הפודקאסטזו השנה השביעית ברציפות, עורך מגזין TheMarker של חודש ספטמבר, היוצא היום לאור, את דירוג '100 המשפיעים על המשק הישראלי לשנת 2007'. הדירוג משקף את מפת הכוח של עולם העסקים בישראל וכולל את האישים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על הכלכלה והעסקים בשנת 2007, ואשר להערכת מערכת מגזין TheMarker ימשיכו להוביל ולהשפיע גם בשנה הקרובה. הדירוג מבוסס על תחקיר עיתונאי רחב היקף של מערכת מגזין TheMarker שבמהלכו התקיימו שיחות עם מנכ"לים ודמויות בולטות מכל סקטור וסקטור. הדירוג נחשף לראשונה באירוע '100 המשפיעים בישראל לשנת 2007', אשר התקיים הערב ב"תחנה" בתל אביב. האירוע, שעמד בסימן הישן וההתחדשות, נערך במעמד שר האוצר, רוני בר-און ובהשתתפות מאות מוזמנים מבכירי המשק.
במקום הראשון בדירוג הוצב יצחק תשובה שהיה ממוקם בשנה שעברה במקום הרביעי. תשובה הפך לסמל הבולט ביותר ליכולתם של יזמים ישראלים לפרוץ לעולם הגדול, לתחומים שבעבר נדמה היה כי חברות ישראליות לא יוכלו לפתח בהם נוכחות משמעותית. רכישתו של מלון פלאזה בניו יורק, אחד הסמלים האמריקאיים הבולטים ביותר, וצליחתן של כל המשוכות בדרך לפיתוח הפרויקט הפכו את תשובה למודל למאות יזמים ואנשי עסקים ישראלים.
לדברי מייקי דגן, עורך מגזין TheMarker, " זו השנה השנייה שרשימת ה- 100 של מגזין TheMarker עומדת בעצם בסימן הוואקום השלטוני. יצחק תשובה יותר מראוי להיות המשפיע מספר 1 ל-2007, אבל הדומיננטיות שלו ושל הטייקונים האחרים, נוחי דנקנר, עידן עופר ולב לבייב היא גם תוצאה של הבינוניות של אנשי הציבור בישראל".
במקום השני מדורגים היצרן הסיני והצרכן האמריקאי. דגן הוסיף כי "חלק גדול מאוד מהצריכה הפרטית בעולם מורכב ממוצרים מתוצרת סין. העלות הנמוכה של המוצרים האלו איפשרה לעולם המערבי לא רק ליהנות מכוח קנייה גדול, אלא גם להירפא ממחלת האינפלציה שהיכתה בו בשנות ה-70 וה- 80. עכשיו זה משתנה בהדרגה. שכרם של עובדי הייצור הולך וגדל בקצב של עשרות אחוזים בשנה. אבל לפועל הייצור הסיני תמשיך להיות השפעה גדולה עלינו, כי בעתיד הלא רחוק הוא ילמד מספיק כדי להפעיל מכונות ומחשבים במפעלים עתירי ידע – ועדיין יסתפק בשכר נמוך יותר משל עמיתיו מעבר לים."
עוד הוסיף דגן כי "הצריכה הפרטית היא המנוע גם של הכלכלה האמריקאית – ולפיכך של כל הכלכלה העולמית. אלא שהשנה החלה להיחשף העובדה שמנגנון זה מתפרק לגורמים והשוק כולו עמד בצלו של משבר אשראי חמור. למרות זאת, מוקדם מדי להספיד את הכלכלה האמריקאית -, האמריקאיים חרוצים לא רק כצרכנים, אלא חרוצים יותר מכל עובד אחר עלי אדמות – והרבה יותר פוריים מהסינים."
ראש הממשלה אהוד אולמרט, שדורג בשנה שעברה במקום השני, ירד השנה למקום השביעי. דיגן סיכם זאת באומרו כי "אהוד אולמרט מיצב את עצמו באחרונה כראש ממשלה שמשלב ניהול אחראי של הכלכלה עם חמלה כלפי מי שאינו עומד במרוץ הקפיטליסטי האכזרי. אבל איך שלא מסתכלים על זה, רואים את אולמרט הקשוב כולו לבעלי ההון דווקא. אולמרט ינסה להוכיח כי בכוחו לצמצם את העוני. מלאכה רבה וקשה עומדת לפניו, בייחוד לנוכח מספרן הרב של החקירות הקשורות ביושר מידותיו. אם האווירה הציבורית תטוהר מתרבות שמקדשת זיקה בין הון לשלטון, משימוש בכספי הציבור לקידום מטרות פוליטיות, מהתחמקות מכל אחריות – זה עשוי להיות שקול לכמה עשיריות של צמיחה שנתית בתוצר במשך כמה וכמה שנים."
במקום העשירי מדורג שר האוצר, רוני בר און, שהגיע ממעמד נמוך יחסית בליכוד וזינק בתוך ארבע שנים לעמדה של אחד משני האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה. בר און הוא במידה רבה בחזקת נעלם כרגע כשר אוצר, ואחד המבחנים הגדולים שלו יהיה האם ינהל כלכלת בחירות ב-2008 או שינסה לנהל מדיניות תקציבית מאוזנת.
עוד הוסיף דגן, "ככל שהפוליטיקאים שבשלטון נואשים יותר, ככל שהמצב הכלכלי סביב טוב יותר – אנחנו צפויים לממן ב-2008, מכספים שעבדנו תמורתם והעברנו למדינה, יותר מוסדות דתיים עלומים, יותר עמותות ליוצאי ארצות לא נחשבות ויותר מפעלים להנצחת קהילות שנמחו מעל פני האדמה בזמנים רחוקים".
הדירוג המלא יופיע במגזין TheMarker – גיליון חודש ספטמבר, שיוצא לאור היום.
