דוח ההיי טק המקיף ביותר שנעשה: ההיי טק תורם כ 340 מיליארד ₪ לתוצר הישראלי

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד  התעשיות המתקדמות ה IATI: "היקפי הפעילות הנרחבים ואופי החברות, מאפשרים להרחיב את מעגל התרומה ולהשפיע באופן רב-ממדי על החברה הישראלית בכללותה בהיבטים שאינם רק כלכליים.  על מנת לאפשר זאת גם בעתיד, ולהגדיל את מעגל ההשפעה, יש לספק מענה לאתגרים העתידיים"

 

רותם דולב, שותפה וראש תחום הטכנולוגיה בייעוץ, Deloitte ישראל: "מאפייניו הייחודים של ההייטק הישראלי מובילים לתרומה המתפרסת על מגוון תחומים כלכליים וחברתיים: ההייטק מהווה נדבך משמעותי בחוסן הלאומי ומאפשר מוביליות חברתית תוך שיפור הפריון של מדינת ישראל. לצד זאת, נקודות בהם ראינו פוטנציאל שטרם ממומש לתרומה ושיש לתת עליהם דגש בעתיד נוגעים לצמיחה מכלילה והשפעה על יתר ענפי המשק"

 

הבוקר (ראשון) פרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ה IATI בשיתוף Deloitte ישראל את הדוח המקיף ביותר שנעשה על תרומת ענף ההיי טק לכלכלה ולחברה הישראלית. מטרת הדוח היא לזהות ולאמוד את תרומת ההיי טק לכלכלת ישראל תוך התייחסות לתרומה כמותית ואיכותנית. הדו"ח מעריך את השפעת הענף על הכלכלה הישראלית במספר ממדים: תרומה כלכלית ישירה ועקיפה לכלכלת ישראל, תרומה לחוסן הלאומי, שיפור פריון העבודה בישראל והשפעתו על שינויים המתחוללים בתוך הענף עצמו.הדוח מתייחס  בנוסף גם לתרומה לענפים מקבילים כמקפצה למוביליות חברתית. הדוח ממפה אתגרים מרכזיים בשימור תפקיד ההיי טק כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק. פעילות ענף ההייטק מהווה כ- 16.1% מהתמ"ג ומופקת על ידי 11.9% מכוח העבודה.

הענף מונה אלפי חברות בשלבים שונים החל מחברות הזנק דרך חדי קרן, חברות מבוססות, ציבוריות וחברות רב לאומיות. שינויים באורח החיים לצד חלחול הטכנולוגיה לכלל ענפי המשק מובילות לכך שטכנולוגיה אינה נחלת ענף ההייטק בלבד, ומקצועות טכנולוגיים נדרשים כמעט בכל ענף.

ממצאי הדוח מסתמכים על נתונים אשר פורסמו על ידי גורמים מוסמכים במגזר הציבורי לצד דוחות מקצועיים שפורסמו על ידי מכוני מחקר, קרנות וגופים המתמחים בענף ההייטק בישראל ובעולם.

כחלק מהתהליך ראיינו עשרות רבות של מומחי תוכן המייצגים את כלל האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשני בישראל. רשימה זו כוללת מנכ"לים של חברות ישראליות ורב לאומיות, שותפים בקרנות הון סיכון והשקעה, מומחי הענף בגופי התקשורת הכלכליים לצד אנשי אקדמיה וגופי מחקר, בכירים במשרד האוצר, מנכלי משרדי ממשלה ומנכ"ל ויו"ר רשות החדשנות. התייעצות צמודה נעשתה עם הכלכלנית הראשית של משרד האוצר והדוח מסתמך על נתוניה על מנת להבין את התרומה של הענף להכנסות המדינה. בנוסף, מכון אהרן בהובלת שלמה דוברת וד"ר סרגיי סומקין ליוו את המחקר וממצאי הדוח תוך דיוק הנתונים וזיקוק התובנות.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד  התעשיות המתקדמות ה IATI:

"אני שמחה היום להגיש את הדוח המקצועי הראשון מסוגו על תרומת ענף ההיי טק לכלכלה ולחברה הישראלית. על המסמך החשוב הזה, עבדנו ב IATI בששת החודשים האחרונים יחד עם חברת דלויט והתרומות שזוהו בדוח מתבססות על מגמות ארוכות טווח  הן בהיבטי מאפייני ותפקידי הענף והן בהסתכלות על מגמות צמיחה. דוח זה יפורסם פעם בשנה.

בוועדת ההיגוי שעסקה בדוח חברים בכירים בענף ההייטק הכוללים את אדם פישר, עדי סופר תאני, תומר בר זאב, שלמה דוברת, גיגי לוי, פרופ' רוני גמזו, יוני אסיה, אלי גרונר, יורם טיץ ויפעת אורון. כחלק מהתהליך ראיינו עשרות רבות של מומחי תוכן המייצגים את כלל האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשני בישראל.

כפי שעולה מן הדוח, לצד תרומה כלכלית משמעותית ומנוע הצמיחה של המשק בשנים האחרונות, מאפייניו הייחודיים של ההייטק, הנגזרים בין היתר מסביבת העבודה, היקפי הפעילות הנרחבים ואופי החברות, מאפשרים להרחיב את מעגל התרומה ולהשפיע באופן רב-ממדי על החברה הישראלית בכללותה בהיבטים שאינם כלכליים גרידא.  על מנת לאפשר זאת גם בעתיד, ולהגדיל את מעגל ההשפעה הרב-ממדית של ההייטק, יש לספק מענה למספר אתגרים משמעותיים אשר עלולים לייצר חסמים עתידיים. חסמים אלו כוללים שימור מעמדו התחרותי של ההייטק הישראלי למול התחזקות שווקים מקבילים בעולם וחסמים במימוש פוטנציאל התרומה העצום של הענף. ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנה האחרונה והתמקצעות הטאלנטים בחברות רבות בעולם מאיצים את התחרות ויוצרים אלטרנטיבות כלכליות.

התוצאות של ענף ההיי טק, ומכאן התרומה לכלכלה ולחברה, כפי שמוצגים בדוח  שלנו, מחייבים ודאות עסקית לאורך זמן על מנת להיות מסוגלים להמשיך להתחרות בזירה הבינלאומית המאתגרת"

 

רותם דולב, שותפה וראש תחום הטכנולוגיה בייעוץ, Deloitte ישראל: "מדובר בדו"ח ראשון מסוגו בארץ ובעולם שסוקר (360) את ענף ההייטק בישראל על כלל תרומותיו לכלכלה ולחברה הישראלית. 

הדו"ח בוחן ומציג את המקומות בהם יש תרומה מובהקת של הענף, לצד מקומות בהם הפוטנציאל עוד לא מומש במלואו. הנתונים מצביעים על כך שענף ההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ובעל תרומה משמעותית לתמ"ג, לפיו 45% מצמיחת התוצר בישראל בשנת 2022 נבעה מהענף.

מעבר לכך, מאפייניו הייחודים של ההייטק הישראלי מובילים לתרומה המתפרסת על מגוון תחומים כלכליים וחברתיים: ההייטק מהווה נדבך משמעותי בחוסן הלאומי ומאפשר מוביליות חברתית תוך שיפור הפריון של מדינת ישראל. לצד זאת, נקודות בהם ראינו פוטנציאל שטרם ממומש לתרומה ושיש לתת עליהם דגש בעתיד נוגעים לצמיחה מכלילה והשפעה על יתר ענפי המשק.
על אף שהשנה האחרונה הייתה מורכבת עבור ההייטק, עדיין ראינו צמיחה ביחס לשנים עברו. אין להתייחס להצלחת ההייטק בשנים האחרונות כמובנת מאליה וישנים אתגרים משמעותיים העלולים לייצר חסמים עתידיים: שמירה על העוצמה אל מול התחרות העולמית, אתגר ההון האנושי וכוח אדם איכותי, והמשך צמיחה והתפתחות של חברות".

אולי יעניין אותך

ניוזלטר
מסע לקוח
מודל עסקי
אסטרטגיה שיווקית
 סיוון - מנכלית ובעלים משרד ליעוץ שיווקי__צלמת - מירי ביטון
 עדכני 2022 צילום אסיה רביבו

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח