מנכ"ל טרווליסט: "המסחר האלקטרוני בתחום התיירות בישראל הוא לקוי"

הכתבה התפרסמה באתר Educational Travel
מאת: יניב לוי


"המסחר האלקטרוני בתחום התיירות בישראל הוא לקוי," קובע ציון מדמון, מנכ"ל אתר השוואת המחירים הגדול בארץ בתחום התיירות, טרווליסט. "בכל הרשת, הצרכנים חשופים להטעיה שנובעת בעיקרה מהתנהלות קלוקלת של הסיטונאים, שמזינים תוכן פיקטיבי לשוק באמצעות מערכות ההפצה המקומיות ."


לדברי מדמון, הזנת תוכן פיקטיבי למערכות נעשית לעתים באופן מודע – כאשר הסיטונאי יודע שלא ניתן לאשר את מוצרי הנופש הללו – או באופן לא מודע, שמתבטא באי הסרה של מוצרים שכבר לא ניתן לשווק.


התופעה אינה חדשה, היא רק צפה מחדש בכל קיץ. סיטונאי התיירות השונים מזינים חבילות נופש שלא קיימות או קיימות למכירה מוגבלת על מנת לפתות את הנוסעים להתקשר לחברה ולהזמין מוצרים אחרים, במרבית המקרים, במחיר הרבה יותר גבוה מזה שראה באינטרנט.


אף על פי שארגוני צרכנים כבר נתנו על כך את הדעת ואיימו לקנוס חברות שיעשו כן ומערכות ההפצה הטמיעו שיפורים טכנולוגיים על מנת להילחם בתופעה, אך לדברי מדמון, לסיטונאים אין ממש רצון לסייע במיגור התופעה כאשר הם יכולים לגרוף רווחים בטווח הקצר.

מדמון, שמציע לדבריו את מחירי הנופש הזולים ברשת, טוען שבעונת השיא עד 20% מהם פיקטיביים ולא ניתנים למימוש על ידי הצרכן. "עובדה זו נודעת לצרכן הסופי רק לאחר שהוא מתקשר עם הסוכן," הוא מסביר, "הסוכן בודק את העסקה מול הסיטונאי ובשלב זה הצרכן מאבד את המחיר הטוב שקיבל לאחר השוואת המחירים."

הוא מאשים גם את חוסר יעילותה של הטכנולוגיה שתורמת למצב. "אם לדוגמא בשרשרת הזנת המידע לא מדווח שמלון מסוים נמצא ב'סטופ סייל' אזי כל האתרים והסוכנים ינסו למכור את העסקה הכוללת את המלון והדחייה תהיה רק בשלב הסופי כשהסוכן פונה לסיטונאי."


מהיכן לדעתך יגיע הפתרון?
"בעניין זה הרשויות השונות חייבות לאסור על הסיטונאים להזין תוכן פיקטיבי ולכבד כל מחיר שמוצג לצרכן הסופי. אסור שיהיה מצב שבו הסוכן נאלץ לייקר את מחיר העסקה ללקוח. ייקור מחירי הנופש צריך להיעשות בכפוף לתהליכי העדכון האלקטרוניים הקיימים."



הוא מוסיף: ""סטופ-סייל' הוא מושג שלא צריך לעניין את הצרכן. אם לא ניתן למכור אירוח במלון מסוים יש להסיר את המלון לאלתר ולהעלותו שוב למכירה רק ברגע שהמלון זמין. אסור שיהיה מצב שביעדים הפופולאריים מוצגים מלונות אטרקטיביים במשך ימים רבים, מבלי שניתן יהיה למכרם. בנוסף, לא ייתכן שהצרכנים ישקיעו זמן באיתור עסקאות המתאימות להם וברגע האמת יתברר להם שהעסקה אינה קיימת, אינה רלוונטית או שהמחיר השתנה."


אולי זו הטכנולוגיה שמוגבלת?
"במקרה כזה, יואיל הספק להתאים את עצמו למגבלות הטכנולוגיה ולא לפעול מול השוק בשיקולי הרגע ולמעשה לנצל את חסרונות הטכנולוגיה לטובתו. הרי לא יעלה על הדעת לאפשר זרימת הוראות מסחר בזמן אמת בבורסה שאינה מקוונת מקצה לקצה. מארגני השכר למשל, חייבים להתיישר לטכנולוגיה שהם חלק ממנה, לספק מידע אמין, לתמוך ברישום הזמנות סמוך לביצועם, כפי שנעשה הדבר בטיסות סדירות. אי השקעה בטכנולוגיה או משך הזמן שלוקח לשפר תהליכים בזרימת המידע אינם יכולים להוות תירוץ."


כיצד מתבצע התהליך בחו"ל?
"התרבות הצרכנית בחו"ל שונה לחלוטין, אין מארגני שכר כמו בישראל ורוב החבילות המוצעות הן דינאמיות, כלומר מבוססות על מרכיבים רבים. אתרי השוואות המחירים בחו"ל מתבססים על מערכות המידע של הסוכנים הגדולים, לעומת טרווליסט שמתבססת על מקורות המידע הניזונים מהספקים. כל השרשרת הטכנולוגית, ומערכות סוכני הנסיעות בפרט, מבוססים על עדכון מידע נכון בזמן אמת. התוצאה היא שחלק גדול מהעסקאות נסגר ללא התערבות סוכן בכלל, ובעסקאות מורכבות יותר משולב סוכן מקצועי שתפקידו לייעץ או לפתור בעיות של תכנון או של כשלים לא צפויים."


זאפ מגלה עניין


אתר טרווליסט עלה לראשונה לאוויר בספטמבר 2005. מדמון, שהוא גם אחד ממייסדיו של אתר ההכירויות קופידון, החל לשווק את הרעיון, שהיה חדש לחלוטין בישראל, במטרה להפוך לגרסה הישראלית של אתר קייאק המצליח.


לדבריו, במהלך חודש יולי האחרון, ביקרו באתר למעלה מחצי מיליון גולשים שביצעו מעל 13,000 הזמנות, כמחצית מהן מאושרות ונסגרות סופית מול סוכני הנסיעות במערכת. מספר הגולשים היומי המבקר באתר באוגוסט מסתכם עד כה ב-20,000 ומספר ההזמנות מגיע ל-600. במהלך הסופ"ש ניכרת ירידה של כ- 30% בפעילות, ויותר מבצעים בדיקה מאשר הזמנות.


בתחילת השנה התבשר מדמון כי לתחום השוואת המחירים בתיירות מצטרף שחקן חדש. אתר זאפ, שהשווה עד אז בין כל מה שניתן לרכוש באינטרנט, חוץ מתיירות. יצוין כי זאפ וטרווליסט של מדמון פעלו בעבר בשיתוף פעולה שהסתיים כי זאפ הבין שיוכל לעשות זאת טוב יותר לבד.

"אתר זאפ לא מצליח לתקוע יתד בתחום השוואת מחירים בתיירות," קובע מדמון. "הוא לא מצליח לתרום להגברת המודעות בשוק ולפי נתונים שבידינו היקף פעילותם כרגע מסתכם בפחות מ- 10% מהיקף הפעילות של טרווליסט."


מדוע זאפ מתקשה לחדור דווקא לתחום התיירות שנחשב תחרותי במיוחד?
"
תחום התיירות הוא דינאמי, מורכב מאוד ומחייב התמקצעות. הטכנולוגיה של זרימת המידע מהספק לצרכן הסופי לא טובה מספיק ונדרשת השקעה רבה בטכנולוגיה על מנת להתגבר על בעיות וכשלים שצצים בדרך. כמובן שיש לשפר כל הזמן את הממשק והחוויה לצרכן הסופי באינטרנט ובהתקנים ניידים כמו סמארט-פון למשל.


"סיבות אחרות קשורות למיצובו של אתר זאפ. עוד ועוד תחומים מגיעים לבשלות ונכנסים לתחום השוואת מחירים, טכנולוגיות חדשות כמו אתרי הקופונים פורצות לשוק, הרגלי הרכישה האלקטרונית משתנים, ותחום אפליקציות המסחר בסמארט-פון רק בראשית דרכו. קצב השינויים בתחום הטכנולוגיה רק מחייבים את זאפ להיות ערניים, להחליט את ההחלטות הנכונות, ולהשקיע לא מעט משאבים בלשמור על מיצובם בשווקים בהם הם שולטים כיום." אתר זאפ בחר שלא להגיב לדברים.

אולי יעניין אותך

 פולג צילום רמי זרנגר
resized_pexels-photo-6153354
document-marketing-strategy-business-concept
X1_PR_press_release_image
hand-arrange-white-letters-as-seo
metavech-software

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח