יחד עם העליה במספר המשתמשים באינטרנט הנייח והסלולרי (בשנת 2015 המספר בישראל עמד על כ-6.5 מיליון) הפכו גם הרשתות החברתיות לחלק מרכזי ב'תפריט' היומיומי של ישראלים רבים. כ-80 אחוז מהאוכלוסיה שנדגמה עושים שימוש בווטסאפ (על פי סקר ״מצב האינטרנט בישראל״ של בזק), 60 אחוז מבני ה-13-17 -78 אחוז מגילאי ה-18 ומעלה משתמשים בפייסבוק, כשמהקבוצה השניה 14 אחוז משתמשים בלינקדאין -ו7 אחוזים בטוויטר. כ-1 מיליון קוראים או כותבים בלוגים וכ-2 מיליון סבורים שאמינות המלצות הגולשים גבוהה יותר מאמינות פרסומות.
אם למישהו היה ספק בעבר באשר למקומם של אמצעי התקשורת הדיגיטליים המקוונים בתמהיל השיווקי של העסקים בימינו, הרי שהמציאות מסירה כל ספק. עולמות ה-אוף ליין וה-און ליין ממשיכים להתמזג, והרווח הגדול הולך לאלה שיודעים לעשות זאת טוב יותר מהאחרים והעולמות החברתיים היו לזירת המשחקים היומיומית ולעוד כלי בארגז הכלים של המשווק שמסתכל קדימה.
במציאות החדשה, זה כבר לא מה שאתה אומר על עצמך, מפרסם במודעות או בהודעות לעיתונות, שקובע איך אתה נתפס כלפי חוץ. לעתים המותג שלך מוגדר על ידי מה שאחרים אומרים עליו בפרטיות, אחרי שעזבו את החדר. זה מסוכן ובלתי צפוי, אבל, זו המציאות כעת. הסביבה התקשורתית החדשה לא רק שדוגלת בשקיפות מלאה, אלא גם שמה בידי כולם גישה לאמצעי תקשורת השווים לאלה שיש בידי התאגידים הגדולים. כדי שאותם תאגידים יוכלו אף הם לנצל את ערוצי התקשורת החדשים, הם צריכים לשדר שקיפות ואת אותה 'אותנטיות' לה מצפים לקוחותיהם, כלומר התאמת המסרים השיווקיים והארגוניים עם הערכים, התרבות וההתנהגות הארגוניים שלהם.
הנחיות הבסיס
כשבאים לבנות פעילות במדיה החברתית, יש לקחת בחשבון את הנחיות הבסיס הבאות:
– היו מוכנים. לפני שעושים מהלך כלשהו חייבים להקשיב ללקוחות, לשוק. לשמוע מה אכפת להם, מה חשוב להם, מה הם אומרים על החברה שלך באינטרנט, מי המתחרים. מעבר לשימוש בכלים המסורתיים, זה הזמן לצלול לזירת הרשתות החברתיות. הצטרפו לקהילות רלבנטיות, קראו בעיון בלוגים נחשבים, הכירו את השחקנים המקוונים. ובכלל, היו קשובים לקורה מסביב. שימו לב לדברים החדשים שצצים מדי יום. אל תהססו לשכור 'מדריך' שיעביר אתכם את המשוכות ויראה, ואולי גם ידגים, כיצד מבצעים ניטור של טונות המידע לטובת הוצאה של הדברים שאמורים לעניין אתכם באמת.
– קחו חלק. אחרי, ורק אחרי שאתם מרגישים שאתם שולטים בעסק, אתם מוזמנים להתחיל ולהפגין מעורבות. תנו פידבקים לבלוגרים אהודים, חלקו חוויות רלבנטיות. זה הזמן להכיר יותר מקרוב את האנשים בקהילות בהן אתם משוטטים. תנו להם הזדמנות ויכולת להכיר אתכם – אישית וכמייצגי חברה/ארגון. לא לשכוח גם כאן: היו אתם עצמכם. לא 'לסבן', לא לשקר, לא להסתיר מידע.
– השתתפו. אחרי ששכללתם את יכולות ההקשבה, אחרי שהבנתם את הזירה החדשה ואת כללי המשחק החדשים, זה השלב להעלות בלוג משלכם. אישי, ארגוני. זה הזמן, אולי, לפתוח קהילה משלכם, להציע את עצמכם לפורומים, להשתלב בצומרה מעמיקה ומתמידה בשיח האינטרנטי. זה הזמן לעשות שימוש ביו-טיובים למיניהם, בפליקרים למיניהם ובכל האחרים שאתם מעריכים כי יתרמו לכם ולחברה שלכם. לא לשכוח בבקשה את כל הכללים הרגילים: היו רלבנטיים, מקוריים, מדוייקים, ישרים, כבדו את הזולת ואת המתחרים. הערת אזהרה: אל תתחילו מייד 'לבקש' משהו מהאחרים בזירה המקוונת. קודם כל תנו. אחר כך תבקשו. זו גם להערכתי הסיבה לכך שמסעות פרסום ברשתות חברתיות נכשלים לעתים: האנשים שמאחורי, בין אם הלקוח, בין אם משרד פרסום אינטראקטיבי ובין אם גורם 'מתמחה' ברשתות חברתיות, ממהרים, כל אחד מהסיבות שלו, ואולי בגלל האופי הישראלי, לנסות ולקצר שלבים.
הגיבו – ומהר. היו מוכנים להגיב על כל פיפס רלבנטי הנוגע אליכם ברשתות החברתיות. יש תלונה של לקוח במרחב הקיברנטי? דאגו שתטופל ומייד. יש הערת שיפור למוצר? שירות? תקנו ושפרו וגם ודאו שהגורם שהפנה את תשומת לבכם וחבריו יהיו מודעים לכך. קחו בחשבון שכיום מידע שנחשף ועולה לראשונה אצל בלוגרים ואתרי רשתות חברתיות 'זולג' מייד החוצה, אל העיתונות המודפסת והמשודרת.
– המשיכו להקשיב. גם כשאתם עסוקים ב'דיבור' על עצמכם ופועלכם, חייבים להמשיך ולהקשיב לאחרים, לסביבה. לא לשכוח נתון בסיס אחד: עולם הרשתות החברתיות הוא עולם של תקשורת דו-כיוונית וההקשבה רק תאפשר לכם 'לדבר' טוב יותר.
מי שהחליטו לפתוח בלוג חברה, צריכים לקחת בחשבון כמה דברים לאורכו של המסלול:
– עסקים וארגונים שרוצים להתחיל בלוג, חייבים לקחת בחשבון שאו עושים זאת הכי טוב שאפשר, או לא עושים זאת בכלל. חצאי נסיונות הם בזבוז כסף.
– בלוג ארגוני טוב מחייב השקעה גדולה של זמן, כישורים וידע. בעוד שאת שני הראשונים ניתן לקנות בכסף, את השלישי אי אפשר. מה שאומר שחייבים מעורבות והשקעת זמן (של לפחות 5 שעות שבועיות) של מישהו מההנהלה הבכירה.
– שכירת גורם חיצוני שיכתוב את הבלוג לא תמיד זולה יותר ובהחלט תשליך על איכותו של הבלוג.
– כוחו העיקרי של בלוג ארגוני הוא ביכולת שלו לעורר שיחות של יחיד מול רבים, תוך השפעה על מגוון רחב של משקיעים ובעלי מניות.
– כשמדובר במטרות עסקיות בודדות ומוגדרות, דוגמת העלאת המורל בחברה, או רישות חברתי, הבלוגים אינם הפתרון.
– בלוגים ארגוניים משפיעים על שיווק, מכירות, קשרי לקוחות, משאבי אנוש ויחסי ציבור בארגון ולכן הגיוני שכל המחלקות, או החטיבות הללו בארגון, יתנו יד וכסף לטובת הצלחתו של הבלוג הארגוני.
ובשורה התחתונה: אם יש משהו שחברות זהירות למדו בעשור האחרון על אימוצן של טכנולוגיות חדשות (ובמיוחד כשלא ממש ברור מה העלויות הסופיות ומה היתרונות שבהן) זה לחשוב פעמיים לפני שקופצים ראש ומשקיעים כסף במה שנראה ממש, אבל, ממש 'קול'.
קל לחשב מה יוצא לעסק מרכישת מדפסת חדשה שתייעל את הפקת הניירת. קשה לכמת את האימפקט של בלוג, מה גם שיש בלוגים ויש בלוגים. כל החלטה צריכה להתחיל בניתוח לעומק של היתרונות שסוגים שונים של בלוגים יביאו לארגון, כשלאחריו חייבים לבצע הערכה של הדרישות של כל סוג בלוג. לאחר שמחליטים איזה בלוג נדרש ואיזה אכן עונה על הצרכים צריך להפנות שאלה כלפי פנים המערכת: האם ניתן להשיג את התוצאות שאותן מצפים שבלוג ישיג באמצעים אחרים?
מחקר של חברת מק'קינזי, על היתרונות שבשימוש ברשתות החברתיות ודגם מעל 1700 מנהלים, מגלה כי הן בהחלט תורמות ליחסים שבין העובדים בארגון כמו גם ליחסים בין הארגון ולקוחותיו. 69% מהנשאלים הודו בפה מלא כי החברות שלהם הפיקו יתרונות עסקיים מ ד י ד י ם. ומעבר לכך: חברות שהרבו לעשות שימוש בכלי המדיה החברתית אף הדגימו יתרונות גדולים יותר. המצליחים האמיתיים היו החברות ששלא רק שילבו את הטכנולוגיות בפעילות העובדים, אלא שלקחו צעד נוסף ויצרו "ארגון מרושת" ושימוש בכלים שקשרו אותם חזק יותר אל הלקוחות.
הפוסט פורסם במקור בבלוג של דוניצה תקשורת