הפודקאסט
פסטיבל התאטרון הצרפתי Horizons יתקיים זו הפעם השנייה, בין התאריכים 31-23 באוקטובר 2018, באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב, בתיאטרון הבימה בתל אביב, בתיאטרון ירושלים, בהיכל התרבות נתניה ובמשכן האמנויות באשדוד.
הפסטיבל נערך במסגרת העונה המשולבת ישראל-צרפת ובהשתתפות המכון הצרפתי בישראל והוא יעניק לצופים הזדמנות להכיר ולהיחשף ליצירות המופת של התיאטרון הצרפתי העכשווי.
הפסטיבל נוסד בשנת 2017 על-ידי סטיב סויסה, מפיק, שחקן ובמאי פריזאי מוערך ומופק בשיתוף עם ז'אן מארק דומונטה, מהמפיקים המובילים בתחום התיאטרון בצרפת. מטרת הפסטיבל היא לחשוף את מיטב התרבות והתיאטרון הצרפתי בפני הקהל הצרפתי בישראל לצד הקהל הישראלי. השנה בחרו השניים להציג בפסטיבל הצגות בעלות מסר אחיד של הבנת וקבלת האחר בכדי לנסות ולבנות עתיד טוב יותר.
הפסטיבל, שיתקיים בסוף החודש הקרוב מיועד גם לקהל הישראלי ועל כן החליטו מנהליו לתרגם לעברית שתיים מתוך ארבעת הצגות הפסטיבל:"הספר של אימי" ע"פ ספרו המפורסם של אלבר כהן ו"מחול הזעם"), מופע מרגש ועוצמתי המשלב בין תאטרון ומחול.
דבר המפיקים ז'אן מארק דומונטה וסטיב סויסה: "חשוב לנו יותר מתמיד להציג לקהל את המחזות בהם התאהבנו. במסגרת פסטיבל HORIZONS הקרוב אנו רוצים לחלוק עם הקהל בישראל מסרים הקרובים לליבנו. המחזות שאנו מציגים השנה נושאים מסר אחיד: להעז ולהביט באחר, כדי להבין אותו ולא לשפוט אותו, כדי לסייע ולא כדי להעניש, כדי לקבל ולא כדי לדחות, כדי לאהוב ולא כדי לשנוא, כדי לשמוע ולהשמיע. פסטיבל זה עבורנו הוא מהווה הזדמנות להראות שכל אחד מאתנו מהמקום שבו הוא נמצא יכול לבנות עתיד של אור. זהו האתגר שהצבנו לעצמנו ואנו מודים לכם על שאתם עוזרים לנו לעמוד בו".
העיקר שיהיה מאושר – Pourvu qu’il soit heureux
מה קורה כאשר לקלודין ומקסים נודע כי הבן שלהם הומוסקסואל… כיצד יגיבו? האם יקבלו אותו? האם יראו עצמם אחראים על כך? אחראים על מה? האם זה כל כך חמור? מחזהו החדש של לורן רוקייה מתמודד באומץ עם נושא טאבו, בעזרת ההומור האכזרי המוכר של המחזאי בלי להתחמק מקרעים ואמיתות , ומצליח להשמיט את הקרקע תחת כל הדעות הקדומות באשר הן. למה יש לנו ילדים? כדי שיהיו כמונו? לא. כדי שיהיו מאושרים.
מחול הזעם – LES CHATOUILLES
המחזה הזוכה להצלחה סוחפת שנתיים ברציפות, עטור פרסים, בין היתר פרס מולייר לשחקן יחיד לשנת 2016. סיפורה יוצא הדופן של אודט, רקדנית צעירה שילדותה נלקחה ממנה ומאבקה לשיקום חייה. השחקנית אנדריה בסקונד סוחפת את הקהל ברכבת הרים של רגשות דרך שילוב של שורה של דמויות, צחוק וריגושים, בימוי מתוחכם של אריק מטייה, מילים ומחול. מופע יחיד המכה כאגרוף, בין חיוכים, זעם וכאב. זהו מופע של תקווה.
הספר של אימי – LE LIVRE DE MA MERE
בספרו המרגש ביותר, שנכתב לאחר שתיקה ממושכת, עורך אלבר כהן חשבון נפש נוקב ובלתי מתפשר עם עצמו ועם עברו, המגולם בדמותה הנפלאה של אמו. מתוך חרטה קודרת על כל אשר בחר להתכחש לו בצעירותו, מתאר כהן, באמצעות יכולת כתיבה פיוטית את הקשר המיוחד והאמיץ לאמו, מאז שעזבה משפחתו הקטנה את האי היווני קורפו והתיישבה במרסיי שבצרפת, עד לימי הניתוק ולמותה של האם בצרפת הכבושה. בשפת הגעגועים לזו שכל חייה הוקדשו לו, הוא רוקם את דמותה – הבדידות, האהבה לביתה ולבנה. אלבר כהן מגדולי הספרות הצרפתית של המאה ה – 20, היה מועמד לפרס נובל ומת ב – 1981 בז'נבה.
טיעונים – PLAIDOIERIES
שחקן אחד, חמישה טיעונים, חמישה רגעים של אמת. על פי הופעות בבית המשפט של גדולי המשפטנים בצרפת.
בבית המשפט בבוביניי, ג'זל הלימי מגנה על הזכות להפלה. היא תוקפת חוק מיושן המונע מאישה להיות אדון על גופה. ב-1976, פול לומבר מתנגד לעונש מוות כאשר הוא מגן על קריסטיאן רנוסי. בעיר קלישי-סו-בואה, זיאן-פייר מינייר מגן על המשפחות של זיאד בנה ובונה טרוארה שהתחשמלו למוות בעת שברחו ממרדף משטרה. ב-2006, המעשה הרצחני של ורוניק קורז'ו מעלה את הנושא של רצח ילדים על סדר היום הציבורי. בבורדו, המשפט של מוריס פאפון מספק הצצה לפרקים חשוכים בתולדות צרפת.
אין הקלטות של הדיונים של המשפטים המפורסמים. עם הזמן, נמחקות המילים. בזכות עבודת השחזור בניהולו של מטיי ארון, אותן מילים נשמעות שנית. ריצ'רד בארי מגלם את גיבורי בית המשפט בצרפת ומחזיר את הקהל לימי המשפטיים המפורסמים החושפים אירועים אשר הטביעו את חותמם בתולדות המשפט של צרפת בארבעת העשורים האחרונים.
