6 שאלות לשאול את משרד יחסי הציבור לפני שחותמים על חוזה

נערך בשיתוף Allmedia



עבודה עם משרד יחסי ציבור דורשת הרבה אמון, בעיקר מכיוון שהתוצרים של משרד יחסי ציבור הם לא מאוד מדידים – אין לידים או זמני שהייה באתר. כמובן שאייטם בחדשות ערוץ 2 תמיד רצוי, אבל בין אייטם אחד שכזה לשני, יש הרבה עבודת "כפיים" שיש לעשות, ועליה בדרך כלל קם ונופל הקשר עם המשרד.


לכן, פגישה ראשונה עם משרד יחסי ציבור זה קצת כמו לצאת לדייט – אתה לא באמת יודע מה עומד מאחורי ההצגה, אבל ננסה לנסח מספר שאלות שיוכלו לרמוז האם זה המשרד בשבילכם.



1. מה אתם יודעים על המותג? זה לא הניסוח המדויק לשאלה. אבל הרעיון כאן הוא קודם כל להקשיב מה אנשי המשרד איתם אתם נפגשים יודעים על החברה והמותג שלכם. אם הם לא מגיעים מוכנים, כנראה שהם גדולים מידי בשבילכם. נסו לראות עד כמה הם מבינים את הצרכים שלכם לפני שאתם שוטחים אותם לפניכם.



2. מה תהיה הצלחה מבחינתכם? כשאומרים יחסי ציבור, מדמיינים בדרך כלל הופעות בכל מדורי הכלכלה או הרכילות או הצרכנות על בסיס קבוע. הרבה פעמים בפגישות עם יח"צ מנהל השיווק מאדיר את המותג שלו, ומפליג בציפיות שלו לחשיפה עצומה שתרים את המותג, מתוך מחשבה שמשרד יחסי ציבור הוא כל יכול. האם זה אפשרי? לפני שמציגים את הציפיות, כדאי לשמוע מה משרד היח"צ רואה כהצלחה, מה המטרות שהוא רואה לפניו.



חשוב לזכור כי מפת התקשורת משתנה מאוד בשנים האחרונות ובתחומים מסוימים יש פחות ופחות שטחים אפשריים לחשיפה תקשורתית. לכן חשוב לשמוע מה יש למשרד יחסי הציבור לומר על הפוטנציאל להצלחה ועל העניין שהחברה שלכם יכולה ליצור. לעשות תיאום ציפיות מוקדם עם משרד היח"צ מהם התוצרים שיש לצפות. אתם לא גוגל או בנק לאומי עליהם יכתבו בכל מקרה, אך בכל זאת מה יש לצפות לגבי החברה שלכם.



3. מה עם הדברים הסמויים מהעין? בעבודת יחסי הציבור יש את העבודה השוטפת. מקבלים עדכון מהחברה, מנסחים ידיעה, ומשווקים לעיתונאים הרלוונטים. אבל חשובה בהרבה היא העבודה האסטרטגית שמפיקה פחות תוצרים ישירים אבל מייצרת מומנטום לחברה ולמסרים שלה. כדאי לבקש דוגמאות לעבודה אסטרטגית או יצירתית במיוחד עם לקוחות בסדר גודל דומה.



4. איך מודדים את העבודה? חשוב לדעת איך ידווחו לכם על העבודה שמתבצעת, ואיך מודדים הצלחה. מתי תדעו אם אתם על הגל או שהגיע הזמן לעבור למשרד הבא. עם זאת צריך לזכור, שיש כאן הרבה עניין של תחושה וקשה מאוד למדוד זאת באופן ישיר.



5. מי מטפל בך? חשוב גם לדעת איך העבודה השוטפת מתבצעת. כמה אנשים מטפלים בתיק, מי אחראי, האם יש כימיה טובה עם איש הקשר, עם מי נפגשים ובאיזו תדירות. חשוב גם לשאול לגבי הכנה לראיונות, האם עבודה מול גורמים שונים מתבצעת ישירות או דרך איש קשר, וגם לגבי עלויות נוספות, כגון צילום, וידאו, פרסום במדיה חברתית או הפקות שונות.



6. אילו פתרונות יש לכם בדיגיטל? כחלק מהמפה המשתנה של הדיגיטלי, בנוסף חשוב להבין את היכולת של המשרד לשלב את המדיה הדיגיטלית בנוסף למדיה המסורתית, ואילו יוזמות ניתנות לביצוע על מנת להביא את החשיפה למותג שלכם גם דרך הערוצים החדשים וגם דרך הותיקים.



לסיכום, חשוב לראות במשרד יח"צ שותף אסטרטגי, ולא רק כאיש מכירות לעיתונאים. ככל שאנשי היח"צ יהיו מעורבים יותר בהחלטות אסטרטגיות ושיווקיות,


כך הערך מההשקעה יגדל.


אולי יעניין אותך

דרור-אורפז-קרדיט-משה-נייס
 מסך 2024-09-30 093238
dolphin logo
מחזור
friedman1
man-assembling-circuit-board-laptop07111

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח