הפודקאסט
רובכם בוודאי מכירים את הסכסוכים התמידיים שמתרחשים מדי יום בין אנשי השיווק שמעלים רעיונות יצירתיים עליהם הם שקדו לילות שלמים, לבין מנהלי הכספים שמצליחים בכישרון רב לשפוך מים קרים על כל רעיון ולהקפיא אותו משיקולי תקציב. לא יואילו ההסברים על כמה הרעיון יהיה כדאי כלכלית ועל כמה שהוא יוכל להעלות את הרווחים, מנהלי הכספים תמיד ישמרו בכל כוחם על הקופה ויגידו לאיש השיווק שהוא כבר מיצה את התקציב שלו או שאין לו תקציב נוסף לפעולה ושיתמודד עם המצב עד לשנת התקציב הבאה.
למרבה הפליאה, ריקוד התרנגולים הזה שעצם ההתרחשות שלו ותוצאתו הסופית ידועות מראש, עדיין שכיח בכל חברה וארגון. אלברט איינשטיין אמר שאי שפיות היא לעשות את אותו מעשה כל הזמן ולקוות שהתוצאה תהיה שונה. עצם העובדה שאיש השיווק פונה למנהל הכספים בבקשה לתקציב, נדונה מראש לכישלון אלא אם כן נעשית תוכנית פעולה מקדימה. תוכנית פעולה שתתוכנן היטב ותיקח בחשבון פרמטרים רלוונטיים שישפיעו על מנהל הכספים, יעלו את סיכוייו של איש השיווק לקבל את מבוקשו ולמנוע את הריב ואת התסכול.
לפני חודשים מספר פנה אלי מנכ"ל של ארגון גדול שמעסיק מעל ל-400 עובדים ועוסק בתחום המשיק להייטק. המנכ"ל פנה אליי בעקבות העובדה שסמנכ"ל השיווק וסמנכ"ל הכספים שלו לא מצליחים להגיע להסכמות. כתוצאה מכך המתחים ביניהם כבר חלחלו לתוך המחלקות שלהם. הדבר הוביל למאבקי כוחות בין העובדים במחלקות וליצירת שתי קבוצות יריבות בתוך החברה. המנכ"ל הבין שאילו לא יפתור את העניין באופן מיידי, הוא יאלץ לפטר את אחד מהסמנכ"לים או את שניהם ואף לעשות שינויים רחבים בקרב שאר העובדים. כל זאת על מנת ולנקות את הדם הרע ששרר בחברה ולהחזיר אותה להתנהלות תקינה.
בעקבות השיחה שלי עם המנכ"ל, הוזמנו שני הסמנכ"לים לישיבת גישור אצלי במשרד. היה לי חשוב שהפגישה הראשונה והפגישות הבאות גם כן, לא ייעשו בתוך משרדי החברה על מנת ולהוציא את שניהם מהמקום המסוכסך "והנוח" שלהם ולאפשר בנייה של מערכת יחסים חדשה ביניהם. השיחה החלה בצורה די חביבה, שניהם עוד לא הבינו את חוקי המשחק שלח הגישור וחששו שמא מדובר על מבחן כלשהו מצדו של המנכ"ל. את החששות הצלחתי להפיג כבר בשעה הראשונה כשהם התחילו לדבר. האמת שלקרוא למה שקרה שם "לדבר" זה קצת מטעה. הדבר הנכון להגיד הוא שהם פשוט צרחו אחד על השני. השיווק צעק על כספים שהוא עוצר לו את כל הפעילות, הכספים צעק שהשיווק רשלן ושניהם תיבלו את התבשיל בשלל קללות נאות. למרות כל הכעס, היה לי חשוב לסיים את הפגישה אם אווירה של תקווה שהולך להיות יותר טוב. על כן לקראת סוף הפגישה הראשונה שאלתי אותם אם הם רואים את עצמם עובדים בחברה לעוד זמן רב? שניהם ענו לי מיד בכן מוחלט. בשלב זה נתתי להם להבין שמאחר ושניהם רוצים להישאר בחברה, יש להם רק 3 אפשרויות: או ששניהם הולכים, או שאחד הולך ואחד נשאר (לא יודעים מי) או ששניהם נשארים. האופציה הטובה ביותר עליהם הם הסכימו היא ששניהם נשארים כמובן. מכאן נותר לנו רק לסיים את המפגש ולקבוע פגישה נוספת לשבוע שאחרי.
לפגישה השנייה הם כבר הגיעו יותר רגועים. הצעקות שעפו בחדר הגישור בשבוע שעבר נתנו פורקן אמיתי לשניהם, הפורקן הסתבר הוביל לכך שבקושי הייתה אינטראקציה ביניהם במהלך השבוע וכשהם בכל זאת נפגשו, השיח היה מאוד טכני ונטול רגשות. במהלך הפגישה הזאת התחלנו לראות התקדמות ממשית לאחר שהצדדים עברו לדבר על האינטרסים החשובים להם בחברה. סמנכ"ל השיווק הסביר כמה הוא והצוות שלו מנסים להתמודד עם שוק תקשורת שמשתנה מיום ליום ובעקבות כך כמעט ובלתי ניתן לתכנן במדויק את הליכי השיווק ואת הקמפיין הפרסומיים. סמנכ"ל הכספים הבהיר שהוא מודע לקושי אך מאחר והוא גם צריך לקבל החלטות על תקצוב שאר המחלקות בחברה, הוא לא יכול להתמודד עם כל ההתקלות האלה של מחלקת השיווק.
אחרי ששניהם הבינו היטב את הצרכים של הצד השני, התחלנו לדבר על סוגי פתרונות אפשריים. לשני הסמנכ"לים היה ברור שדרך ההתנהלות הבסיסית שלהם לא עובדת ושיש לעשות שינויים והתאמות. כדי להגדיל את הרעיונות ואת סוגי הפתרונות, הזמנתי לחדר הגישור, מומחה לחשיבה יצירתית מתוך הבנה ששני הסמנכ"לים מספיק מנוסים כדי לפתור את הבעיה.
הפגישה עם המומחה לחשיבה יצירתית התקיימה יומיים לאחר הפגישה הראשונה ולאחריה הם חזרו אלי לפגישה השלישית והמסכמת.
במהלך הפגישה האחרונה העלנו על הכתב את האינטרסים של שני הצדדים ורשמנו את תהליכי העבודה הרצויים עליהם הם הסכימו. לאחר שעתיים הם חתמו על ההסכם, הם לחצו ידיים וחזרו לעבודה.
שוחחתי עם המנכ"ל עצמו לפני כמה ימים והוא סיפר לי שכל המתחים שהיו נעלמו כלא היו. ברגע שפתרנו את מוקד הרעש, הפסיקו גלי הצונאמי לשטוף את החברה והשקט חזר לשרור.
יניב שוורצמן הינו יו"ר לשכת המגשרים והעומד בראש הבית לגישור ויישוב סכסוכים אשר נותן שירותי גישור ובניית הסכמה במגוון תחומים אזרחיים
