יחסי ציבור באינטרנט – איך עושים את זה נכון?

בעידן האינטרנט של היום, כאשר חלק ניכר מהתכנים ברשת מיוצרים ע"י הגולשים, הפך האינטרנט לקרקע פורייה עבור בעלי אינטרסים להעברת מסרים שיווקיים, פרסומיים ופוליטיים ללא פילטרים וללא צנזורה. בעוד שבאמצעי התקשורת האחרים, בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה,יש לעבור את מבחן שומרי הסף – עורכים, כתבים ומפיקים שהם אלו המחליטים אם המסר שלך הוא בבחינת אייטם או לא, האינטרנט במקרה הזה היא פרצה הקוראת לגנב.



כיצד אם כך ניתן להעביר מסרים באופן יעיל וראוי באינטרנט? כאשר אנחנו מדברים על זירת פעילות כל כך רחבה ונגישה כמו רשת האינטרנט, האם ניתן להגדיר גבולות גזרה? מה מותר ומה אסור? החכמה היא לפעול בשקיפות, ברגישות, להימנע ממסרים בוטים ושיווק אגרסיבי. אתיקה היא מילת המפתח.



עצות לניהול קמפיין יחסי ציבור אפקטיבי באינטרנט:



1. אסטרטגיה – הגדרת מסרים, מטרות ויעדים


ניהול קמפיין תקשורתי בלי אסטרטגיה, משול בעינינו למכונית הדוהרת בכביש ללא נהג. אסטרטגיה היא הבסיס לכל קמפיין בין אם פרסומי ובין אם יח"צני.



הבנה לעומק של הסביבה החברתית-תרבותית-עסקית של המותג, ניתוח קהלי היעד, הגדרת מסרים ממוקדים, הצבת מטרות ויעדים, כל אלו הכרחיים ליצירת קמפיין אפקטיבי בתקשורת וכאן אין האינטרנט נבדל. אדרבה, בהתחשב בהיקף הרשת, בפריסה שלה ובמנעד הקהלים הרחב, חשיבה אסטרטגית הכוללת מיקוד מסרים, פילוח קהלים, הכרות מעמיקה של השוק ועוד, הינה הכרחית ואף קריטית להשגת באז אפקטיבי ויצירת חשיפה איכותית למותג ברשת.



2. תוכן מערכתי – כתבות ואייטמים יזומים


כשאנחנו מדברים על יחסי ציבור באינטרנט, תוכן הוא שם המשחק. תכנים איכותיים ועשירים בקישורים, מזמינים גולשים להיכנס ולקרוא, להעביר הלאה לחברים, לצטט קטעים נבחרים וליצור הפניות ממקומות רלוונטיים ברשת ובכך מעצימים את מידת החשיפה למותג. תוכן מערכתי – כתבות, מאמרים, ראיונות עם אנשי מפתח, כתבות וידאו ועוד, נחשב לתוכן איכותי ביותר ונתפס ע"י הקוראים כמקצועי ואמין.



שיטת העבודה במקרה הזה מאוד דומה לשיטת העבודה ביחסי ציבור קלאסיים (ופה מתחיל ומסתיים הדמיון) וכוללת התנהלות שוטפת מול עורכים וכתבים באתרי התוכן, הפצת הודעות לעיתונות, ייזום כתבות ואייטמים וכדומה.



3. פורומים – הכה את המומחה


הפורומים ברשת, מעצם הנגישות שלהם והיותם 'פתוחים לקהל הרחב' הפכו מזמן לבמה שיווקית. בעלי אינטרסים מכל תחום מציעים שם את מרכולתם ומטמיעים מסרים שיווקיים בין אם במסווה או בין אם באופן מוחצן ובוטה. אמנם, העברת מסרים שיווקיים בפורומים היא מקובלת ומהווה חלק בלתי נפרד מפעילות יחסי הציבור אונליין, אולם כדי שהמסר יחלחל יש לפעול במקצועיות וברגישות.



