הפודקאסטנושא הריכוזיות במשק המקומי לא יורד מסדר היום התקשורתי בחודשים האחרונים – אך הציבור הרחב לא מראה כי הנושא בוער בעצמותיו. למרות חשיפה רבה, כותרות עיתונים שמתחרות זו בזו, מאמרי דעה נחרצים נכתבים, דיונים קולניים הנערכים בועדות הכנסת ובממשלה, הציבור הרחב נחלק לסוגיה ואינו מראה כי המצב מטריד אותו יתר על המידה – כך עולה מסקר שערך מכון המחקר רותם TRI בקרב מדגם מייצג של 500 איש.
השאלה הראשונה בסקר הייתה "עד כמה מוטרדים מהעובדה שמספר משפחות מחזיקות במרבית העסקים בישראל", בסקאלה מ-1 – כלל לא מוטרד, עד ל-5 – מוטרד במידה רבה מאוד התקבל ממוצע של 3.2, נטייה קלה לכיוון הדאגה מהנושא, אך לא במידה נחרצת. 46% מהמשיבים השיבו כי הם מוטרדים מהריכוזיות ברמות 4 ו-5. 33% השיבו בין 1 ל-2 ו-20% השיבו כי אינם יודעים.
בפילוח מגדרי, מתברר כי גברים יותר מוטרדים מהסוגיה מנשים – ממוצע הגברים עמד על 3.4 לעומת 3.0 אצל הנשים. בנוסף עולה מהפילוח כי ככל שעולה גיל המשיבים הדאגה עולה – עד גיל 44 מתקבל ערך נמוך מ-3 ומעל גיל הזה הערכים עולים על 3.3. עלייה ברמת ההשכלה מעלה גם היא את רמת הטרדה מתמונת הריכוזיות כמו גם בקרב משפחות עם ילדים יותר מודאגים מהמצב מאשר משפחה ללא ילדים.
בהתאם לתוצאות השאלה הראשונה 230 המשיבים שהעידו כי הם מוטרדים מהנושא (4 ו-5), נשאלו שאלת המשך להגדרת הסיבות בגינן הם מוטרדים מכך שמספר משפחות מחזיקות במרבית העסקים בישראל. למשיבים ניתנה אפשרות השבה על יותר מסיבה אחת בגינה השיבו כי הסוגיה מטרידה אותם.
הסיבה המרכזית לדאגה היא "חוסר הוגנות". סיבות מרכזיות נוספות היו: כי הריכוזיות משפיע על החלטות הפוליטיקאים והמדיניות ציבורית; כי הריכוזיות פוגעת בעסקים הקטנים יותר וכי יש לה השפעה שלילית על התקשורת.
ד"ר אריה רותם הבעלים ומנכ"ל מכון רותם TRI הגיב לנתוני הסקר: "בחודשים האחרונים הפך הנושא לאג'נדה מובילה ברמת התקשורתית ומספר חברי כנסת נמרצים, אולי מדי, הביאו את הסוגיה גם לירושלים – עם זאת הציבור לא נוהר בהמוניו ולא מעיד כי הוא מגויס למאבק.
"גם הסיבות העיקריות אותן נקבו המוטרדים מהנושא אינם דווקא הסיבות שעולות בתקשורת ולראיה טיעונים כגון, סכנה לדמוקרטיה, סכנה לכלכלה והגדלת הפער בין עשירים לעניים ועוד שקיבלו דירוג נמוך יחסית על שאלת ההמשך".
