהודרת, היא מאופרת ועונדת תכשיטיה יוקרתיים ומזכירה אדונית. על אף ששתי הנשים מתחלפות בתפקידים לקראת סיומה של הפרסומת, רוב רובה של הפרסומת מתמקד באדונית.

קרולינה למקה: גבר נוסע ברכבת תחתית ומדמיין סצנה של מועדון חשפנות בו אישה רוקדת סביב עמוד ("פול דאנס"), במטרה לפתות את הצופה- מוטיב הלקוח מעולם החשפנות והפורנו. ברגע שהגבר מרכיב את משקפיו הוא מתעורר אל המציאות בה הוא רואה לאכזבתו אישה אמיתית, שיש לה ממדי גוף ומראה של אישה מן השורה. הגבר מוצג כצרכן פורנו ושירותי מין בתשלום. האישה "המושלמת" היא כזו שמפתה את הצופה ומתערטלת בפניו, כל תנועותיה והבעותיה מרמזות על גירוי הגבר, והאלטרנטיבה הלא מושכת והמגוחכת היא האישה האמיתית.


לדעת ועדת השיפוט דימויים מהסוג הזה נותנים לגיטימיות לתרבות האונס של חיי הלילה. נשים שעובדות במועדוני חשפנות ובמכוני ליווי הן בד"כ נשים מוחלשות ופגועות מאד, הנמצאות בקצה הרצף של האלימות מינית. מעבר לכך, המסר שאישה בעלת ממדי גוף אמיתיים או מלאים היא "הסיוט" של כל גבר, מקבעת תפיסה חברתית בעייתית של "אידיאל היופי", תפיסה שגורמת לדימוי עצמי שלילי של נערות ונשים שלא עומדות בסטנדרטים ואף לתופעות מסוכנות כמו אנורקסיה ובולמיה. פרסומת זו ממשיכה קו פרסומי מיושן ופוגעני לפיו גוף האישה הוא כלי למכירת מוצרים, ואמצעי לסיפוק הגברים. https://www.youtube.com/watch?v=pVY-DIYIvzI


קסטרו: פ רסומת מיושנת המציגה באופן סטראוטיפי נשים שבאות למגרש הטניס בבגדי ים בשביל להשתובב לרקוד ולהתיז מים זו על זו. הצילום מזכיר נקודת מבט פורנוגרפית ומתמקד באיברי גופן של הנשים שנועדו לפתות את הגבר הלבן "הפטריארך" אשר יושב בעמדת השיפוט מעל השחקניות. הפרסומות מקבעת את התפיסות המיושנות לפיהן נשים צריכות להיות סקסיות, מיניות ו"להילחם" על ליבו של הגבר. https://www.youtube.com/watch?v=_HVgefoRTb4


קפה טורקי: בסרטון מוצג מפגש של גבר עם שתי שותפות, אשר שוקלות לצרפו כשותף בדירת המגורים שלהן. בסצנה הראשונה, הגבר מורה לנשים להכין לו קפה והן נרתעות ממנו מיד. באותו רגע מופיעה דמות גברית נוספת שמסבירה לנשים מה ירווחו אם יסכימו לקבלו כשותף לדירה. משהן מבינות כיצד ימלא השותף הפוטנציאלי תפקידים מסוימים ואילו תועלות יפיקו ממנו – הן מוכנות לקבלו.


הפרסומת מגלמת בתוכה שני מאפיינים חזקים: סקסיזם וגזענות.


סקסיזם: בפרסומת יש שימור של סטראוטיפים לתפקידי מין: הוא – עוסק במלאכת השמירה, ההגנה, הבישול, עבודות השירות – והן: אינטרסנטיות. ברגע שהן מבינות מה ייצא להן ממנו הן נשבות בקסמיו וממש מאוהבות בו.


גזענות: הגבר הוא בעל חזות מזרחית והנשים בעלות חזות אשכנזית. לכאורה הנשים המוצגות בפרסומת נמצאות בעמדת כח, אבל למעשה הן מוצגות באור שלילי: אישה יכולה להיות בעמדת כח רק אם היא מדכאת אוכלוסיות מוחלשות מהן כגון גברים מזרחים. זוהי תפיסה פטריארכלית במהותה שאיננה משחררת נשים. ועדת השיפוט מתנגדת ליחסי הכח המוצגים בפרסומת: היפוך יחסי הכח אינם משחררים יחסי כח.



לדברי גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל "היום אנו רואים בכל מקום ייצוגיים פורנוגרפיים, שפעם הנגישות אליהם היתה מוגבלת והיום הפכו להיות חלק נורמטיבי מהחיים שלנו. אין ספק שהדבר מחלל אלינו כחברה ומעוות את תפיסת המיניות בקרב בני הנוער. מטרתה העיקרית של ויצו בקמפיין אות הקלון, היא לעודד צפייה ביקורתית בקרב הציבור ולהשפיע על החברות המסחריות ליזום פרסום צודק והוגן, באופן שיישקף מצד אחד את ערכי המוצר, א ך מבלי לעשות שימוש שלילי בדימוי של נשים ובגופן מצד שני.

אולי יעניין אותך

 סתיו מנכל בלנדר ישראל צילום סיון פרג'
 משרדי
 פרטנר
 רייבנבך צילום דקלה הוסטיק (9)
allmarketing262
allmarketing284

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח