הפודקאסט
כל מי שהתנסה בפתיחת עסק חדש עם שותפים, יודע שמדובר על ימים מאוד מרגשים. המון אנרגיה, התלהבות בלי סוף וניצוצות של תקווה בעיניים. לאחר שנגמר ירח הדבש וככל שעוברים הימים, השותפים (שהם בדרך כלל גם העובדים) שוקעים יותר ויותר בשגרת העבודה שמהווה קרקע פורייה לסכסוכים. בשגרה, כל הסוגיות והפרטים שנדחקו הצידה ולא טופלו כהלכה בתחילת הדרך, מתחילים לצוץ ומכניסים מתח רב לתוך המיזם. כאשר זה קורה, השותפים הם כבר לא החברים הכי טובים, ובפעמים רבות במקום לחשוב על טובת העסק הם מתחילים לחשוב על האינטרסים האישיים של עצמם, לרוב זה קורה על חשבון טובת העסק. מחקרים מוכיחים שמיזמים שהגיעו לשלב זה, יתקשו עד מאוד לצאת מהסבך ורוב הסיכויים הם שהשותפות תיכשל ותתפרק.
בעולם המערבי ידועות מספר שיטות להתמודדות עם המצב המורכב בו שותפים למיזם חדש, נקלעים לסכסוכים פנימיים שפוגעים בעסק ומונעים ממנו להגשים את החזון הראשוני שלו. ההמלצה העיקרית שמשותפת לכל השיטות, היא להגדיר כבר בהתחלה את מערכת היחסים והתפקידים של כל אחד מהשותפים בעסק. אברהם לינקולן אמר פעם- "תנו לי שש שעות לכרות עץ ואני אשתמש בשעה הראשונה כדי להשחיז את הגרזן." הכוונה היא שגם כשיש תחושה של דחיפות, אין תחליף לעבודת הכנה מקיפה ונכונה. ועדיין מיזמים רבים נופלים בגלל שהשותפים הגדירו את הכל חוץ מאת דרכי העבודה ואת מערכת היחסים בינהם.
ישנן שתי דרכים שכיחות לפתיחת עסק. הראשונה היא ללחוץ את היד לשותף ולהתחיל לזרום. בתקווה שההצלחה תבוא מהר ולפני שיתחילו חילוקי הדעות. הדרך השנייה היא ללכת לעורך דין שינסח הסכם שותפות. הבעיה בהסכמי השותפים שעושים עורכי הדין היא שבדרך כלל הסכמים אלו עוסקים בעיקר במה שיקרה כשהעסק ייכשל ולא באיך לגרום לעסק להצליח. מרבית הסכמי השותפות לא עוסקים בחלוקת הסמכויות בין השותפים, למעט הגדרות כלליות שקובעות מי יהיה אחראי על השיווק, מי על הפיתוח ומי על הניהול. במרבית הסכמים אלו אין אף מילה על איך תתנהל התקשורת בין השותפים, אף מילה על ישיבות צוות, על מנגנוני החלטות נכונים וכו'.
המיזם שתקימו הולך להיות הדבר המרכזי בחייכם בשנים הקרובות, האם לא הגיוני להגדיר מראש איך השנים הללו הולכות להיראות? כאחד שגישר במאות גישורים בין שותפים בעסק, אני יודע שהדרך הנכונה לפתוח שותפות היא קודם כל לוודא שהחזון של השותפים בנוגע לעסק באמת זהה. לא מספיקה ההבנה של השותפים במהות הטכנית של העסק. חשוב לוודא שגם מערכות היחסים בין השותפים והתפקידים של כל אחד מהם ברורים. לאחר שמוודאים שהשותפים רואים אופק דומה באופן סביר זה לזה, יש לשבת ולחשוב על סיטואציות שעלולות לקרות ולבנות מתוכן מנגנון קבלת החלטות שיהיה מקובל על כל השותפים. מה קורה כשמשקיע רוצה להיכנס לעסק בשלב ראשוני? האם יש לכך מקום? האם יש מישהו מהשותפים שיכול לקבל החלטות לבד? האם קיימת זכות וטו? כל אלו הן דוגמאות לסיטואציות שבהחלט יכולות להגיע ובמידה וכשהן יגיעו, השותפים לא יהיו מוכנים עליהן, הפיצוץ יהיה בלתי נמנע.
הליכי גישור מוכרים בכל העולם כהליכים קלאסיים לבניית ההסכמות בין השותפים. כאשר שותפים אינם מצליחים לבנות מנגנוני עבודה ופעולה אפקטיביים ביניהם, ניתן להיעזר במגשר עסקי שיבנה את הסכם השותפות בצורה שתשים יותר דגש על איך לגרום לעסק להצליח.
יניב שוורצמן הינו יו"ר לשכת המגשרים בישראל והעומד בראש הבית לגישור ויישוב סכסוכים
