הפודקאסט
כנס מעצבים את הדור הבא של חממת MindCET ומט"ח, שהתקיים היום באוניברסיטת בר אילן, מתמקד בטכנולוגיות חינוכיות, אבל על אף הכותרת הנישתית והפדגוגית הוא אחד הכנסים הטכנולוגיים המרתקים שיש בישראל, בזכות בחירה קפדנית של אנשי טכנולוגיה שבאמת חיים את השטח שהם פועלים בו. אבל אולי אפילו יותר מכך, ומבלי להתכוון, הוא גם כנס חובה לאנשי שיווק. שהרי הוא עוסק בשיווק מסרים לקהל הקשה ביותר שיש שם בחוץ – ילדים ונוער. האנשים שמציגים בכנס עוסקים יום יום בשאלה כיצד אפשר להעביר מסרים מורכבים, ולעיתים קרובות משעממים, כשהם מתחרים מול עשרות ה"אטרקציות" שמקיפות ילדים כיום בכל רגע בחייהם – בדיוק המשימה של מנהלי שיווק – להסב את תשומת הלב ולהחדיר מסרים ללב הלקוח. אם תוכל לעשות זאת מול בני נוער, תוכל גם להגיע למבוגרים.
ביום העמוס שזימנו אנשי מט"ח לבאי הכנס הרצתה פגי ווייל, אמנית מדיה דיגיטלית, אשר עסקה בנושא המרתק של העברת מסרים מורכבים בעיתונאות באמצעות טכנולוגיה, או אם לדייק Immersive Journalism . היא הגיעה לעסוק בכך לאחר שחברתה העיתונאית פנתה אליה מתוסכלת מחוסר הידע שמגיע לציבור הרחב בארה"ב אודות המתרחש מאחורי הגדרות של כלא גאוונטנאמו. הכלא שהוקם בקובה בשנת 2002, שימש כמתקן כליאה "אוף שור" של עצירים ביטחוניים מארצות שונות, שם הם שהו ללא שום זכויות ותחת עינויים שונים שנעשו הרחק מעיני הציבור האמריקאי.
כדי להעלות את המודעות לדיווחים שהתקבלו מהכלא על ידי ארגוני זכויות אדם, וכדי לקרב את הרחוק, יצרו ווייל וחברתה הדמיית תלת מימד בעולם הוירטואלי " Second Life " של הכלא. במסגרת ההדמיה, נשללו זכויות הדמות של המשתמש בעולם זה, והמבקר הוירטואלי הושם בתא מגודר הקרוב לדגם של העולם האמיתי. המתקן זכה לאלפי מבקרים, בהם גם מבקרים מיוחדים, כגון אומן שיצר דמות של גנדי שהושמה בכלא וזכה לכותרות. ביציאה מהמתחם הוירטואלי הדמות שלהם זכתה לראות סרטון אודות מתקן הכליאה על גבי מסך וירטואלי – שהפך לעוצמתי יותר לאחר החוויה שחוו.
בהמשך הציגה ווייל פרויקטים נוספים המשתמשים במציאות וירטואלית. באחד מהם נוצר עולם וירטואלי המציג לחווים אותו סצנה שהתרחשה במציאות של שוטרים המכים צעיר שחור. כדי להגדיל את המעורבות שלהם בסצנה, המשתמשים אף החזיקו מצלמת וידאו שהשתלבה גם היא בעולם הוירטואלי, והם התבקשו לתעד את הסצנה. רמת המעורבות של המשתתפים בניסוי הייתה מאוד גבוהה, וחלק ניכר מכך שויך גם לשימוש בפס קול שהוקלט באירוע האמיתי.
דרך נוספת שהוצגה כדי להעביר מידע מורכב הייתה שימוש בשלטי חוצות דיגיטליים. באחד הפרויקטים שעשתה ווייל, ביקשה מועצת המים בקליפורניה להמחיש לציבור את רמת הבצורת במדינה. נתוני הגשמים והמים הגולמיים פורסמו באתר המועצה, והציבור התבקש להציע דרכים להציג את הנתונים בצורה גרפית מעניינת. התוצאות היו מעניינות ביותר.
האם זה עתיד העיתונאות? העיתונות בכלל בשנים האחרונות הופכת ליותר ויותר חוויתית, אם זה באמצעות נטישת הדיווח האובייקטיבי ומעבר לעיתונות מוטת דעות ופרשנות, או אם זה באמצעות שימוש באינטראקציה חזקה יותר, כפי שעושה לדוגמא עיתון הארץ בפרויקטים שונים באתרו. כמובן, שככל שהטכנולוגיה תתקם, ותאפשר לייצר חוויות בצורה מהירה וזולה יותר, העיתונות תהיה חייבת לשלב אמצעים מתקדמים. באופן כללי, המציאות המדומה היוותה נושא מרכזי בכנס כאמצעי העתיד להעברת מסרים. הצוות זוכה בהאקתון שנערך בימים המקדימים לכנס היה צוות lol VR שהשתמש במשקפי מציאות מדומה כדי לדמות סביבת מציאות של אדם אחר. והזכייה הזו היא לא סתמית, היא מסמנת את מגמת העתיד, כי בין חברי צוות השופטים שבחר את הפרס היו כמו שאמרנו, הקהל הקשה ביותר לפיצוח, ילדים בגילאי 9-16.
(בתמונה: פיליפ ברטרנד, חבר הצוות הזוכה בהאקתון MindCET. צלם: ספי שלוין).
