חדשנות בעסקים קטנים, צריך או לא צריך?

ישנה הסכמה בין מומחים בנושא החדשנות בעסקים. חדשנות עסקית נתפסת כתנאי להצלחה ולהישרדות עסקית. נוצר קונצנזוס סביב הסיסמא innovate or perish גם בחוגים אקדמיים וגם בחוגים פרופסיונליים. במאמר זה נתייחס לנושא החדשנות בעסקים קטנים וזעירים, נציג פרספקטיבה המבוססת על ניסיון מהשטח.

חדשנות מוגדרת כפתרון שונה לבעיה או צורך קיים ואו חדש. כמו כן, מוסכם על ידי חוקרים רבים כי חדשנות מאפשרת לעסק לפתח שווקים חדשים וליצור עבורו הזדמנויות חדשות מול קהלי יעד קיימים ואו חדשים. יתרה מכן, חדשנות נמצאה כמאפשרת לעסק יתרון תחרותי מתמשך בענף פעילות העסק ועל פני התחרות הישירה והעקיפה, ישנם סוגים שונים לחדשנות עסקית והיא נעה על ציר בין חדשנות משנית ועד חדשנות משבשת. בין סוגי החדשנות נמנים חדשנות טכנולוגית, חדשנות במוצר, חדשנות בשירות ואף חדשנות אסטרטגית. בעצם החדשנות יכולה להתפתח בכל חלקי הארגון, חוקרים מדווחים כי על מנת להישאר תחרותי ארגונים צריכים "לרדוף" (pursue) אחר חדשנות, עשייה בתחום החדשנות הינה קריטית לעסקים, נשאלת השאלה האם היא קריטית עבור עסקים קטנים וזעירים?

והאם החדשנות תבוא לידי ביטוי באופן דומה בכלל העסקים?

כאשר מנסים להגדיר מהו עסק קטן, נמצא כי אין בספרות המקצועית הסכמה לגבי הגדרה זאת. ההגדרה מתייחסת בדרך כלל לכמות העובדים המועסקים ע"י הארגון, אם כי יש הגדרות המתחשבות גם בהיקף המכירות, כמות הנכסים, סוגי הלקוחות, צריכת ההון העצמי של העסק, נתח השוק של העסק. ניתן להגדיר עסק קטן כארגון עסקי עצמאי, שההשפעה שלו בתעשייה בה הוא קיים הינה נמוכה, שמעסיק עד מאה עובדים, שבו היותו של המנהל והבעלים אחד ממספר קטן של עובדים יוצר סגנון ניהול שמאפיין את אישיותו של המנהל.

לפי האיחוד האירופי הגדרת SME הינה: עסקים מזעריים עד 9 עובדים, בנוסף ליזם ועסקים קטנים 10-49 מועסקים (ENSR, 2004). בארה"ב, מוגדר עסק קטן כעסק אשר מעסיק פחות מ-500 עובדים, ואילו בישראל הגדרת עסק קטן כוללת עסקים שמעסיקים פחות מ-50 עובדים, המאמר שלנו מתייחס לעסקים קטנים ומזעריים כפי שאלה מוגדרים בישראל ובאיחוד האירופי. חוקרים מסכימים כי, ניהול עסק קטן שונה מניהול עסקים גדולים ובינוניים בעובדה שעסקים קטנים ומזעריים מנוהלים בדרך כלל ע"י אדם אחד, שמכונה "יזם" או קבוצה קטנה מאוד של אנשים. קבוצה ניהולית מצומצמת זו מעצבת את דמותו של העסק ואת עתידו.

בנוסף, עסקים קטנים ומזעריים נוטים להיות יותר חדשניים ויצירתיים לעומת העסקים הגדולים יותר בשל הרוח היזמית השוררת בעסקים המעודדת חשיבה עצמאית בגין המאבק במכשולי הדרך ובמבחני ההישרדות העסקית.

מספר העסקים להם ייעצנו שנכללו במדגם זה הוא – N‪= 160. העסקים שייכים לתחומים שונים, והיו בגדלים שונים (העסקים שהשתתפו במחקר ההשוואתי הם מהפרקטיקה שלנו ומשקפים את ההתנסות שלנו בתחום).

מצאנו כי עסק קטן, פגיע יותר, כפי שמוסכם בספרות המחקרית, אזור הפגיעות שלו גדול יותר בתהליך התפתחותו, נציע לו לעסוק בחדשנות רק בשלב מאוחר יותר, לאחר התבססותו הראשונית ובחלוף נקודות השוויון כלכלי של העסק, break even point.

בעצם, נאמר כי את החדשנות צריך לעשות ממקום יציב יותר בנקודת הזמן של פעילות הארגון הקטן ולא כפתרון למשבר עסקי. רבים מהעסקים שהשתתפו במחקר קיבלו עצה מיועץ כזה או אחר לעסוק בחדשנות כפתרון לבעיות קיימות בעסק, בעיקר בצד העסקי.

אנו ממליצים כי בעלי עסקים קטנים ומזעריים הפועלים בשוק היעד שלהם, ייטיבו להשקיע חשיבה בנושא של התבססות העסק טרם פעילות למען חדשנות. בעיקר אנחנו ממליצים לבחון את התפתחות העסק בעזרת מדדים כגון: גיל הארגון, תהליכים קריטיים (ביקורתיים), משאביי אנוש, משאבים פיננסיים, ותגובת שוק.

בטבלה הבאה (טבלה 1) ערכנו השוואה המתארת את רמת הפגיעות וההשפעה של הממדים המוזכרים לעיל, ההשוואה נערכה בין גדלי העסקים השונים. איסוף הנתונים ניערך בעזרת סולם ליקרט.

טבלה 1.

1– מאוד משפיע / 2- משפיע / 3 – לא הכי משפיע / 4- לא משפיע / 5- לא משפיע בכלל

להלן הסבר קצר לגבי הממדים שהוזכרו ביחס להמלצה שניתנה בנושא החדשנות:

גיל הארגון: בד"כ בתחילת הדרך של כל ארגון, בעיקר בזמן הכניסה של הארגון לשוק (שנה ראשונה לערך), קל יותר להמציא, לחדש ולשפר, הארגון מתהווה, הידע של הארגון עדיין מתפתח ובאי הארגון בד"כ נמצאים בעשייה נלהבת. הארגון על חלקיו מוכן לאמץ שינויים. כאשר הארגון וותיק יותר, מצאנו כי קשה יותר לשנות את דרכיו, וחלקים בארגון מתנגדים לשינויים.

תהליכים ביקורתיים (קריטיים) הקיימים בארגון: כל ארגון, ביודעין או שלא ביודעין, מקיים תהליכים אותם פיתח ושלגביהם הוא מאמין שהם קריטיים לקיום פעילות עסקית מוצלחת.
אנו ממליצים להעמיק בתהליכים אלו, לקבעם ולשפרם ככל שניתן ובמידת היכולת להיעזר בתגובת הלקוחות ככל שניתן.

משאבי אנוש: לעיתים תכופות, חדשנות יוצרת צורך נוסף לחצובת המשאב האנושי הקיים בארגון על מנת לתפעל כהלכה את הנושא. הכשרה של המשאב האנושי לוקחת זמן ומשאבים. עסקים קטנים וזעירים אשר לא משופעים במשאבים עלולים להתקשות להחזיק עובדים נוספים, להכשיר אותם ולתחזק את מיומנויותיהם לאורך זמן.

בנוסף, המטלות שנועדו למשאבי האנוש שלא גויסו יוטלו על המשאב האנושי הקיים בארגון שבדרך כלל בעל משימות אחרות ושלא מיומן למשימה החדשה. מצב זה עלול לסכן מאוד ארגון קטן וזעיר בד"כ.

למשל, כאשר הארגון מוגבל תקציבית בגיוס המשאב האנושי המתאים למימוש חזון הארגון, יקרו הדברים הבאים:

כאשר חזון הארגון או חלקים ממנו לא ניתנים למימוש עובדי הארגון שמבחינתם מימוש חזון הארגון הוא קריטי בתפיסתם את הצלחת הארגון ימצאו פחות עניין במעורבותם בארגון ויתנגדו לתהליכים הארגוניים שהארגון מעוניין להתניע ולקדם. מצב כזה מעמיד את הארגון הקטן והזעיר בדר”כ, בסכנה קיומית.

פיננסים: הערכות תקציבית לא מדויקת וגיוס הון באופן חלקי בלבד יכולים לפגוע בתפקוד הארגון. כך גם הערכות שוק לא נכונות, תכנון לקוי של המוצר ואו השירות שהארגון מציע ללקוחותיו עשויים לגרום קשיים בניהול תזרים הכספי של הארגון. הערכות שיווקיות לקויות עלולות ליצור רמת הכנסות לא מספקת וצורך בהמשך השקעות של זמן, משאבי אנוש וכן פיננסים. עסקים קטנים וזעירים יתקשו לתת מענה בנושא ללא מינוף נוסף ומסוכן עבורם.

תגובת שוק: גם למוצר מצוין ואו שירות מצוין לוקח זמן להגיע לשוק, וכאשר הוא הגיע לשוק לוקח זמן לשוק להגיב למוצר או לשירות. ברוב המקרים המאבק להיכנס לשוק הוא ארוך ומייגע. מצב זה חייב לקבל ביטוי בתוכנית העסקית של הארגון מניסיון של שנים רבות בשטח, הכולל ייעוץ, מחקר וניתוח מידע זמין הקיים בספרות, אנו ממליצים, בניגוד לדיעה הרווחת של רוב המומחים כי, עסקים קטנים ומזעריים צריכים לקיים חדשנות רק בשלב ההתהוות ולהתמקד בחיזוק תהליכי ההתבססות וההתפתחות. מאוחר יותר, לאחר שנקודת האיזון הכספית הושגה יוכל הארגון לקלוט בהצלחה חידושים והמצאות חדשות. כלומר, לאחר כניסת העסק לפעילות עם ידע, רעיון, יש קודם לדאוג לביסוס המצב הקיים, להגיע לנקודת שוויון כלכלי, break even point ורק אז לבחון חדשנות נוספת.

חשוב לנו להבהיר שבהגדרת המושג חדשנות, אנחנו לא כוללים שינויים בתכנית הפעולה או תוספות לתוכנית זו הנדרשות להתאמה לשוק היעד. פעולות אלה לא נופלות תחת קטגורית החדשנות.
מפעילות בשטח מצאנו כי בעלי עסקים קטנים ומזעריים נוטים לנטוש את הפעילות הקיימת ולחפש לעסוק בחדשנות שאינה קשורה להתבססות והתפתחות הארגון כפי שהסברנו כאן.

על הכותבים:

ד״ר מיכאל ל. קריינדלר פרופסור לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה תעשייתית ופסיכותרפיסט בפרקטיקה פרטית ובאוניברסיטאות בישראל ובחו״ל. עיקר עיסוקיו בהנחיית דוקטורנטים ובמחקר בתחום החשיבה הביקורתית בניהול

ד"ר כהן יוסי מומחה בגישה חדשנית המשלבת פתוח הון אנושי ולמידה ארגונית בתחום השיווק לעסקים בטווח ה SME.
ליווי וייעוץ למעלה מ- 630 עסקים בתחומים שונים במדינת ישראל, בעיקר בטווח ה SME.
ממקימי כפר השעשועים ומחבר הספר '26 טעויות בניהול השיווק אל תעשה ותצליח'
סמנכ"ל השיווק ופתוח אסטרטגי בחברת ELG בית השקעות בנדל"ן.