נקודת המכירה היא מדיה פרסומית "מעל הקו" או "מתחת לקו"?

לפני כשני עשורים לערך עוד לפני שנכנס עידן הפרסום במדיה הטלוויזיונית בישראל (ערוץ 2 החל לשדר פרסום מסחרי ב 1993) , ערוצי המדיה היו מצומצמים יותר ובתחום ה ATL הסתכמו בפרסום על גבי שילוט חוצות, ג'ינגלים ברדיו, מודעות פרסום בעיתונות , ואמצעי מדיה נוספים היו כל מה שנחשב ל BTL ובכלל זה קד"מ, שיווק ישיר, פרסום בנקודת מכירה, מועדוני לקוחות, אינטרנט וכיו"ב.


האסכולה הקלאסית של הפרסום בארצות הברית התבססה מאז שנות ה 50 על חלוקת אמצעי הפרסום לשניים: מעל הקו ומתחת לקו. כבר בהגדרה האבסולוטית של 2 המושגים הנ"ל עולה בעיני התנגדות ותפיסה מעוותת של התת מודע. האם מה ש"מעל" צריך לקבל עדיפות תקציבית ומה ש"מתחת" ערכו נמוך יותר מבחינת ההשפעה הפרסומית ?! המטרה של האסטרטג היא ליצור מודעות והעדפה למותג באמצעות שימוש באמצעי הפרסום "מעל הקו" (במילים אחרות פיתוח קמפיינים ליצירת מודעות)


על פי האסכולה הפרסומית הקלאסית האסטרטג נוטה בעיקר לעסוק בפיתוח קמפיינים ליצירת מודעות ולכן אמצעי המדיה "מעל הקו" סוחפים אליהם את החלק הארי של ההשקעה התקציבית בפרסום. החלוקה הזו והעיוות התפיסתי של מעל הקו ומתחת לקו בהיבט של נקודת המכירה- הגיע הזמן שיעברו מן העולם. באמצעות הטכנולוגיות המתפתחות הרי שרבים מאיתנו כבר אינם צופים בפרסומות בערוץ המסחרי (עד לשינוי הטכנולוגיה עוד היינו "קהל שבוי" ) ובאמצעות השלט מזפזפים, עוצרים ומריצים קדימה על פי העדפותינו.


חשיפת הקונה/הצרכן למגוון המסרים הפרסומיים במדיות השונות רבה, עשירה ומגוונת. לכל מדיה מידת ההשפעה שלה. אבל אם נעצור לרגע אחד ונסתכל אחד לשני ב "לבן של העיניים" נדע שבסופו של דבר הנקודה הקריטית ביותר, הרגע החשוב ביותר הוא הרגע בו הקונה עומד מול המדף ומקבל את ההחלטה הגורלית. האם הוא יזכור את כל המסרים שקיבל לפני שהגיע לנקודת המכירה? מי יהיה שם כדי להזכיר לקונה את המותג, המבצע, ההשקה החדשה ?


תמהיל מדיה נכון ואיכותי בנקודת המכירה יכול לעשות את כל ההבדל. השקעה תקציבית נכונה וחשיפה של המסר פרסומי (תוך כדי העלאת המודעות) כבר מחלון הראווה דרך המעברים ועד למדף עושים את כל ההבדל. יתרה מכך, זו המדיה היחידה שהדרך בין החשיפה ,הנעה לפעולה וביצוע הרכישה בפועל היא במרחק נגיעה.


זו הסיבה שההתייחסות אל נקודת המכירה כאל "מתחת לקו" שגויה ויש לראות בנקודת המכירה כגולת הכותרת של כל קמפיין הפרסום ולהשקיע חלק משמעותי וגדול יותר של התקציב, במקום שבו מתקבלת החלטת הקנייה. כדי לבצע קמפיין איכותי ולעשות שימוש מושכל ותכנון תמהיל נכון בשטחי הנדל"ן במרחב הקמעונאי יש להכיר היטב את אמצעי המדיה לנקודת המכירה. צריך לדעת כיצד לבצע חשיפה איכותית, מקצועית ונכונה תוך ליווי מלא של הלקוח במהלך הקנייה .


נדרש לתכנן תמהיל מתוחכם במרחב הקמעונאי תוך כדי העלאת המודעות וחשיפת המסר, עד לנקודה בה יקבל את ההחלטה הנכונה…יגשים את מטרת הקמפיין הפרסומי ,יושיט יד אל המדף, ויבחר במוצר שהשקענו בו דרך ומחשבה ארוכים ועמוקים כל כך.



הכותב הינו דורון כהן, מנכ"ל ובעלים של חברת "נקודה פלוס".

אולי יעניין אותך

 אור אזולאי
resized_pexels-photo-3811082
 שיווק
Naor
press
sodastream(4)

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח