הפודקאסט
אריאל פטל, רואה חשבון, מרצה במסלול האקדמי המכללה למינהל וחבר בקבוצת אליוט ישראל
הטלת העוצר לאחר סגירת בתי העסק והדממת כל מנועי הכלכלה לפני למעלה מחודש היתה בעיניי חולייה נוספת בשרשרת ההתנהלות הכלכלית הכושלת מול משבר הקורונה. כן, אותו וירוס שבגללו מדינה שלמה משותקת, למעט מי שהטיל עלינו את המגבלות, אותם בכירים שמרשים לעצמם לצפצף על ההנחיות שהם עצמם חתומים עליהם.
הדברים קשורים למציאות הכלכלית העגומה ולקריסה המתהווה מול עינינו, עליה אחראים בעיקר פקידי האוצר, אלה שחייבים לספק מכונת הנשמה למשק במחנק אך אינם יודעים לעשות זאת, או גרוע מכך-אינם רוצים לעשות זאת.
נדמה לי כי אותם פקידים עסוקים לילות כימים בקביעת תנאים בלתי אפשריים לקבלת מענקים לבעלי עסקים עצמאים. היתכן שכדי להיות זכאי למענק צריך להיות עצמאי מאלף אריות אסייתיים לבקנים? ואם אתה עומד בתנאים נראה אותך מצליח להיכנס לאתר ה"חדש" והסבוך של רשות המיסים. הצלחת? מזל טוב! גם ה"זכאים" עוד ידרשו להחזיר את המעות שקיבלו כיוון שלא קיים מידע על חלק מהקריטריונים שנקבעו לקבלת המענק. ככה זה.
קשה להבין את ההתעלמות המוחלטת של האוצר ורשות המיסים מעסקים שנסגרו בכל התחומים האפשריים לרבות תיירות, תחבורה, מסעדות ובתי קפה, כל החנויות, הקניונים ועוד, והותירו את בעליהם ללא מקור הכנסה.
ומן הצד השני-מרכיב ההוצאות. כיצד אמורים להתמודד בעלי העסקים עם מרכיב ההוצאות המכביד? זו בדיוק התקופה בה ראש הממשלה ושר האוצר עם פקידיו היו חייבים לגבש פתרון למאות אלפי בעלי עסקים לרבות:
ביטול של דמי השכירות לתקופה של חודשיים בחקיקה מיוחדת; ביטול ארנונה עסקית לחודשיים; הקפאת כל החזרי ההלוואות, המשכנתאות וחיובי כרטיסי האשראי לעסקים וגם למשקי הבית הפרטיים למשך חודשיים; דחיית מועדי דיווחי תשלומי החובה של מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי לחודש יולי 2020; אפשרות למשיכת עד 10% מהסכום שנצבר בקרן הפנסיה בפטור ממס ועוד אינספור עצות מעשיות שניתן ללמוד גם ממדינות אירופה. אבל למי אכפת? גם התנאים לקבלת הלוואות בערבות מדינה שנתייחדו לתקופת הקורונה עברו כמה גלגולים. עדיין לא אושרה הלוואה אחת מתוך רבבות בקשות להלוואות. כן, אפילו אחת לא אושרה!!! למה? תשאלו את שר האוצר.
נדמה לי שמתייחסים לאותם בעלי עסקים כגנבים בלילה, חוששים ממתן הטבה לאחוזים בודדים של "טרמפיסטים", אלה שאינם באמת זקוקים להקלות, אך באותה נשימה מותירים מאות אלפי בעלי עסקים ומשקי בית רעבים, אלה אותם 95% שמדווחים על הכנסותיהם כדין, משלמים מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, אלה שמפעל חייהם מתמוטט לנגד עיניהם, אבל הם כנראה ה"שקופים" שלא יהנו מהטבה כלשהי.
פקידי האוצר ודאי למדו כלכלה ומודלים היסטוריים מכובדים, אך אם יפתחו את החלון ויביטו סביב יבחינו כי בימים אלה, בין מודלים אלה לבין המציאות אף לא קיים קשר מקרי לחלוטין. שיבין כל פקיד באוצר שבעל עסק מעדיף למות מווירוס ולא ממחנק כלכלי וחוסר תעסוקה. יזכור כל סטודנט לכלכלה שטרם קרה בתולדות האנושות שכדי למנוע תמותת אזרחים במספר מצומצם יחסית, מחריבים את הכלכלה.
גם אם יאמרו לי שפקידי האוצר רוצים בטובת בעלי העסקים, כנראה שאיש מהם לא היה ולו לרגע אחד עצמאי ולא יודע כיצד פועל עסק ובאיזו מהירות מגיע עסק לחדלות פירעון אז הנה בתמצית: הזמנות מבוטלות ואין בגינן תשלום, הזמנות בתהליך נעצרות ועמן גם התשלום, בגין עבודות שכבר בוצעו מתבטלים שיקים שהתקבלו מלקוחות בזה אחר זה וההוצאות המכבידות אינן פוסקות עד שהבנק עוצר את האשראי.
