הפודקאסטככל שהמצב קשה, אנו מתכנסים אל האחדות שבתוכנו, ובדרך כלל זו מוציאה מאיתנו דברים טובים: דאגה אמיתית ללוחמים ולציבור תחת אש או מעל לאיום תת קרקעי נסתר, משלוחים לחיילים, ובכלל תחושת הדדי ות שנעדרה מכאן זמן רב.
ארגונים לא נותרים מאחור. גם הם רוצים לנצל את תחושת האחדות ולהפוך לחלק מהאתוס הלאומי, כי ברור להם, כי שייכות ברמה הלאומית היא נכס מותגי לא קטן . יכול להיות שמשתמע מכך שכל הארגונים הם יחידות קרות ומחושבות של מערכי שיווק, המחשבים תמיד ערך מול עלות של כל פעולה. זה ממש לא כך, ברוב הארגונים הרצון לעזור ולסייע נובע מתחושת השייכות האמיתית והרצון לעזור של האנשים המרכיבים אותם בארגון. אך יש ארגונים בהם הדברים לא כך, ובלבול בין הזהות הארגונית לזהות האישית מייצר פעולות שיווק שלא מגיעות מהמקום הנכון.
הבעיה של אותם ארגונים היא שבעידן של רשתות חברתיות, אותן פעולות שאינן כנות לחלוטין יכולות להפוך במהירות לבומרנג. הראשונה לחוות זאת במבצע הנוכחי הייתה רשת מלונות שהודיעה על 25% הנחה לתושבי הדרום. ב רשתות החברתיות פנו במהירות לבקר את העובדה ש- 25% הנחה היא לא סיוע אמיתי עבור מי שבאמת מתקשה לצאת מאזורי המצוקה, בהתחשב ברמת המחירים הרגילה של בתי מלון.
לאחריה יותר ויותר ארגונים כאלה נחשפו לביקורת כאשר למעשה רצו לסייע (או להגדיל את הרווחים). האחרונה הייתה אל על, שהודיעה ברוב גאון על כך שהיא החברה היחידה שממשיכה להפעיל טיסות לישראל ואליה. מהר מאוד הסתבר שברקע הדברים החברה מעלה מחירים עבור ישראלים הנמצאים בחו"ל. הדברים התפשטו במהירות ברשתות החברתיות ומשם למדיה המסורתית. ללא הרשתות החברתיות, ספק אם הדברים היו מקבלים כזו תהודה, ואל על הייתה מחזקת את המיתוג הלאומי שלה.
בעבר אותם ארגונים היו מוגנים באמצעות שכבה מסננת של עיתונאים. אלה היו מפרסמים מבצעים שהם מאמינים כי הם ראויים, ואם לא הם פשוט היו משליכים אותם לפח הוירטואלי. אך היום כל הצעה שיווקית בזמן חירום יכולה להגיע במהירות לרשת, לא רק דרך הלקוחות, אלא אפילו דרך העיתונאים עצמם. קיימת מגמה גוברת של עיתונאים שאימצו לעצמם נוהג לחשוף ברבים את ההתנהלות של חברות שעד היום התרחשה מאחורי הקלעים – לחשוף הודעות לעיתונות ותקשורת עם יחצ"נים – ועל חברות לקחת זאת בחשבון. 
בעבר אותם ארגונים היו מוגנים באמצעות שכבה מסננת של עיתונאים. אלה היו מפרסמים מבצעים שהם מאמינים כי הם ראויים, ואם לא הם פשוט היו משליכים אותם לפח הוירטואלי. אך היום כל הצעה שיווקית בזמן חירום יכולה להגיע במהירות לרשת, לא רק דרך הלקוחות, אלא אפילו דרך העיתונאים עצמם. קיימת מגמה גוברת של עיתונאים שאימצו לעצמם נוהג לחשוף ברבים את ההתנהלות של חברות שעד היום התרחשה מאחורי הקלעים – לחשוף הודעות לעיתונות ותקשורת עם יחצ"נים – ועל חברות לקחת זאת בחשבון.
בעבר אותם ארגונים היו מוגנים באמצעות שכבה מסננת של עיתונאים. אלה היו מפרסמים מבצעים שהם מאמינים כי הם ראויים, ואם לא הם פשוט היו משליכים אותם לפח הוירטואלי. אך היום כל הצעה שיווקית בזמן חירום יכולה להגיע במהירות לרשת, לא רק דרך הלקוחות, אלא אפילו דרך העיתונאים עצמם. קיימת מגמה גוברת של עיתונאים שאימצו לעצמם נוהג לחשוף ברבים את ההתנהלות של חברות שעד היום התרחשה מאחורי הקלעים – לחשוף הודעות לעיתונות ותקשורת עם יחצ"נים – ועל חברות לקחת זאת בחשבון.
באופן דומה ליומיום, בעידן הרשתות החברתיות יש ציפיה גדלה והולכת מארגונים לאמץ פנים אנושיות, ולהתנהג בהתאם. במצב חירום, הדברים מועצמים. לכן, על כל חברה לשקול היטב האם הפעילות שהיא מכריזה עליה עומדת ממה שהיה מצופה כאדם – כחלק מהחברה האנושית אליה היא רוצה להשתייך.
תמונת מחאה ברשת החברתית מאתר: amir schiby