ראשית, יש לבצע ניתוח מדיה הפורס בפנינו את זירות השיחה והפורומים הרלוונטיים. אחרי שנבחרו הזירות לפעילות, יש ללמוד אותן היטב, להכיר את הגולשים הדומיננטיים ולהתחבר לז'רגון. ברגע שמתחילים להשתתף בדיון באופן פעיל, יש להיצמד לאסטרטגיה שנקבעה מראש ולא 'לירות' מסרים בלי הבחנה. מומלץ לחבוש את 'כובע המומחה' ולספק לגולשי הפורום פתרונות ענייניים, תוך הפניה לאתר הלקוח ולתכנים מערכתיים שפורסמו אודותיו וכוללים בתוכם אינפורמציה חיונית. גם אם הגולשים יבינו שאתם מייצגים גוף מסחרי כלשהו, כל עוד המידע שתתנו יהיה ענייני ורלוונטי ויסייע בידם, לא תהינה התנגדויות.



4. בלוגרים – העיתונאים של המחר


לפני שבועות אחדים התעוררה סערה ברשת, לאחר שאחת מחברות האינטראקטיב פנתה לבלוגרים בבקשה לקדם מוצרים מסחריים בבלוגים שלהם בתמורה למוצרים, אותם יקבלו חינם. מדובר בשיטת עבודה מקובלת מאוד בעולם יחסי הציבור 'הקלאסיים'. עיתונאים ועורכים מקבלים מדי יום מוצרים כדי שיכתבו עליהם במדוריהם, ואין בכך כל פגם.



עבודה מול בלוגרים באותה שיטה מקובלת מאוד באירופה ובארה"ב, ואין סיבה שלא תעבוד גם בארץ. בעידן הווב הנוכחי, הבלוגרים הם למעשה 'העיתונאים החדשים', אם כי יש לקחת את בחשבון את העובדה שבלוגרים הם אנשים פרטיים שאינם עובדים עבור מישהו ובעבור תמורה, לפחות כרגע, בעתיד גם זה אמור להשתנות.



כאשר מבצעים פניה לבלוגרים, רגישות ושקיפות הם שם המשחק. מעקב אחר הבלוג, קריאה בעיון של כל הפוסטים, היכרות מעמיקה עם עולם התוכן של הבלוגר ותחומי העניין שלו, הם הכרח. רק לאחר שלמדנו את הבלוג לפני ולפנים, ניתן לפנות אל הבלוגר ולעניין אותו במוצר, שירות או תכנים הקשורים ישירות לעולמו ושיש בידם לתרום לו הן ברמה המעשית והן ברמת החוויה. יש להניח שאם הכותב יהיה שבע רצון וירגיש שקיבל דבר מה שתרם לו והעשיר אותו באופן זה או אחר, הוא גם יכתוב עליו בבלוג שלו.



5. טוקבקים – להגיב ולהשפיע


רבות נכתב בזמן האחרון על תרבות הטוקבקים ועל הטוקבקיסטים. נשאלת השאלה מהו ערכם של הטוקבקים? האם ניתן לייצר אקלים תקשורתי באמצעותם? עד כמה הם תורמים לעיצוב דעת קהל? עד היום הטוקבקיסטים נתפסו כחבורה של אנשים משועממים שנהנים להשתלח באחרים מבלי להזדהות ומבלי לבסס את דעותיהם, מה שלא רחוק מהמציאות. אנחנו חושבים שאפשר גם אחרת.



במסגרת קמפיין יחסי הציבור באינטרנט, הטוקבקים הם כלי חשוב, שימוש מושכל בהם עשוי לסייע בקידום מסרים בצורה יעילה ומועילה. כשניגשים לכתיבת טוקבק יש להקפיד על הסגנון, לכתוב בצורה עניינית ומנומקת ולבסס את הטיעונים שלנו באופן מקצועי, באמצעות צירוף לינקים והפניות רלוונטיות. פה אנחנו לא פוסלים שינוי גישה כללי מצד המדיה, ניסוח כללים לכתיבת טוקבקים וסינון יעיל של תגובות שאינן עומדות בדרישות עשויים ל'שדרג' משמעותית את הפלטפורמה ולהפוך אותה למקצועית ובעלת השפעה.



6. מייל ויראלי – זה מידבק


מי מאתנו לא מקבל מדי יום לאימייל שלו קטעי וידאו, מצגות, תמונות או טקסטים שונים ומשונים תחת הכותרת: ענק!!!!!!!!!!!!!!!! (או מדהים, או מעולה…)? חברות מסחריות כבר גילו מזמן את האפקט המדהים של המייל הויראלי. העיקרון פשוט מאוד, מפיקים קטע וידאו מגניב במיוחד המזוהה עם עולם התוכן של המותג וכולל לינק לאתר החברה, שולחים במייל לרשימת תפוצה, אם הסרטון איכותי – מקורי, משעשע, מפחיד, מרגש, סביר להניח שיתחיל 'לרוץ' ברשת.



אנחנו לא מדברים על מדע מדויק, אי אפשר לחזות את האפקט הויראלי של קטע מסויים (ויפה כתב על כך העיתונאי עמי בן-בסט בבלוג שלו), את מידת ה'באז' שייצור ואת כמות הצפיות, אבל אין ספק שאם אכן יוצר באז שכזה, האפקטיביות שלו ביצירת חשיפה למותג היא אדירה.



7. קישורים – לינקים, לינקים ועוד לינקים


כשזה נוגע ליחסי ציבור באינטרנט, לנושא הקישורים וההפניות משמעות אקוטית, גוגל עשו מזה את המיליארדים… טקסט איכותי, על פי הפרמטרים הגוגליים (מדד פייג'רנק), הוא טקסט שקיימות אליו כמה שיותר הפניות ברשת. הפניות לתוכן מסוים מעצימים את החשיפה ברשת, יוצרים באז ומקדמים את התוכן משמעותית במנועי החיפוש. מצד שני, שילוב הפניות איכותיות ורלוונטיות בתכנים, חשוב לא פחות. להפניות מגוף הטקסט יש תפקיד בקידום התוכן במנועי החיפוש אולם מטרתן העיקרית לייצר נופך מקצועי, רלוונטיות ועניין לטקסט.



8. מדידה – רמת האפקטיביות של ה'באז'


היתרון הגדול של האינטרנט על פני כלי התקשורת האחרים, הינה האפשרות למדוד ולהעריך את האפקטיביות של הבאז שיצרנו באמצעים פשוטים יחסית. למשל, הטמעת קישורים לאתר החברה בגוף הטקסט/כתבה/ בלוג וכו' תוכל לספק לנו, באמצעות מערכת סטטיסטית פשוטה, מידע לגבי מספר הכניסות לאתר.



9. ולסיכום – כמה מילים על סינרגיה


המדיה האינטרנטית פותחת בפנינו אין סוף אפשרויות. הבמות להעברת המסרים הן רבות ומגוונות אולם חשוב לעשות בהן שימוש רגיש ונבון ובעיקר, ליצור סינרגיה בין הפלטפורמות השונות בהן פעלנו. באמצעות הפניות מכתבה לאתר החברה, מהאתר לבלוג, מבלוג לפורום וכך הלאה נשיג אפקט סינרגטי בין התכנים, מה שיסייע לקידום שלהם במנועי החיפוש ובמקביל יגביר את נוכחות המותג ברשת באופן משמעותי וחסר תקדים. זוהי בעינינו מהות יחסי הציבור באינטרנט.




* שירלי פלג, עוסקת בתחום Online PR בחברת TBWADIGTAL

אולי יעניין אותך

דרור-אורפז-קרדיט-משה-נייס
צילום מסך 2024-09-30 093238
dolphin logo
מחזור
friedman1
man-assembling-circuit-board-laptop07111

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
מכונה גלידה נינג'ה צילום יחצ
לירון ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח