האם יש להגביל את חופש הביטוי של פוליטיקאים במרחב הדיגיטלי?

רוני פרידמן היא מרצה על עידן הניו מדיה, ועיצוב התודעה ברשתות החברתיות
https://boost4u.co.il/


לא בכדי המהומות בגבעת הקפיטול בוושינגטון. אירוע חסר תקדים לכל
הדעות, הציפו את השיח ,האם
חופש הביטוי הוא זכות כה יסודית שאין להגבילה?!


האירועים האלימים בגבעת הקפיטול, קריאות הנשיא לתומכיו
"לכבוש" את בית הנבחרים, מחזקים
את ההשפעה מרחיקת לכת של נשיא המעצמה החזקה בעולם. מי שמבקש לפגוע
בקבוצות אחרות ולהסית בחסות "חופש הביטוי" אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם
דמוקרטיה.


לנבחרי ציבור, האחראים לשמירה על המשטר הדמוקרטי, יש אחריות רבה יותר למוצא פיהם . טראמפ הוא
שחקן פוליטי שממש כמו בשיר של לאה גולדברג ,
בכל פעם שנכנס בו "הילד הרע" הוא לא מבין על מה קמה קול צעקה.


האירוע הדרמטי בקפיטל ממחיש
מצד אחד, עד כמה נדרשת רגישות מיוחדת במיוחד בקרב מנהיגים , בשל ההשלכות השליליות
שיכולות להיות להתבטאויות קיצוניות על התהליכים הדמוקרטיים. וכמה חשוב לנקוט
בצעדים תקיפים נגד העושים בו שימוש למטרה זו.

יותר מדי זמן הרשתות החברתיות נתנו במה לטרמאפ ותומכיו, הן אפשרו התבטאויות
אומללות וכפי שראינו אלה נתנו רוח גבית לשיח ציבורי אלים ורווי שנאה, שאף הוביל
לאלימות פיזית.


גם בשיח הפוליטי בישראל התרגלנו לאפשר לפוליטיקאים להכפיש את שמם של
מתמודדים, להפיץ פייק ניוז, להסית, לשסע, להקריב
ערכים של חירות וסובלנות המהווים נדבכי יסוד של הדמוקרטיה לטובת השגת יתרון אלקטוראלי
.

נשאלת השאלה האם האחריות חלה רק על ענקיות הטכנולוגיה?


האם צריך להשתית כללי אתיקה
בסוגיות של חופש הביטוי רק על מארק
צוקרברג, מייסד ובעלי פייסבוק, ג'ק דורסי מנכל טוויטר, לארי פייג' וסרגיי ברין
מייסדי ובעלי גוגל? האם צריך לצפות מבעלי
המניות, שהם יהיו אלה שינסחו את חוקי הדיבור והביטוי.

הם הניחו את התשתית הטכנולוגית ועל אף שנעשים מאמצים להפחית את התוכן
הפוגעני ברשתות, הם לא באמת מסוגלים להתמודד עם תופעות הלוואי- חופש השיסוי
והביזוי.


המנהיגים הפוליטיים הם שנושאים באחריות על האופן שבו נכתבים ומופצים
דברים המשפיעים על המציאות החברתית.


מנהיג צריך להוות דוגמא אישית לאזרחי המדינה. מנהיגות אחראית היא
מנהיגות מוסרית. היא חבה את קיומה לדמוקרטיה ואל לה לאפשר את קעקוע הדמוקרטיה בשם
חופש השיסוי וכביכול "זכות הציבור לדעת."


כניסתם של אנשים למקצוע הפוליטיקה אינה הופכת אותם לאזרחים משוללי
אחריות החסינים מפני ביקורת. להפך, עליהם להשתמש באופן זהיר בחופש הביטוי הניתן
להם מתוקף מעמדם.


ניתן לחשוב על פתרונות ישימים למה מותר ומה אסור בכללי השיח הפוליטי,
להציב כללים ברורים ונוקשים כלפי אלה הבוחרים להתבטא באופן הפוגע בזולת, כך שבסופו
של דבר הם ימצאו את עצמם מחוץ למשחק
הפוליטי.


יתכן כי נדרש שינוי בחוקי התעמולה על מנת להגדיר במפורש מהי תעמולה
מסיתה, ומהי תעמולה אסורה. ויתכן שרק תחת
איום של מערכה משפטית בלתי מתפשרת, השחקנים המתסיסים יצטננו ויתיישרו.

חופש הביטוי הינו בגדר זכות יסוד, אך שימוש בלתי מבוקר בו וחירות חסרת
גבולות יגלשו לאנרכיה ולביטול הדמוקרטיה. נדרש למצוא איזון בין חירות הביטוי לבין
הערכים המתחרים בה ויפה שעה אחת קודם.


צילום של רוני פרידמן. סיוון שאשא


Image by Gerd Altmann from Pixabay

אולי יעניין אותך

דרור-אורפז-קרדיט-משה-נייס
 מסך 2024-09-30 093238
dolphin logo
מחזור
friedman1
man-assembling-circuit-board-laptop07111

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח