בחודש אוקטובר הקרוב יידרשו כל האתרים בישראל להיות נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות. חוק הנגשת אתרי האינטרנט מחייב כל אתר אינטרנט בישראל להתאים עצמו לחוק הנגישות לאנשים עם מוגבלויות וזאת במטרה להעניק גם להם זכות שווה להשתמש בשירותים ובמידע הקיים באתרי האינטרנט. אתרים חדשים המוקמים בימים אלו כבר חייבים להיות מונגשים ואילו אתרים קיימים יהיו חייבים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלויות החל מה- 25 באוקטובר 2016. ולא מדובר רק באתרים ציבוריים ואתרים גדולים, כי אם גם באתרים קטנים פרטיים. מה משמעות הנגשת אתרים, עבור מי יהפכו האתרים נגישים יותר, אילו סוגים של פתרונות נגישות צריכים להיכלל באתרים ולמה עוד כדאי לשים לב?
מדוע נחקק החוק להנגשת אתרים?
"החוק נחקק מן הסיבה החברתית – כדי לאפשר גישה למידע ופעולות באינטרנט למי שכיום לא יכול להיעזר בהם או מתקשה. הנגישות מסייעת בראש ובראשונה לגולשים עם מוגבלות ראייה – החל בעיוורון מוחלט דרך לקויות ראייה שונות ועיוורון צבעים. בנוסף לגולשים עם מוגבלות פיזית למשל מוגבלות בידיים המקשה על תפעול עכבר ומקלדת וכן אנשים עם מוגבלות שכלית המתקשים בהבנה ומתקשים בקריאה. אך לחוק יש גם סיבה עסקית – הרחבת הפוטנציאל העסקי לכמעט רבע מהאוכלוסייה, כולל קהל מבוגר שמתקשה עם גלישה באינטרנט כיום. אגב, אתרים מונגשים יותר מדורגים טוב יותר במנועי החיפוש. בעלי אתרים שלא ינגישו את האתר חשופים לתביעות על סך 50,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק".
מה חברות מפספסות כיום בתהליך הנגשה?
"את הנגשת האתר ניתן לחלק לשניים: הנגשה של תשתית האתר והנגשת התוכן עצמו. בעוד חברות רבות מציעות כלים להנגשת התשתית הטכנולוגית של האתר – משמע התאמת הטכנולוגיה של האתר כדי לאפשר העברה של התוכן הנגיש, לא קיימים כלים להנגשת תוכן. לדוגמא, כאשר מעלים סרטונים לאתר, על הסרטונים לכלול כתוביות לכבדי שמיעה ועל תמונות יש לזהות מה מטרת המסר שאותן הן רוצות להעביר עבור מי שלא רואה אותן. עדיין אין בידינו טכנולוגיה שעושה זאת באופן אוטומטי, לכן האחריות נופלת על צוות תפעול האתר. קיים קושי לחוות אתר אינטרנט בדרך שחווים אותו בעלי מוגבלויות כאשר הם גולשים באינטרנט. עם זאת יש לעשות את המירב כדי להשתמש בתהליכים הטובים ביותר ליצירת אתר שמיש באמת, ולא רק אתר שעונה על רשימת המצאי שבתקינה. כאשר בוחרים פתרון נגישות טכנולוגי, יש לדמיין כיצד הדברים נראים בעיני בעל המגבלה, ולחפש מנגנונים אוטומטיים ככל הניתן. מרכיב נוסף בנגישות אותו נוטים להזניח היא נגישות במובייל. בעוד אנו משקיעים רבות בהנגשה של אתרים עבור גלישה בדפדפנים על מחשבים ניידים או נייחים, שוכחים כי כ- 50% מהגלישה כיום מתבצעת ממכשירים ניידים. כאשר ניגשים לפרויקט נגישות יש לוודא כי ההנגשה תואמת לדפדפנים הנפוצים בניידים".
כיצד ניתן להבטיח שהאתר יהיה נגיש באופן מלא ויעמוד בדרישות החוק?
"כדי להבטיח נגישות מומלץ לשלוח את צוות האתר לסדנת נגישות לעורכי תוכן כדי ליצור מודעות ותהליכי עבודה מותאמים לאתר נגיש שישמרו על אתר נגיש לאורך זמן, הרצאות כאלו מתבצעות על ידי עמותת הנגישות לישראל שהינה עמותה לא מטרות רווח. בנוסף, מומלץ להיעזר ביועץ נגישות שיבצע סקירת עומק של האתר, יציג רשימה מסודרת של כל בעיות הנגישות באתר, כולל הסעיף בתקינה המתייחס אליהן והדרך לתיקונן ובסופו של דבר יאשר כי הדברים תוקנו. נקודה חשובה נוספת לגבי היעזרות ביועצי נגישות היא לדאוג כי הם מתמקדים בנושאי נגישות ולא גולשים לייעוץ בנושאי עיצוב האתר ושיווקו. מומלץ לדאוג להפרדה בין יועץ הנגישות לבין הספק הטכנולוגי. במקרים רבים מידי אותו גוף משחק את שני התפקידים, וניגוד האינטרסים כמובן לא משחק לטובת בעל האתר. על מנת להיות בטוחים כי האתר עומד בדרישות החוק כדאי להיות מגובים בכמה שיותר הוכחות ומסמכים כי נעשו כל המהלכים הדרושים להנגיש את האתר. לאחר שעבדתם מול יועץ נגישות, תוכלו גם לפנות לעמותת נגישות לקבלת אישור נגישות".
שימוש בתשתית להנגשת אתר עלולה לגרום לבעיית אבטחה
אתרי אינטרנט כבר אינם רק כרטיסי ביקור מתוחכמים, רובם גם אוספים ומוסרים נתונים אישיים של הגולשים – כמו באתרים של שירותי בריאות, חברות ביטוח, גופים ממשלתיים וגם באתרי מכירות. כאשר ממלאים טופס מונגש, לעיתים קרובות הנתונים של הגולש נשלחים דרך פתרון הנגישות הנמצא בענן. בכך הוא עוקף מנגנוני אבטחה הפועלים באתר ובשרת החברה ופותח דלת לדליפת נתונים ולגרימת נזק רב לבעלי האתר – גם כספית וגם מבחינת תדמית. יש לוודא שכל טופס או מקום אחר באתר המעביר נתונים אישיים, לא שולח אותם החוצה לגורם חיצוני.
* דודו אדי, מייסד משותף ב– DoubleDu מקבוצת מוביליטי פרו, אשר פיתחה את פתרון הנגשת האתרים Make Sense,