תם עידן העוגיות בשיווק אונליין

במשך שנים חברות עושות שימוש ב"קוקיס", קבצי טקסט קטנים המאוחסנים בדפדפן העוקבים אחר הביקורים באתר והתנהגותם המקוונת של הצרכנים. עוגיות יכולות לספק נתונים עשירים המסייעים למותגים להבין טוב יותר מי הלקוחות שלהם ומאפשרים להם למקד את אותם לקוחות עם הצעות רלוונטיות יותר. אך ההתאמה האישית הזו כרוכה בעלות: הצרכנים מודאגים יותר ויותר מי אוסף את הנתונים הללו, כמה מעקב אחר ההתנהגות שלהם, מה חברות עושות עם המידע הזה ולמי הם עשויים למכור אותם.


דו"ח Pew שנערך לאחרונה מצא כי 79% מהאמריקאים מודאגים מהדרך שבה חברות משתמשות בנתונים שלהן. 41% מהצרכנים בארה"ב מוחקים באופן קבוע עוגיות, ו -30% התקינו חוסם מודעות. וכמובן, חוסר האמון הגובר הזה בא לידי ביטוי יותר ויותר ברגולציה הממשלתית. אחת החלקים הידועים ביותר המתמקדים בקבצי Cookie הייתה התקנה הכללית להגנת נתונים לשנת 2018 (GDPR), שהרחיבה באופן משמעותי את דרישות פרטיות הנתונים באיחוד האירופי. לאחרונה, הרגולטורים האירופיים החלו לקרוא לאיסור מוחלט על טרגוט מודעות, הן מדינות וירג'יניה וקליפורניה העבירו חוקי פרטיות מקיפים, וגוגל כרום הודיעה כי היא מתכוונת לסיים את תמיכתה בעוגיות צד ג' לחלוטין עד שנת 2022.


ההבדל בין "עוגיית צד ראשון" ל"עוגיית צד שלישי" הוא שמטרת עוגיית צד ראשון הינה לשפר את החוויה שלך ולעשות אותה פרסונלית ומותאמת יותר אל מול עוגיית צד שלישי שמטרתה היא למכור לך משהו במקום לשפר את חוויית הגלישה שלך. העידן של עוגיית צד שלישי מגיע לקיצו. בשנת 2020, גוגל הודיעה כי היא תביא לביטול עוגיות צד שלישי בדפדפן Chrome שלה בתוך שנתיים, כלומר עד שנת 2022. דפדפני ספארי ופוקספייר הפסיקו להשתמש בעוגיות צד שלישי לפני שנתיים.


חברות מפרסמות תצטרכנה לערוך שינוי עמוק באופן שבו הן מנהלות, או לא מנהלות, את הדאטה שלהן. קיים צורך ממשי להעמיק את הדאטה צד א' (first party data) שלהן כמה שיותר כי אי אפשר יותר לסמוך על עוגייה צד שלישי. כל המפרסמים צריכים להתרכז באיסוף דאטה צד א'. זה כבר לא קשור להאם החברה מוכרת אונליין או לא. המטרה הינה לאסוף יותר נתונים, לשאול את הצרכנים יותר שאלות, בצורה של שאלונים, סקרים אינטראקטיביים וכדומה ולקבל היזון חוזר כדי לשפר את עבודתן. בעוד שחלק מהחברות מעולם לא מצאו לנכון להשקיע בתוכנית נאמנות, העולם החדש מוכיח כי תוכנית נאמנות מתאימה למגבלות בנושא פרטיות. ברגע שמנהלים את המידע של הלקוחות בצורה תקינה, הדרך לשימוש בדאטה עבור הפעלת תוכנית נאמנות מבוססות תבונות לקוח הינה קצרה.


נתונים של Zero-Party Data הם אלה שלקוח חולק בכוונה ובעצמו יזומה עם מותג. הם יכולים לכלול נתוני העדפות, כוונות רכישה, הקשר אישי וכיצד האדם רוצה שהמותג יכיר אותם. הצרכנים שמחים לקבל מודעות והצעות שמותאמים אליהם באופן אישי, אך לא רוצים שהמידע אודותיהם יאסף וימכר למרבה במחיר.


בעוד שקובצי Cookie פועלים ברקע, איסוף פסיבי של מידע שישמש בדרכים לא ברורות וללא מצפון לרוב, נתונים של Zero-Party מאפשרים גם התאמה אישית רבה יותר וגם שליטה רבה יותר עבור משתמש הקצה. בסופו של דבר, Zero-Party data אינו רק דרך חדשה לעשות מודעות ממוקדות או קמפיינים בדואר האלקטרוני, אלא דרך לשנות את האופן שבו חברות עובדות ואיך הן מפגישות כבוד ללקוחות שלהן.


יעל קנדר היא מנהלת BDO דיגיטל


אולי יעניין אותך

 דיגיטלי
sandi-bar(3)
da1
yostore1
yael7

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח