הפודקאסט
יכול להיות שכן…
כשבשנת 2007 סטיב ג'ובס הציג לראשונה את האייפון, עדיין לא ידענו עד כמה אדירה תהיה ההשפעה שלו על האנושות – כשכל אדם, בכל מקום, יכול להיות מחובר לאינטרנט. הוא שינה את הדרך בה אנו משוחחים, קונים, ומבלים. אבל, מעבר למכשיר עצמו, היה עוד חידוש גדול שהגיע עם האייפון, ולמעשה שינה את הכלכלה של האינטרנט – חנות האפליקציות.
אחרי שנים של שלטון מיקרוסופט בעולם המחשוב, בהן אנשים נדרשו לרכוש תוכנות ממיקרוסופט או גרומים חיצוניים, ולהתקין אותן באופן עצמאי, הפעם רוכזו כל האפליקציות במקום אחד וההתקנה שלהן הפכה לקלה כמו לקחת סוכריה מילד – אבל במקרה הזה נדרש גם לשלם עליה. סביב החנות התפתחה כלכלה שלמה של אפליקציות שאפשרה לכל יזם עם יכולות תכנות להציע את מרכולתו בקלות, ואם היא האפליקציה שלו טובה – גם להרוויח מזה לא מעט (קאנדי קראש עדיין מכניס מאות מיליוני דולרים בכל חודש).
תוכן בתשלום: האבולוציה הבאה של האינטרנט?
על פי הדיווחים (השמועות) אפל צפויה להכריז היום על שני שירותים חדשים. האחד מושך את רוב תשומת הלב, שירות הזרמת משחקים, שאמור לעשות לגיימינג את מה שנטפליקס עשתה לוידאו. אבל ההכרזה השניה, שמשכה פחות כותרות לאחרונה, דווקא היא בעלת הפוטנציאל ליצור אפקט מתגלגל לרוחב האינטרנט.
אפל צפויה להכריז על שירות תוכן שיציע מנוי יחיד אשר יכלול שירותי תוכן רבים. בין הדיווחים דוברים על משא ומתן בין אפל לניו יורק טיים. אולי זו השערה קלושה, אבל ייתכן מאוד שאנחנו עומדים בפני ה"טיפינג פוינט" למעבר לתוכן בתשלום.
ולהלן מספר סיבות על כך שזה כן הולך לקרות:
1. מודל הפרסום הנוכחי לא מאפשר תוכן איכותי: התוכן באינטרנט הולך לכיוון המכנה המשותף הנמוך ביותר. האתרים הפופולאריים מכוונים לכותרות המושכות ביותר ואל התוכן הקל ביותר לייצור – קליק בייטים וכתבות לצרכי SEO מציפים אותם. כאשר המודלים הכלכליים הנוכחיים מתמקדים במימון תוכן באמצעות פרסום, האתרים נדחפים לתוכן זול ונמוך – הם חייבים יותר ויותר גולשים – וזה המדד היחיד להצלחה. כרגע אין להם דרך אחרת. אבל כמו תמיד, יש גם ביקוש לאיכות, וכדי לענות עליו, צריך לעלות מודל אחר – כזה שיתגמל את האיכות ולא את הכמות.
2. גוגל דחפה להצפת תכנים: עד לא מזמן, האלגוריתמים של גוגל שאחראים על דירוג אתרים בתוצאות מנועי החיפוש נתנו עדיפות להיקף גדול של תוכן, ולמדדים אחרים שאין דבר בינם לבין איכות. חוק האצבע היה – ככל שיש יותר תוכן, כך יותר טוב. רק בשנה האחרונה בערך החלו להתבצע שינויים שמודדים באמת את איכות התוכן.
3. הארץ (וגם דה מרקר לאחרונה), הניו יורק טיימס, ואחרים מראים שזה אפשרי. כתבה מרתקת של גיא רולניק בנושא אתר החדשות הצרפתי "מדיהפארט" שמתבסס מיום הקמתו רק על מנויים, מבהירה היטב (לכתבה) שאפשר לגבות כסף מגולשים והם עדיין יישארו.
4. כשהדברים טובים אנשים משלמים. אפל יודעת היטב שיש קהל גדול שמוכן לשלם על מוצרים וירטואליים ותוכן ברשת, כשהוא מתאים להם. הקהל של אפל מוציא הרבה יותר מקהלים אחרים על אפליקציות ועל רכישות בתוך האפליקציות (רואים את הדברים היטב בהבדלי המחירים של פרסום בפייסבוק לקהל עם אייפון לעומת מכשירים אחרים). נטפליקס היא הוכחה נוספת לכך שלאנשים אין בעיה לשלם על תוכן טוב – במיוחד כאשר הם חופשיים לבטל מתי שהם, כאשר חווית השימוש טוב, וכאשר ההיצע נרחב מספיק או מותאם באופן אישי. בסופו של יום, וכל מנהל שיווק יודע את מה שהרבה אנשים לא מודעים לו, זה שלקוחות אוהבים לשלם על מה שהם אוהבים, ואפילו הרבה.
5. תשלום בלחיצת כפתור. לאפל יש את התשתית המושלמת לגביית תשלומים קטנים או גדולים. היא מחזיקה במספרי האשראי של רוב לקוחותיה, ומערכת ההפעלה שלה מאפשרת לה לגבות תשלום בלחיצת כפתור. כאשר אדם רוצה לקרוא תוכן חדש, וכל מה שהוא צריך הוא ללחוץ על הכפתור, הדרך משם אל מנוי קבוע שמתחדש חודש בחודשו – היא קצרה מתמיד. ההצלחה של אפל מיוזיק מתבססת על התנסות ראשונה שנמשכת ונמשכת.
אחרי כמעט שני עשורים של אינטרנט חינמי, המודל הכלכלי צריך להשתנות, ולו בחלקו – מצד אחד לאור הביקוש הקיים לתוכן איכותי (בעוד העיתונים המודפסים הולכים ודועכים), ומצד שני כחלק מהרצון של עסקים לבדל את עצמם באוקיינוס הכחול הענק של האינטרנט. ויש עוד גורם – כמות עצומה של אנשי תוכן שנפלטים ממערכות העיתונות והמדיה המסורתית ומחפשים כיצד לבצע מוניטיזציה ליכולות שלהם. זה הזמן של כל עסק שעוסק בתוכן להתחיל לפחות לתכנן כיצד הוא יכול לענות על הביקוש ויחד עם זאת לנצל את השינויים שייתכן ויעברו על האינטרנט.
…ושוב, יכול להיות שלא.
דן מייזליש, עורך Allmarketing ומנהל נכסים דיגיטליים ב- oVerload
