"יש לי אמונה פשוטה אך חזקה", כותב גייטס. "האופן שבו אתה אוסף מידע, מנהל אותו ומשתמש בו יקבע אם תנצח או תפסיד".(גייטס, 1999) לכל משרד קטן או גדול יש ידע ארגוני, אך לא תמיד הוא יודע איך אוספים ושומרים אותו. ניהול ידע, הוא תפיסה ארגונית המתייחסת לידע שביד הארגון כמשאב ידע ארגוני, והוא עולה מעבר לידע האישי של כל אחד מחבר הארגון, ובכך טמון יתרונו של ארגון להשגת יתרון תחרותי על מתחריו. במשך מאות שנים ידע והחלפת רעיונות עברו מאחד לשני בע"פ. בשנות התשעים החלו מנהלים לדבר על ניהול ידע, כשבסיס הכלכלה עבר ממשאבים טבעיים לנכסים אינטלקטואליים ומנהלים נאלצו לבחון את הידע העומד מאחורי עסקיהם ואת הדרך שבה נעשה בו שימוש. הספרות של השנים האחרונות עשירה בספרים ובמאמרים בתחום הידע בארגון בניהולו, טיפוחו, שימורו ובתפקיד שהוא ממלא בארגונים. הידע הארגוני שונה מהידע האישי, בהיותו בעל תכונות סינרגטיות. ידע, הוא משאב אסטרטגי חשוב כי הוא יכול ליצור וליישם ידע שהוא קריטי לפיתוח יתרון תחרותי . מה זה תורם לארגון ? ניהול ידע צריך להיות מיושם בהתאם לצרכים העסקיים והארגוניים של הארגון, ולא להיפך. יישום נכון של התשתית, תוך הבנת צרכי הארגון ויעדיו העסקיים, יביא לקידום הארגון ויסייע להשגת מטרותיו, הן ברמת כלל הארגון והן ברמת העובד הבודד. ניהול ידע, דורש משאבים רבים מצד הארגון, פעולה שהתחזוקה שלה היא שוטפת ומצריכה חומרה , אנשים וזמן. על מנת שארגון יוכל לשלוט בידע הקיים בארגון, עליו מצד אחד לקבוע נהלים ארגוניים שיכתיבו את המדיניות שלו ומהצד השני להפעיל תשתית טכנולוגית מתאימה שתתמוך בהם. ניהול נכון של הידע יתרום לזמינות הידע הנחוץ לכל אחד מהפונקציות בארגון, בזמן הנכון מבחינתו, לביצוע המטלות הארגוניות, מחלקתיות, אישיות ויתרום לשיפור הביצועים העסקיים של הארגון. ניהול ידע, הוא ההבדל בין להיות בענף לבין שליטה בענף. הכותבת לי טורסטון עדני MBA הינה מנכ"לית משרד שירון יחסי ציבור www.shiron.biz
ידע ארגוני נחוץ לארגון בשעת התקלות בבעיה, לצורך שליפה של פתרונות מתוך הזיכרון הארגוני , עם זאת, איך די בכך שהארגון יוצר את הידע. ארגון לומד אמיתי מפתח שיטות לאגור את הידע, לנהל אותו, להפיץ אותו, ולאפשר אחזור מהיר של ידע בשעת הצור. העניין הרב בניהול ידע נובע מכך שבתקופה של שינויים טכנולוגים מהירים עולה חשיבותו של הידע הנוצר תוך כדי עבודה, על בסיס הפרקטיקה של העובדים בחברה. במצב כזה היכולת של החברה ללמוד מהפרקטיקה, לשמר את הידע הנוצר ולהטמיע את השימוש בו, חיונית לשימור יתרונות מול המתחרים.