איך להתכונן לפגישה עם אורחים עסקיים מחו"ל

במאמר הזה לא נתייחס למפגשים פנימיים עם עמיתים, צוות העובדים והמנהלים באותה המחלקה, החברה או הקבוצה, איתם אנו חשים בטוחים ומכירים את האנשים, השפה, הסגנון וההתנהלות. נתרכז כאן בישיבות מחוץ למסגרת הרגילה שלנו עם גורמים עסקיים חדשים ולא מוכרים (לקוחות, ספקים, נציגים שונים) בסביבה בינלאומית אשר מגיעים מתרבות עסקית זרה. כאן נדרש ידע נוסף כדי להעצים את היעילות של הישיבה. עלינו להבין את הכללים המתחייבים הן מבחינת התנהלות הישיבה והן מבחינת התרבות העסקית של אורחינו מחו"ל, וזאת תוך שליטה בשפת העסקים הבינלאומית (דהיינו, האנגלית), כדי לוודא שהמטרות של הישיבה יושגו ללא אי-הבנות או "תקריות דיפלומטיות".



הדרך להצלחת הישיבה מתחילה הרבה לפני הגעת האורחים מחו"ל או הנסיעה אליהם, עם הכנת סדר יום (Agenda) מפורט, אותו יש להפיץ בעוד מועד, בו כל בעל תפקיד יודע איזה נושאים יעלו לדיון ומה עליו להציג.



מגיעים האורחים מחו"ל, ואני מניח שרוב אנשי העסקים בארץ מכירים את הנוהל של קבלת כרטיס הביקור מאת בכיר יפני בשתי הידיים והצצה לפרטי הכרטיס, דבר שמראה התעניינות וכבוד לבעל התפקיד. גם אם הגורמים העסקיים אינם מיפן, לא הייתי ממליץ לשים כרטיס ביקור ישר בכיס בלי לעבור עליו לרגע, גם אם אתה מכיר את האדם. ואל תנסה להעסיק מסקנות מעוצמת לחיצת היד של האורח – תרבויות שונות מתייחסות אחרת לפעולה זאת, ולחיצת יד חלשה מאיש עסקים אסיאתי איננה מעידה בהכרח על אופי חלש, אלא על תרבות עסקית שונה.



כעת, על מי שינהל את הישיבה (באנגלית אומרים to chair the meeting, ומכאן המילה Chairman,


Chairwoman, או Chairperson) לפתוח את הישיבה בזמן באומרו :


Gentlemen, shall we start?” “Ladies and או “Let’s get down to business”,


בהתאם לפורמאליות המסגרת.



לאחר מכן, עליו להציג את מטרות הישיבה והנושאים שעל סדר היום. הקדמה זו מציב אותו כבעל השליטה בישיבה, ואכן אחריותו היא לדאוג להשלמת הדיונים בצורה יעילה וחלקה. כמובן, יש למנות אחד המשתתפים שירשום את תוכן הישיבה ((the minutes למען הפרוטוקול.



הגשת הצעה תיעשה בניסוח “I’d like to propose..”, “I think we should..” (שים לב שהשלילה של הצעה זאת הינה “I don’t think we should..”). אם הצד השני עונה באומרו “I take your point” או


“I see what you mean”, הוא איננו בהכרח מביע הסכמה, אלא פשוט מסמן לך ששמע והבין את הנקודה.


הסכמה אפשר לבטא החל מ-“Good idea !” ועד “That’s acceptable to us” השמרני יותר.
התנגדויות צריכות להיות עדינות כדי לא להכניס אווירה של עימות גלוי,
והביטויים
“I don’t know about that” או “I am not sure about that” הוא בפועל "לא".



במסגרת שמירה על אווירה של שיתוף, או כפי שהאסיאתיים אומרים “Harmony”, אל תתפרץ לדברים של האורח, ותתאמץ להמתין לסוף דבריו לפני שאתה מביע את דעתך. הרמת קולך, תנועות ידיים חזקות ואף מכה על השולחן הן פסולות לחלוטין, למרות שהן דרך חיים במזרח התיכון שלנו. אתה נמצא במסגרת מחייבת אחרת, ועליך להתנהג בהתאם. בכל מקרה, אין זה המקום למה שמתפרש כאגרסיביות.



כפי שראינו, האנגלית העסקית המדוברת והן שפת הגוף במהלך ישיבה בינלאומית הן מלאות בניואנסים, ומאמציהם של הבכירים שאני עובד איתם לנסות לתרגם ישירות מ-"עברית עסקית" ל-"אנגלית עסקית" פשוט אינם עולים יפה. למרות שלא מדובר על Rocket science, יש לשים לב לפרטים הקטנים אך חשובים, וכדאי להתייעץ עם מומחה אם אתה מתכנן להיפגש באופן רשמי עם גורמים מחו"ל.



לורי אוברמן הוא מנטור לאנגלית לבכירים, לאנשי עסקים ולמנהלים. https://www.oberman.biz/





אולי יעניין אותך

 זהבי במילואים - צילום פרטי (1)
-ברכה-בעלים-שותף-חברת-MOXIE-צילום-גיל-זבלודובסקי
 נהיגה
 שמול - מנכל חברת שניר
 של 06

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח