הפודקאסט
מתחיל מהסוף. ברכות לאיגוד האינטרנט הישראלי על ארגון יפה של כנס בתקופה לא קלה לאינטנרט. כולל פורמט הרצאות המדמה את הקצב המהיר של טד. היתרון המשמעותי של איגוד האינטרנט הוא היכולת להביא צדדים מעניינים שלא עולים בכנסים מסחריים יותר. להלן כמה כאלה:
1. אני איש שיווק לא מהנדס! בהרצאה מרחיבת אופקים של ענב גנד גלילי, מייסדת TVK Strategies Online , היא מתארת עתיד אפל קמעה (או בהיר, תלוי את מי שואלים) בו הנדסה חברתית משמשת כלי משמעותי בפעילות של ארגונים כדי הלגדיל מכירות ובידי ממשלות כדי לקבוע דעת קהל.
גלילי תיארה את בני האדם כבעלי באגים – עם פגמים בקבלת החלטות הנובעים מחוסר ידע, תמימות, סקרנות ומאפיינים אנושיים אחרים. את הפגמים האלה מנצלים מהנדסים חברתיים כבר כיום כדי להוציא מידע. במקרים שליליים כדי לשכנע אדם למסור את מספר האשראי שלו לאדם זר בטלפון. במקרה הטוב, גלילי תיארה כיצד כיום היא השתמשה בכלים של הנדסה חברתית כדי לאתר נפגעות הטרדה מינית מצד עורך דין מוביל. החברה של גלילי פרסמה בפורומים סיפורים דומים לעדויות שנתנו עובדות באותה משרד, הסיפורים הצליחו למשוך נפגעות נוספות להזדהות עם הסיפור ולהגיב. באמצעות הצלבת נתונים אומתה זהות המגיבות ונעשתה אליהן פניה.
לדברי גנד גלילי, ככל שאנו מחוברים יותר למכשירים אלקטרוניים (מדברים על כך שעוד 10 שנים נוכל לשמור את הזכרונות שלנו במחשב), כך נהיה חשופים יותר להנדסה חברתית. האם בעוד 50 שנה כולנו נישלט על ידי המידע שאנו מקבלים מצד ארגונים וממשלות או שנדע לשמור על מחשבה חופשית? קצת סבלנות ונגלה.
2. לא לילדים! האנימציה עברה בשנים האחרונות תחיה מחדש. עידו אמין, כותב ספרים ומאייר, הציג כיצד האנימציה שנחשבה בעבר כאפיק תקשורת ילדותי, פרצה למרכז הבמה התקשורתית ככלי להעברת מסרים.
אמין, הציג כמקרה בוחן את הרצאה של דניאל פינק, על מוטיבציה. לראשונה זכה פינק לחשיפה כאשר הרצה בכנס TED . סרטון ההרצאה שעלה לרשת ונהנה מהפלטפורמה הפופלארית של טד זכה לכ- 5 מיליון חשיפות. לאחר כשנה הופקה ההרצאה בליווי אנימציה של ארגון RSA . הסרטון זכה ל- 9 מיליון חשיפות. אמין גם הצביע על ההבדל בהשקעה הנדרשת בכנס טד – להקים את הבימה, התאורה, העזרים – לבין ההשקעה הנדרשת לסרטון האנימיציה – אדם אחד שמצייר על לוח (בערך).
אמין גם הציג את סרטון ההסבר הראשון שהשיקה אפליקציית דרופבוקס המצליחה. הסרטון שמבוסס על אנימציה פשוטה יחסית, יצר בידול בין דרופבוקס לבין שירותים דומים שהושקו באותה התקופה, ופרץ את הדרך לסרטוני הסבר רבים אחרים מבוססי אנימציה.
קמפייני הבחירות האחרונות בישראל לא פסחו על המגמה וכמעט כל אחת מהמפלגות הגדולות הציגה סרטון אנימיציה אחד לפחות.
3. משחקים. ברצינות.
אחרי שהוצג כיצד האנימציה מאפשרת להעביר מסרים ביעילות בכך שהיא לוכדת את העין בזמן ההסבר. ניעה ארליך, חוקרת אנימציה תיעודית, הציגה כיצד משחקים מאפשרים להעביר מסרים מורכבים בזכות היכולת ללכוד את כל התודעה של האדם. ניעה מסתמכת בדבריה על ההזדהות העמוקה שנוצרת בין השחקן האנושי לבין הדמות על המסך. לדברים היא שמה לב כאשר חברות שלה פרסמו בעמוד הפייסבוק שלהן, המייצג את התפיסה העצמית של המשתמש, תמונות מתוך משחקים – חברה אחת פרסמה את דמותה הפשוטה מבחינה גרפית על רקע השדה שבנתה מהמשחק פארמוויל, ואילו אחרת דמות מורכבת יותר בהתאמה אישית מהעולם הוירטואלי סקנד לייף. את ההזדהות העמוקה שנוצרת רואים גם בעליית אנדרלין בגוף בעת משחק.
לאור העובדה כי הגיל הממוצע של גיימרים הוא 35, ו-97% בגילאי 20 ומטה מוגדרים כגיימרים, ניתן לנצל את החיבור העמוק הזה כדי להעביר מסרים מורכבים לקהלים רחבים.
ארליך הציגה כדוגמא, סימולציה שנבנתה בעולם סקנד לייף ונועדה לדמות את חוויית המאסר בגוואנטנמו ביי. כדי להמחיש את המצב במאסר, המשתמשים נכנסים לסימולציה באמצעות הדמויות הקיימות שלהן בסקנד לייף, ובעת הכניסה הם מאבדים שליטה על הדמויות ורואים אותן עוברות את תהליך המאסר. דוגמא נוספת הוא המשחק "דרפור גוועת", בו המשתמש שולט בחייו של פליט במחנה פליטים, ואמור להגן על חייו מצד הסכנות. כאשר הדמות נופלת למעשה אכזריות נוסף, הוא מוסר מרשימת הפליטים בהם השחקן יכול לבחור ולגלם.
4. אמור לי מי חבריך ברשת
אחרי המשחקים והאנימציות, מפאנל "ממותגים ברשת" עולה שהמשחק האמיתי הוא למצוא את העיתונאים ברשת. בפאנל השתתפה ליאת ורדי-בר, מובילת מחאת העגלות של קיץ 2011 ומתן צור, חבר בהרכב הקומי אנדרדוס, שהפך לשם דבר במגזר הדתי. שניהם סיפרו על המהירות העצומה בה עיתונאים מהמדיה המסורתית זיהו את התכנים שהעלו – וסיפקו את התנופה האמיתית ליוזמות שלהם. ליאת ורדי ציינה כי לעובדה כי בין חבריה בפייסבוק יש הרבה עיתונאים תרם להצלחה של המחאה, וגם חזרה והדגישה כי מדובר בטיימינג מוצלח.
המאמר בחסות פורטיסמו סמארט מדיה – שיווק אינטרנטי המנצח על המותג שלך.
