העתיד נראה על הקיר

עד שנת 2017, מעריכה חברת האנליסטים iSUPPLI, יעבור היקף שוק השילוט הדיגיטלי העולמי את רף ה-17 מיליארד דולר, קפיצה של מעל 3 מיליארד דולר בהשוואה למצב השוק כיום. כמחצית מההכנסות יהיו בשוק האמריקני ו-42 אחוז ייוצרו על ידי המגזר הקמעונאי.

על פי חברת האנליסטים Bunn research, אחד המנועים המשמעותיים לגידול הוא בעובדה שמחירי המערכות יורדים, קלות השימוש הגוברת בפתרונות והיכולת לשליטה בתכנים ובתזמונם. "קמעונאים רבים הבינו שהרבה מאוד טמון ביכולת של השילוט הדיגיטלי החכם להציג מסרים נכונים, בזמנים נכונים ולקהלים ממוקדים, בנקודות המכירה עצמן, כמו גם בנקודות המתנה, נסיעה, שירות, עבודה ולימודים". להערכת החוקרים, הפוטנציאל בתחום – גדול. "במהלך 2014 השילוט הדיגיטלי יחזק את זהותו וההשקעה של המשווקים בתחום תגדל בהתאם".

נשמע מעודד, אך נראה שאין כמו ביקור בתערוכות הגדולות בחו"ל כדי לחזור עם תובנות אמיתיות על ענף השילוט הדיגיטלי והצצה קדימה לכיוונים אליהם הוא מושך. בואו נהיה ריאליים: קשה להוציא את הצרכן הממוצע מהמסך הקטן שהולך איתו לכל מקום… כדי לעשות זאת צריך לקחת את התחום עוד צעד קדימה. זאת ועוד: למשווק יש כיום משימה לא קלה נוספת: איך מתבלטים על רקע מעל 1200 מסרים שיווקיים פרסומיים שמציפים אדם ממוצע ביום אחד בחייו?

הנה כמה תחומים שנראים מבטיחים יותר מאחרים שימקדו, להערכתי, את תשומת הלב של העוסקים בתחום:

קירות וידאו

נכון שקירות וידאו נמצאים בשטח כבר די הרבה זמן, אבל, התחום עדיין רוחש גועש. הגודל והטכנולוגיה המאוד מתקדמת עושים את שלהם וקירות וידאו חכמים מהווים עדיין אטרקציה בכל מקום בו הם מותקנים. נכון, מצפים מהם שיעשו הרבה יותר מבעבר. כולם רוצים לחוות את אותו WOW והקמעונאים יודעים שעליהם לספק את הסחורה ולמשוך את הצרכן פנימה לעסק, או לשכנע אותו לרכוש מוצר כלשהו. הם יודעים שהמסך הענק שיתקינו בתוך, או מחוץ לעסק, חייב לבדל אותם מהתחרות, בין אם מדובר בחללי כניסה למתחמי קניות, בתי חולים או מבואות של משרדים גדולים.

המחירים שהתכווצו להם בזמן שהמסכים גדלו, בהחלט סייעו לעצב את התחום של קירות הווידאו וכיום ניתן להציג הרבה יותר, בהרבה פחות ובאיכות תמונה הקרובה מאוד למציאות. קירות הווידאו הבנויים ממסכי LCD שטוחים ודקים הם קלים יותר, שורדים יותר זמן ומספקים וידאו חד ואיכותי יותר מאי פעם. קירות הווידאו אף יכולים להתחרות ובהצלחה מול המסכים הדיגיטליים הגדולים הבודדים, שכיום כבר עברו את רף ה-100 אינץ', שכן, הם מנצחים בתחום הרזולוציה. ככל שמרשים לראות דבר מה על מסך אחד, הרי שבקירות וידאו ניתן לתת בכל מסך את הרזולציה המקסימלית, – לעתים קרובות 6K על 5K וזו רזולוציה שאי אפשר להשיג כיום על מסך בודד. שורה תחתונה: קירות וידאו הם הדבר הבא ל-2014, כשהם מציבים אתגר יצירתי ובהחלט מבדל עבור המשווקים.

אינטראקטיבי ועם מגע

אנו חיים בחברה אינטראקטיבית. סמארטפונים וטאבלטים מובילים את המהפיכה כבר כמה שנים כשהיא מקדמת את אחד החושים האנושיים היותר בסיסיים: מגע. בעבר הלא רחוק מסכים דיגיטליים הציגו תכנים. זה עבד, אבל, כיום ניתן לשלב בהם את חויית המגע הישיר והאינטראקציה עם אותם תכנים ומעבר לכך, יש מגמה ברורה של חיבור הקורה על המסכים הגדולים עם מה שקורה על המסכים הקטנים, האישיים, בין אם משתמשים בשבב ה-NFC, במציאות רבודה, במשקפיים של גוגל, או כל טכנולוגיה אחרת.

נכון, אין הרבה מסכי וידאו אינטראקטיביים כיום. מסכי מגע גדולים הם חלק קטן במשוואה של היום, אבל, התחזיות ורודות ביותר ובמיוחד לגבי השילוב במקומות הומי אדם, דוגמת תחנות רכבת, מרכזי קניות, אוניברסיטאות. המסכים החדשים שיוצבו שם יהוו קרקע פוריה לאינספור התנסויות חדשות מבחינת הצרכן ובסיס לניסויים בזמן אמת מצד המשווקים/מציגים. כיוון מסתמן נוסף, הוא שימוש בכלי ה'נשק' של הצרכן עצמו – מסכי טאבלט קטנים, כדי לייצר עימו את המגע הראשוני, מה שמתחיל להוכיח עצמו בעיקר במסעדות, אבל, גם במרכזי קניות מתקדמים, שם המסך הופך לחלק מעגלת הקניות, על דלפקים ובצמוד למדפים. מילת המפתח כאן, וניחשתם נכון היא Engagement והתהליך הוא מגע, מחווה, יישום מציאות רבודה, או פשוט "חייג למספר המצורף וזכה ב…", מה שמחבר באופן מובהק את המסך הגדול לקטן. במילים אחרות, הלקוח כבר מתחיל לבקש יותר 'מה לעשות' בנוסף ל'במה לצפות'.

טכנולוגיות אולטרה HD

מסכי ענק ברזולוציה של 4K ו-2K, נמצאים עדיין בחיתולים. יש מעט תכנים מותאמים והמחירים עדיין גבוהים. אבל, כל היצרנים הגדולים הולכים לשם והכיוון היישומי רחב התפוצה הולך ומתקרב בצעדי ענק. הסיבה להצלחה הצפויה למסכים הללו פשוטה: התכנים נראים יותר טוב אפילו מאשר בחיים… ברזולוציה של 3840/2160 כל פרט קופץ לעיין וכל פריט מתעורר לחיים. וכמו כל טכנולוגיה, אימוץ מסכי האולטרה HD יידחף מלמטה, מלחץ וביקוש של הצרכנים, לא לפני שמחיריהם יירדו משמעותית, אבל, אין זה אומר שבתעשיה כבר לא התחילו לחשוב על איך מתאימים את מסכי העל הללו לאיסטרטגיה הכוללת של השילוט הדיגיטלי.

חי!

בעידן בו כולנו חולקים מידע עם כולם, ביצוע ה'משימה' הזו תוך שימוש במסכים דיגיטליים נעשה קל מתמיד. כך, ניתן לחלוק ציוצי טוויטר, סטטוסים מפייסבוק, או שידורים חיים, המלווים בפרשנות און ליין של הצופים. שערי מטבע שרצים בזמן אמת? אין בעיה. מזג האוויר? בוודאי. וידאו חי מהאינטרנט? בהחלט. ב-2013 כולם דיברו על ביג דאטה. במושגים פשוטים בהרבה, ראינו כיצד מזג אוויר קריר בחוץ, יכול לסייע בקידום שוקו חם על מסכים ברשתות בית קפה.

החנות האינטליגנטית

החנויות כפי שאנו מכירים אותן כיום משנות את פניהן. להערכת רבים, הן יצויידו בשנים הקרובות ביכולות החכמות שמאפיינות כיום את אתרי האינטרנט על יכולותיהם האנליטיות. המשמעות: מידע כמו: מי נמצא כרגע בחנות, היכן הם נעים בחלל והיכן הם נעצרים, עם איזה מוצרים יש להם אינטראקציה אמיתית וכד', יהיה מידע שקל להשיגו ולנתחו בזמן אמת, כשעל בסיס הניתוח ניתן יהיה להכניס לפעולה שלל מערכות תומכות בחנות, שיחזקו את המסר ויהפכו אותו לאישי הרבה יותר. טכנולוגיות דוגמת מעקב וניתוח וידאו, ניטור פעילות המובייל של הלקוח ועד לחיישנים שונים שיבדקו מקרוב על איזה מסך דיגיטלי מסתכל כל לקוח בזמן נתון וכמה זמן הוא עושה זאת, יהוו בסיס להיערכות מחודשת. התוצאה: ניתן יהיה למקד את הפרסום – ודי במדוייק – עבור כל לקוח ולקוח באופן אישי, כאשר, לדוגמה, הוא יעמוד מול מסך דיגיטלי כלשהו המחובר לרשת החכמה. העובדה שנדע את העדפותיו, הרגלי הקניה שלו, היכולות הכספיות שלו ושאר משתנים יאפשרו להציע לו הצעה שקשה יהיה לסרב לה…

הכל מתמזג

כצרכנים, כולנו מגלים שאנו הפכנו יותר ויותר תלותיים בלייקים, המלצות וכוכבים או כל וריאציה אחרת של הכוונה מרשתות חברתיות לפני שאנו מקבלים החלטה לרכוש מוצר כלשהו. היכולת לראות מה אומרים החברים והחברים של החברים היא כבר חלק ממהלך הקניה. בעיה: כיום בחנויות, ובלא מעט מקרים, ניתן לראות קונים העומדים מול מוצר ומחפשים עליו חומר בסמארטפון שלהם. אבל, זה הולך ככל הנראה להשתנות. במהלך 2013 ראינו בחנויות רשת הענקית נורדסטרום, את סימני המהפכה. ליד כמה מוצרים ניתן היה למצוא מסך דיגיטלי שהראה את דירוג המוצר והפופולריות שלו ב… פינטרסט. אני יכול רק להעריך כי זו מגמה שתלך ותצבור תאוצה בשנה הקרובה, כאשר ההמלצות והדירוגים מאי שם בענן יירדו למציאות, אל המסכים שבחנויות.

תכנים ועוד תכנים

עם כל הנאמר על הטכנולוגיה וחשיבותה, בסוף היום הכל מסתכם בתכנים נכונים וטובים. נשמע פשוט, אבל תוכן טוב הוא אבן הבוחן האמיתית. אנשים התעוררו בזמן והבינו שתכנים שרצים טוב בטלויזיה לא עובדים על שילוט חוצות. הסטנדרט החדש הוא סוכנויות מתמחות שזה מה שהן יודעות לעשות: לייצר תכנים למסכים גדולים שמשליכים ישירות על תפיסת המותג של הצרכן. במשוואה הזו של תוכן טוב = מותג טוב, מרבית המשווקים והקמעונאים כבר הבינו שעליהם להתאים עצמם לעולם הדיגיטלי, בין אם מדובר בפעילו פייסבוק ובין אם באיך הם מופיעים על המסכים שמעל הקופה.

ונקודה נוספת בהקשר הזה: חויית הטרנס-מדיה, היא רצף של מסכים (מהטלויזיה, דרך המחשב, הסמארטפון, השילוט בחנות), שאמור להוביל את הלקוח לנקודה קריטית אחת: החלטה על רכישה. שהרי, ללקוח לא באמת משנה באיזה מסך הוא צופה כעת, או נמצא עימו במגע, כל זמן שהוא מבדר, מועיל, או מסייע.

יעקב לייב הוא מנכ"ל חברת YCD Atmosphere, המספקת פתרונות מדיה דיגיטלית חכמים.