מלכודת הקופי הגדולה: את, אתה, את/ה או אתם?

האתגר הכי גדול של ממשקים בעברית הוא צורת הפנייה למשתמש או למשתמשת או למשתמשים. ובכן, איך למזער את הנזק?

הנה הצעד הראשון:

תפסיקו להילחם בזה

נהוג להגיד שכפתור אידיאלי או הנחיה אידיאלית הם אלה שמתיישבים עם:

· הרצון של המשתמש

· מה שאנחנו רוצים שהמשתמש יעשה

· צורת הציווי (שרווחת הדעה שהיא הצורה המניעה ביותר לפעולה)

באנגלית, כמה נוח, בשלושת המקרים ולכל המגדרים צריך להגיד בדיוק את אותו הדבר:

I want to – buy, subscribe, share, read more, send
We want her or him to – buy, subscribe, share, read more, send
Please – buy, subscribe, share, read more, send

והם בטח בכלל לא יודעים כמה שהחיים שלהם קלים.

בעברית יש לנו שלוש צורות שונות לשלושת המקרים. בשניים מהם יש לנו עוד שלוש צורות נפרדות לזכר, לנקבה ולרבים, ועוד לא דיברנו על שם הפעולה. ועם זה לכו תכתבו כפתור. או הנחיה. או כל פנייה למשתמש/ת/ים.

והנה הדבר הכי משחרר שתשמעו בנושא הזה בזמן הקרוב: אין לזה פתרון.
אין. שחררו.

דברים נורא מוזרים כבר קרו בגלל האינטרנט, ואולי פעם גם העברית תשתנה כדי להתאים את עצמה, אבל אני ממש בספק שנראה בימי חיינו שינוי במצב הזה. אלה מבנים שנמצאים ביסוד השפה, והם כאן כדי להישאר. אז הצעד הראשון הוא להפסיק לראות בזה צרה ולהתחיל לראות בזה אתגר של יצירתיות. צריך לוותר על הניסיון להגיע למצב המושלם שמתאפשר באנגלית, ובמקום זה להשקיע אנרגיות בחיפוש אחר ההזדמנויות שהעברית מייצרת לנו. ויש כאלה.

יש בסך הכל 6 אפשרויות
(לממהרים: בהמשך יש המלצה מסכמת(

סלאש (לוכסן(

דוגמה :צור/י חשבון או היכנס/י – ואת/ה ערוך/ה ומוכן/ה לבצע שיחות עם חברים ללא תשלום.

אבל לא, זאת לא באמת אפשרות טובה. היא מנסה לפנות לשני המינים אבל בסוף לא נותנת יחס אישי לאף אחד/ת. זה לא זורם טוב, זה לא נראה טוב, וגם בכלל לא תקני בעברית. המקום היחיד שזה רלוונטי בו הוא הניסוח המשפטי ליד הצ'ק-בוקס של קריאת התנאים (קראתי את תנאי השירות ואני מאשר/ת אותם, או משהו בסגנון), וגם זה רק כי הייעוץ המשפטי מתעקש. בקיצור, אפילו לא חישבתי את זה כאחת האפשרויות. עוד שש טו גו.

אפשרות 1: רק לשון זכר

נו, אתם מכירים: היכנס לחשבונך, הוסף לסל, הצטרף עכשיו, בחר יעד, חפש, קבל הצעה, איך תרצה לשלם?

יתרונות: פנייה אישית לחצי מהאוכלוסייה; קל ופשוט לנסח כל דבר; שימוש טבעי בציווי; קל להניע לפעולה.

חסרונות: מתעלם מחצי מהאוכלוסייה; משתמשות מרגישות לא בנוח ואפילו כועסות; עלול לגרום נזק תדמיתי; לא רחוק היום שמישהי תפתח עמוד שיימינג לאתרים בלשון זכר, ובצדק.

עלות-תועלת: היתרונות הם בעיקר שיווקיים ועסקיים, והחסרונות בעיקר תדמיתיים וערכיים, אבל בעולם שבו תדמית שווה כסף – יש כאן גם נזק עסקי שילך ויגדל.

למי מתאים: אם קהל היעד שלכם הוא לפחות 70% גברים (בלייזר, כדורגל, כאלה), ואולי גם אם החומרים שלכם מורכבים ומבהילים (חברות ביטוח ובנקים למשל; אלה נוטים לבחור בלשון זכר כדי לפשט את הניסוח ולהקל על המשתמשים.

ההמלצה שלי: אם אין לכם סיבה ממש ממש טובה לפנות רק לגברים, אז אין לכם סיבה לבחור באפשרות הזאת.

חשוב מאוד: אם אתם פונים ללקוחות שלכם בשם (במייל, בכניסה לאתר, בהודעות אישור או בכל מקום אחר), ממש הכרחי שלא תכתבו בלשון זכר לפחות בעמוד הזה. החוויה שנוצרת כשאישה קוראת: "ברוך הבא עינת, מעתה תוכל לבצע הזמנות בקלות" היא בלתי נסבלת.

אפשרות 2: רק לשון נקבה

דוגמה: האתר bela מוכר מוצרי פארם, ורוב מכריע של המשתמשים שלו הן משתמשות. לכן כל האתר כתוב בלשון נקבה. לא יודעת מה איתכן, אבל לי זה עושה הרגשה טובה, קצת כמו בית.

יתרונות: כמו בפנייה בלשון זכר.

חסרונות: אם האתר לא מיועד במובהק לנשים (למשל מאמאזון) או לא מייעד את עצמו לנשים (כמו bela – ) זה חריג ועדיין לא מקובל; למרבה הצער, נשים מוכנות לספוג פנייה בלשון זכר, אבל רוב הגברים עדיין לא בנויים לפנייה בלשון נקבה (לא בדקתי את זה, מבוסס על אינטואיציה נשית.

עלות-תועלת: גם החסרונות וגם היתרונות הם בעיקר עסקיים. לדעתי אפשר להניח (בזהירות) שהתרבות שלנו עדיין לא בשלה לזה, ושהעלות גדולה מהתועלת.

למי מתאים: אם קהל היעד שלכם הוא בעיקר נשים, או אם המותג שלכם רוצה לנער, לעורר שיח, לדחוק גבולות ולעשות את הדברים אחרת.

ההמלצה שלי: אם אין לכם סיבה ממש ממש טובה לפנות רק לנשים או לייצר באז פמיניסטי, אז אין לכם סיבה לבחור באפשרות הזאת.

אפשרות 3: דינמי, לפי המגדר של המשתמש או המשתמשת

מה זה אומר: אם בטופס ההרשמה שלכם או בכניסה לאתר המשתמשים בוחרים את המגדר שלהם, אתם יכולים לתת להם ממשק מותאם.

דוגמאות: באתר של שירותי בריאות כללית פונים אליי בלשון נקבה, וזו הרגשה נהדרת:

וכך גם פייסבוק בעברית:

יתרונות:פנייה אישית לכל המגדרים; קל ופשוט לנסח כל דבר; שימוש טבעי בציווי; קל להניע לפעולה.

יתרון בונוס:ממשק מפוצל מאפשר להגיד דברים אחרים לגמרי לגברים ולנשים, אבל זה כבר למתקדמים, אולי אם אכתוב פעם ספר המשך.

חסרונות:מישהו יצטרך לשבור חיסכון כדי לממן את הפיתוח; משתמשים יצטרכו להזדהות בכניסה לפי מגדר (אבל אם תסבירו להם למה, זה ודאי יתקבל בהבנה.

עלות-תועלת: אם יש לכם כסף – לכו על זה.

אפשרות 4: ניסוח א-מגדרי – שאפשר לקרוא גם בזכר וגם בנקבה

דוגמאות

Lupa – המילים שמתאימות לכל המגדרים: אותך, ראית, אותי

929 – המילים שמתאימות לכל המגדרים: אותך, לך, הכרת

והנה שני כפתורים שכל המגדרים יסתדרו איתם מצוין, כי הם בגוף ראשון:

yala app מלונות פתאל

Belle & Sue

עוד דוגמאות בגוף ראשון: שכחתי סיסמה, אני רוצה, כניסה לחשבון שלי

עוד דוגמאות בגוף שני: בשבילך, איתך, כמוך

ומילים שנגמרות ב-ת: ראית, שמעת, בחרת, הוספת, הסרת וכדומה

יתרונות: פנייה אישית מצוינת לשני המינים. כל מה שביקשנו.

חסרונות: דורש הרבה יצירתיות והשקעה, כלומר יותר זמן עבודה; דורש כישרון למילים ולהטוטי ניסוח; תמיד יהיו מקומות ומצבים שבהם אי אפשר ליישם את זה (אבל יש פתרונות משלימים, ראו בהמשך); לא מאפשר שימוש בציווי, כך שצריך להניע לפעולה בדרכים אחרות (אפשרי לגמרי, כמו בדוגמאות שכאן, רק דורש יצירתיות.

עלות-תועלת: אם עושים את זה נכון ויצירתי – זה נהדר.
למי מתאים: לכולם.

ההמלצה שלי: להשתמש במשולב עם ניסוח א-מגדרי מהסוג שבאפשרות 5 ועם לשון רבים שבאפשרות 6. נסו ליישם בכל מקום שהפנייה האישית חשובה לכם.

אפשרות 5: ניסוח א-מגדרי – שמות פעולה

דוגמאות: תשלום חשבוניות, כניסה למנויים, הצטרפות למנוי, הוספה לסל, חיפוש

יתרונות: מכיל את שני המגדרים; קל לניסוח.

חסרונות: אין פנייה אישית, ולכן ההנעה לפעולה קצת מוגבלת; אין ציווי, אז צריך (ואפשר) להניע בדרכים יצירתיות אחרות.

עלות-תועלת: יש חיסרון עסקי-שיווקי בגלל הפגיעה בהנעה לפעולה, אבל לדעתי הוא שולי ושווה את היתרונות. לגמרי שווה AB-testing.

ההמלצה שלי: להשתמש במשולב עם ניסוח א-מגדרי מהסוג הראשון ועם לשון רבים.

אפשרות 6: לשון רבים

דוגמה

בעמוד ההרשמה של מיזם 929 כתוב כך:

יתרונות: מכיל את שני המגדרים (זה אמנם רבים זכר, אבל עדיין נחשב מכיל); קל לניסוח; מאפשר שימוש בציווי, ולכן אמור לשפר את ההנעה לפעולה.

חסרונות: אין פנייה אישית.

עלות-תועלת: לדעתי החיסרון שולי, וזאת אפשרות טובה, אבל תכלס, אם החלטתם שהאתר שלכם יהיה נטול מגדר ותרצו לפנות ישירות אל המשתמשים, ממילא תהיו חייבים להשתמש גם בלשון רבים.

למי מתאים: לכולם.

ההמלצה שלי: להשתמש במשולב עם ניסוח א-מגדרי משני הסוגים.

אז בעצם יש רק אפשרות אחת

אם אין לכם תקציב לפיתוח ממשק לפי מגדר, ואם אין לכם סיבה ממש ממש טובה לפנות רק אל גברים או רק אל נשים, מה שאתם צריכים לעשות זה לשלב את שני הסוגים של ניסוח א-מגדרי עם לשון רבים – אפשרויות 6-4, כי ביחד הן נותנות את כל היתרונות החשובים. כשצריך פנייה אישית נסו להיות יצירתיים ולהשתמש יותר בניסוח א-מגדרי מהסוג הראשון; כשצריך לכתוב הנחיות בציווי השתמשו בלשון רבים; בכפתורים ובהפניות השתמשו בלשון רבים או במילים שאין להן מין.

ומה עם האחידות?
אם מנסים לכתוב בלי מגדר, כמעט אף פעם אי אפשר להיות אחידים ולהשתמש רק באחת משלוש האפשרויות. חייבים את כולן וזה בסדר. למשל, שתיים מהדוגמאות שלמעלה הן של אתר 929: במסך אחד הם הצליחו לכתוב הכל בלשון א-מגדרית, אבל במסך אחר, שיש בו יותר פעלים, כתבו בלשון רבים. גם Lupa עושים עבודה מצוינת בשילוב האפשרויות בלי ליצור הרגשה של חוסר אחידות. לדעתי אין בעיה עם זה. רוב המשתמשים בכלל לא יבחינו, ואלה שיבחינו – יבינו.

אבל בתוך מסך אחד או תהליך אחד, וודאי שבתוך משפט אחד, צריך לנסות להיות אחידים ככל האפשר. אל תוותרו מהר מדי ואל תתרשלו. חשוב מאוד לשאוף לאחידות ולעשות כמיטב יכולתנו כדי לשמור עליה. אז שלבו צורות, אבל גם תפעילו היגיון בריא ותהיו יצירתיים כדי להגיע לאחידות מרבית.

* היה מעניין? קראו עוד על כתיבה לדיגיטל מאת כנרת יפרח בספרמיקרו-קופי: המדריך המלא