הפודקאסטתוך 6 שבועות מאז השקתו, הורידו את משחק המחשב החדש יותר מ- 1,000,000 גולשים, והוא תורגם ל- 5 שפות כולל סינית ויפנית. המשחק פונה במיוחד לילדים בגילאי 8-13 והמסרים שלו נטמעים בילדים במהירות עצומה- חלומו של כל איש שיווק. במשחק הזה אין יריות, אין מכוניות מהירות, לא צריך לכבוש מדינות או להימלט משדים ורוחות – מטרת המשחק הנפלא הזה הוא להציל את תושבי האי (הבדיוני) שיילן מסכנת הרעב.
למשחק קוראים, Food Force, והוא פותח ע"י סוכנות הסיוע במזון של האומות המאוחדות במטרה ללמד ילדים על בעיית הרעב העולמי. במשחק צריכים הילדים להגיש סיוע לתושבי האי מוכה המלחמה והרעב, במהלך 6 משימות, בהן הם עומדים בפני אתגרים שונים – הטסת מסוקים, משימות סיור, משא ומתן עם מורדים חמושים ושימוש במזון כדי לחזק כפרים.
Food Force הוא רק אחת הדוגמאות לדרך בה משחקי מחשב, ואינטראקציה עם הלקוחות, הופכים לכלי שיווק איכותיים, ומסמן את אחת המגמות הבאות בעולם הפרסום.
אף אחד לא ציפה להצלחה המסחררת של המשחק, מאז שהושק , הצטרפו ספונסרים חיצוניים גדולים כדי לסייע בתחזוקת אתר המשחק, כדוגמת Yahoo וה- NFL (ליגת הפוטבול המקצוענית בארה"ב). הגרפיקה וההשקעה עומדת בקנה אחד עם משחקים רבים אחרים הקיימים כיום בשוק. העניין וההשקעה שהוא מייצר בקרב הילדים, ובעיקר ה- Buzz, הם עניין להערצה וחיקוי ע"י כל גוף המחפש דרך להעביר מסר – בעיקר מסר חינוכי שקשה להעבירו באמצעים מסורתיים.
שיווק בעזרת משחקי וידאו כבר סימן עצמו כאחד התחומים החמים בעולם הפרסום. החל ממשחקים המפותחים במיוחד עבור מפרסם מסוים ומגלמים בתוכם את ערכי המותג. לדוגמא Food Force, America’s Army שפותח ע"י צבא ארה"ב על מנת למשוך צעירים להתגייס לשורותיו, וחברת Jeep אשר פיתחה כבר מספר משחקים הסובבים סביב חוויית הנהיגה. ישנם גם משחקים קטנים יותר המפותחים לרוב כחלק מקמפיין ונועדו בעיקר ליצור באז מסביב המותג או כדי להשיג פרטים מלקוחות. אפיק נוסף שהתפתח אך לאחרונה, הוא שילוב של פרסום במשחקי המחשב קיימים. קניית שטחי מדיה בעולם הוירטואלי של משחקי המחשב פשוטו במשמעו. כבר כיום, במשחקי מחשב רבים, בעיקר עתירי הגרפיקה שביניהם, ניתן למצוא פרסומות לחברות מהעולם האמיתי. לדוגמא, במהלך משחק על השחקן להיכנס לסניף מקדונלדס כדי לרכוש מזון או להיכנס לרשת אופנה כדי לשפר את הנראות שלו, או שבצידי הדרך במסלול מירוצים מופיע כרזה למותג ידוע- הדמיון הוא הגבול. מיעוט הרגולציה, קהל היעד הממוקד שיודע להוציא כספים על מה שהוא אוהב, היכולת להכריח את המשחק להביט בנקודה מסויימת במהלך המשחק, הם בגדר הגשמת כל שאיפות המפרסמים. אם נוסיף על כך את מגמת הצמיחה של משחקי המחשב, נראה כי שילוב פרסומות במשחקי מחשב היא אינה תופעה חולפת.
ישנם מספר גורמים החוברים יחדיו שהביאו להצלחת Food Force:
חדשנות – לאחר שילדים נתקלו בעשרות משחקים זהים אחד לשני בהם הם צריכים לירות ברעים או לדלג ללא מטרה מעל בורות, יש להם מטרה חדשה ועניין חדש – הצלת נפשות אחרי כל כך הרבה יריות כנראה עדיין עושה משהו. את אפקט החדשנות במשחקי מחשב בולט בכל פעם שמגיע ז'אנר חדש – משחקי היריות בגוף ראשון, משחקי האסטרטגיה, שגעון הסימס (SIM’S ) שתקף אץ העולם והכניס את המין היפה באופן פעיל לעולם המשחקים, וכעת משחקים הומניטריים.
השקעה – ברשת מסתובבים עשרות משחקים במימון גופים גדולים. רובם לא עומדים בקריטריונים של משחקי מחשב מודרניים. Food Force פונה לגיל צעיר ולכן הוא יכול לעשות הנחות מבחינת גרפיקה, אך מבחינת התכנים ההשקעה ניכרת לכל האורך.
מיקוד- לכל האורך, ברור כי המשחק פונה לגיל הצעיר, אם המפתחים היו מנסים לפתח משהו לכל הגילאים, והיו מתמקדים רק ביצירה, כמעט בוודאות הם היו נכשלים.
מסר חיובי – קשה לטעון כי מסרים חיוביים מתקבלים טוב יותר, ראו את עשרות ומאות הפרסומות המשדרות אהבה, נוסטלגיה, משפחה, ונכשלות. בנקודה זו המשחק קיבל סיוע מסוכנים חיצוניים, בדמות מורים בבתי ספר והורים שקידמו את המשחק כחלק משעורים ובבתים.
