הפודקאסט
טור מאת עו"ד אביחי יהוסף
כניסתה של הבינה המלאכותית (AI) למקצוע עריכת הדין מעוררת דיון רחב היקף לגבי שיפור השירות ללקוח, הפחתת עלויות שכר הטרחה ושינוי המודל העסקי של עורכי דין. מצד אחד, ההבטחה הטמונה בטכנולוגיות אלו היא חסרת תקדים: ניסוח כתבי טענות, חיפוש פסקי דין, ואפילו ניתוח משפטי יכולים להתבצע במהירות ובדייקנות שמביאה לעדיפות על פני עבודה אנושית רגילה. אך האם ההתקדמות הזו תוביל לשירות איכותי יותר ללקוח? והאם עלות שכר הטרחה תצנח בצורה ניכרת?
המודל השעתי: האם הוא הולך ונעלם?
בעשורים האחרונים, רוב משרדי עורכי הדין פועלים במודל תמחור המבוסס על שעות עבודה. הלקוח משלם על כל שעה של עורך הדין, כאשר הזמן נמדד בקפידה. עם כניסת הבינה המלאכותית לתמונה, עולות שאלות לגבי המשך קיומו של מודל זה. הבינה המלאכותית מאפשרת לעורכי דין להשלים משימות מורכבות בזמן קצר יותר – פעולות שנמשכו בעבר שעות רבות מתקצרות משמעותית בעזרת טכנולוגיה זו. כתוצאה מכך, השאלה העיקרית היא האם שכר הטרחה יתאים עצמו לשינויים הטכנולוגיים או שמא יישמרו רמות שכר גבוהות למרות הזמן המתקצר.
בפועל, חוקרים מציינים כי במקרים של שירותים משפטיים בסיסיים החוזרים על עצמם, כמו גילוי מסמכים וניסוחי חוזים סטנדרטיים, הבינה המלאכותית יכולה להוריד את העלויות בצורה משמעותית. בתחום זה, תחרות מוגברת עם ספקי שירותים משפטיים אלטרנטיביים (ALSPs) צפויה ללחוץ את המחירים כלפי מטה, ולהוביל למעבר למודלים של תמחור קבוע מראש (fixed fee), המציעים ללקוחות ודאות גבוהה יותר לגבי העלויות.
מעבר למודלים חלופיים: הערכה מבוססת ערך
מצד שני, בתחומים משפטיים מורכבים יותר, בהם דרושה חשיבה אסטרטגית מעמיקה והתאמה אישית של הפתרונות, ייתכן דווקא ששכר הטרחה יעלה. עורכי דין יכולים לנצל את החיסכון בזמן שנובע מהבינה המלאכותית כדי להתמקד במשימות קריטיות יותר כמו ניהול משא ומתן או תכנון אסטרטגי, אשר ערכם ללקוח גבוה. לפיכך, ייתכן שנראה מעבר ממודל תמחור לפי שעות למודל מבוסס ערך (value-based pricing), שבו שכר הטרחה ייגזר מהתוצאה המשפטית ולא מהזמן שהושקע בהשגתה.
הסכנות שבשימוש מלא בבינה מלאכותית
עם כל יתרונותיה, הבינה המלאכותית אינה נטולת סיכונים. אמנם היא יכולה להציע דיוק ושיפור בתהליכי ניסוח מסמכים, אך ההסתמכות המלאה עליה עשויה להוביל לשירות משפטי לקוי במקרים בהם דרושה הבנה משפטית מעמיקה, אינטואיציה אנושית, או מתן פרשנות יצירתית למקרי גבול מורכבים. מודלים של AI, לרבות כאלו המיועדים לייצור מסמכים משפטיים, עשויים ליצור ״הזיות״ (hallucinations) – כלומר, מידע בלתי נכון או מופרך – במקרים בהם חסרים להם נתונים או הבנה של ההקשר המשפטי הנכון.
יתר על כן, עורכי דין המתעלמים מהצורך בפיקוח אנושי על תוצאות הבינה המלאכותית עלולים להעמיד את הלקוחות בסיכון משפטי. בינה מלאכותית, מתקדמת ככל שתהיה, מבוססת על תבניות ולמידה מהעבר, ואינה יכולה להחליף את כושר השיפוט והחידוש שדורשים תיקים מורכבים או ייחודיים. כמו כן, קיימות בעיות אתיות הקשורות לפרטיות, זכויות יוצרים והטיה אלגוריתמית, שדורשות זהירות מרבית בשימוש בכלים אלו.
האם בינה מלאכותית תייתר את התפקיד האנושי?
למרות יתרונותיה המובהקים של הבינה המלאכותית בתחום המשפטי, רוב המומחים מסכימים כי היא לא תייתר את עורכי הדין האנושיים לחלוטין. תחומים קריטיים של עבודה משפטית, כמו ליטיגציה מורכבת, גישור וסיוע משפטי בנושאים רגישים, עדיין דורשים אינטואיציה משפטית, ידע רחב וכושר שיפוט שאינם ניתנים להחלפה על ידי טכנולוגיה (נכון למועד כתיבת שורות אלו). בינה מלאכותית יכולה לייעל ולשפר את תהליך העבודה, אך השימוש בה חייב להיות משולב בפיקוח הדוק של עורך דין אנושי.
מעבר לכך, הבינה המלאכותית דורשת לעיתים התאמות נוספות מצד עורכי הדין. למידה מתמשכת כיצד להפעיל את הכלים החדשים ולשלבם בתהליכי עבודה קיימים היא תהליך בפני עצמו, ויש צורך בהבנה עמוקה יותר של המגבלות והיתרונות של הטכנולוגיה כדי למנוע שגיאות קריטיות. כלים כמו AI יכולים להציע יתרונות משמעותיים באזורים כמו מחקר משפטי וניתוח פסיקות, אך הם אינם מבינים את הנסיבות הספציפיות של כל תיק, מה שעלול להוביל לפספוס ניואנסים חשובים.
במקרה מדהים שהתרחש בניו יורק, עורך דין הסתבך לאחר שהסתמך על ChatGPT לצורך הכנת תיק לבית המשפט. בעבודתו, הוא השתמש בכלי ה-AI כדי לאתר תקדימים משפטיים, אך במקום לספק פסיקות קיימות, הצ׳אט ייצר תקדימים שלא קיימים. עורך הדין, שלא בחן כראוי את המידע, הגיש את המסמכים לבית המשפט, מה שהוביל לחשיפה כי התקדים היה בדיוני לחלוטין. הוא התנצל וטען כי הכלי הבטיח לו שהמידע נכון, אך השופט התייחס למקרה כאל התרשלות חמורה, ועורך הדין אף זומן לשימוע בנושא. המקרה הזה מהווה תמרור אזהרה חשוב לגבי הצורך בפיקוח קפדני, אפילו עם כלים מתקדמים כמו ChatGPT.
בהקשר המקרה המתואר, זווית נוספת שדורשת התייחסות היא נושא אמון הלקוחות. לקוחות עשויים לראות ב-AI כלי שנועד להוזיל עלויות ולהפחית זמן, אך חלקם עלולים להרגיש אי נוחות עם ההסתמכות על מערכת טכנולוגית בניהול ענייניהם המשפטיים. כשמדובר בהחלטות גורליות כמו תיקי גירושין, תיקים פליליים או ליטיגציה מורכבת, לקוחות נוטים להעריך את ההבנה האנושית וההזדהות האישית מצד עורכי הדין. למרות השיפור ביכולות AI, ספק אם ניתן יהיה להחליף את הקשר האישי הזה בצורה מלאה.
לסיכום, הבינה המלאכותית היא ללא ספק כלי מהפכני שיכול לשפר משמעותית את היעילות בעבודת עורכי הדין ולהפחית עלויות ללקוחות. עם זאת, השימוש בה מחייב התחשבות בסכנות הפוטנציאליות, בעיקר בהיבטים של איכות השירות, אתיקה ואמון הלקוחות. ייתכן שהעתיד טמון בשילוב מושכל בין יכולות טכנולוגיות לבין הכישורים האנושיים של עורכי הדין, תוך שמירה על הבנה משפטית מעמיקה ושירות אישי שמצופה מנותני שירות בתחום כה רגיש.
עו"ד אביחי יהוסף https://ytl-law.co.il/ הוא שותף ומייסד במשרד עורכי הדין YTL. הוא מתמחה בניהול תיקי ליטיגציה מסחרית ואזרחית, עתירות מנהליות, תובענות ייצוגיות, תביעות לשון הרע, סכסוכים בין בעלי מניות, סכסוכי משפחה מורכבים, דיני עבודה וצווארון לבן, וכן בגישור עסקי. על לקוחותיו בעבר ובהווה נמנים שורה ארוכה של חברות מובילות במשק הישראלי כמו גם עמותות ומלכ"רים וכן אישי ציבור, ואנשי עסקים מובילים.
