באירוע הפתיחה של כנס Mixiii Biomed שמתקיים השבוע בתל אביב ועוסק בנושא ההזדקנות, השתתף שמואל (מולי) אדן, לשעבר נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא אינטל העולמית ואמר כי אנו נמצאים בפתחה של מהפכת האינטרנט של הדברים (IOT) במישור הבריאותי הכוללת מערכות ניטור, מכשור לביש, איסוף ניתוח ושידור נתונים. בזכות הפיתוחים החדשים והטכנולוגיה המתקדמת, נוכל לחסוך למשק כ- 70 מיליארד דולר מדי שנה, במניעת אשפוז חוזר של מטופלים.
"ההתקדמות הטכנולוגית תביא אותנו למצב כי בעשור הקרוב אנו נחזה במהפכה הרביעית של הביג דאטה, שבה המחשבים יהוו גורם דיאגנוסטי- יאספו את הנתונים, ינתחו אותם וימליצו על הטיפול הנכון בעבור אותו מטופל, כאשר השלב הגדול הבא הוא שילוב של מחשב מחובר לרשת עם מוח אנושי. כחלק מהמהפכה הזו, לתחום הרובוטיקה תהיה משמעות רבתי ככוח עזר, שיתבטא במתן עזרה של רובוטים בעבודות משק הבית, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת לשמור על איכות חיים על מנת שיוכלו לעבוד בעצמם ולתמוך בשכבות הגיל הגבוהות – כמו כן, הרובוטים יהיו צריכים להיות זמינים לכולם, לא רק לעשירים- נגיש לכלל הציבור", ציין אדן.
תחום הרפואה המותאמת אישית דוגל במתן טיפולים ממוקדים ויעילים יותר, ומאפשר התאמת ההתנהגות הרפואית למאפיינים אישיים ביולוגיים של המטופל, ופיתוח טיפולים המותאמים לחולים באופן אישי.
במושב שעסק בהשפעות של ההזדקנות על הכלכלה והאוכלוסייה העולמית דנו מומחים בתחום באופן התמודדות מערכות הבריאות ברחבי העולם עם העלייה המתמשכת והצפויה בתוחלת החיים הממוצעת.פרופ' שלמה נוי, מנהל מערכת שיקום וגריאטריה במרכז הרפואי 'שיבא', תל השומר,אמר כי בעוד שהצלחנו להאריך חיים של בני האדם, נכשלנו בהורדת אחוז התחלואה בגילאים המבוגרים וככל שמספרם היחסי באוכלוסייה של המבוגרים יעלה לצד חוסר בפתרונות רפואיים, העולם לא יוכל להתנהל בצורה ראויה: כוח העבודה ישתנה באופן שלילי, כך שהרבה יותר אנשים מבוגרים יסתמכו על מעט אנשים צעירים שיהיו מסוגלים לעבוד. ככל שתוחלת החיים תעלה, הקרע החברתי בין העשירים והעניים יגדל בקורלציה. "עד כה (בשלושה העשורים האחרונים) הארכנו חיים בעזרת "טריקים ישנים"; חינוך בנוגע לעישון, תרופות להורדת לחץ דם ושומנים בדם וכו', אך דברים אלו עזרו רק ל 30% מהאוכלוסייה, בעוד ש-70% חולים כתוצאה מבעיות גנטיות למשל, שצריך לטפל בהן בעזרת כלים יותר מתקדמים "טריקים חדשים"- אלגוריתמים שיעזרו לאבחן מחלות, אינטליגנציה מלאכותית", עוד הוסיף נוי כי קיימים כבר פיילוטים באירופה של קהילות חצי סגורות בהן פועלים רובוטים שעושים מגוון פעילויות למען מבוגרים וחולים, שידם אינה משגת לשלם לעוזרים אנושיים.
זיו אופק, מייסד ומנכ"ל מרכז CDI לחדשנות דיגיטלית בנגב ציין כי בישראל פועלים רבות כדי לקדם נושא זה: "בזכות שיתוף פעולה ייחודי עם אוניברסיטת בן- גוריון בהנהגת פרופ' רבקה כרמי, הצלחנו בהקמת מרכז ראשון מסוגו שבין היתר מספק מגוון המצאות וחידושים לטובת האדם בכלל והאוכלוסייה המתבגרת בפרט. לצרכים אלה הקמנו את מעבדת החדשנות לגיל המבוגר (Digital Health aging lab) שמסייעת במצוקות השונות כמו בדידות, עוני, נפילות בבית ותחבורה. כך, פיתחנו פלטפורמה הנקראת Aging in place by uniper לשמירה על קשר עם זקנים ללא מאמץ- באמצעות המכשירים החכמים הקיימים בבית, בעוד באוניברסיטה עצמה פועלים במרץ ולייעל את הטיפול במחלות הנוירודגנרטיביות".
כנסMIXiii-BIOMED 2017 ,אחד האירועים המובילים בעולם בתחום הביומד והאירוע הגדול של תעשיית מדעי החיים הישראלית, נערך זו השנה ה-16, בין התאריכים 23 – 25 במאי, 2017, בתל אביב. השנה הכנס, שמיצב את עצמו במשך השנים כמקום המפגש העיקרי לאנשי מקצוע מתחום הבריאות מישראל ולרבים מן העולם, מתמקד בנושא ההזדקנות(Aging) בו עוסקים בנושאים הבוערים ביותר בתחום: אורך חיים לצד איכות חיים; דיוק בדיאגנוזה ורפואה; הרובוטיקה בהזדקנות; מחלות קשורות לגיל; בריאות דיגיטלית; מהאקדמיה לתעשייה בהקשר התבגרות וסוגיות הקשורות לגיל. לצד הכנס מתקיימת תערוכה של חברות מהתעשייה ומתחם ייחודי בו מציגות חברות סטארט אפ ישראליות את הפיתוחים האחרונים והחדשניים ביותר בתעשיית מדעי החיים.