מגרש העסקים ממתין שדור העתיד יעלה מן הספסל

ישראל היא אחת הכלכלות המוצלחות בעולם בתחום הטכנולוגיה וההייטק. אך לצד סיפור ההצלחה הפנומנלי של ישראל בתחומי הטכנולוגיה וההייטק, פועלת בישראל כלכלה מקבילה, אדירה לא פחות, שמורכבת מעסקים קטנים ובינוניים שמהווים 99.8% מכלל העסקים המעסיקים 69% מכוח העבודה.


ארגונים גדולים: לא לעולם חוסן


אין עוררין על חשיבותן של החברות הגדולות במשק ותרומתן לתעשייה המקומית, אך עם זאת כבר כיום גוברת התחושה שבעידן הנוכחי לא לעולם חוסן. מקצת מן הכותרות והפרסומים שאנו נחשפים אליהם בתקופה האחרונה: "חוב של מיליארד שקל – הבנקים מבקשים לפרק את אימפריית התקשורת של אלוביץ | 1,700 עובדי טבע בישראל יפוטרו | "ממשיכים לצמצם – גם מפעל טבע פלנטקס בנתניה ייסגר | "אחרי שנה קשה, גם ניהול תנובה יוצא מישראל | התעשייה האווירית תצמצם את פעילותה בישראל. שוקלת העתקת ייצור לחו״ל | שוק האופנה הישראלי מתייבש: כך קרסו 4 רשתות תוך חצי שנה | התמוטטותה של איפריית הוניגמן | IBM מפטרת עובדים |


המגמה המתעצמת של רכישת חברות ישראליות על ידי גורמים מחו“ל, מייצרת רצף של אירועים כלכליים שגורמים לתחושה קשה ומעוררת דאגה לחוסנו הכלכלי של דור העתיד בעסקים.


בתנובה הסבירו, על פי פרסומים במדיה, כי בעקבות מכירת תנובה ל״ברייטפוד״ הסינית המציאות העסקית מחייבת התייעלות ארגונית. בתעשייה האווירית הודו שכדי להגדיל רווחיות יהיה זול יותר לייצר אצל קבלני משנה בחו״ל.


למציאות מטרידה זו מוסיפים משרדי הכלכלה והאוצר מהלכים שגויים משלהם, כשהם תוקפים את העסקים הגדולים והחזקים באמצעות רגולציה הולכת וגדלה.


אמצעים אלה, בסופו של יום, לא נותנים מענה אמיתי לתחרות ופוגעים בבסיס הצמיחה הישראלי העצמאי, על אלפי העובדים והמנהלים שמפוטרים.


הכתובת על הקיר


ואם נפלה שלהבת אצל ארזים כמו טבע – ״ספינת הדגל של המשק הישראלי״, תנובה – ״הבית של טעם ישראלי אמיתי״, והתעשייה האווירית – ״חוד החנית של התעשייה הביטחונית״… מה יעשו אזובי הקיר – העסקים הקטנים ?


הכתובת הרי נמצאת על הקיר – אי שיוויון במאזן הכוחות בין מגזר העסקים הקטן, הבינוני והענק.


והשאלה שצריכה להישאל: מיהן החברות בישראל, שיירשו את אותן חברות גדולות וחזקות (שהיו) במשק? אם התשובה, שאין … כאן מסתמנת הבעיה.


״


אז מה עושים על מנת להוריד ריכוזיות ולתת פתח לעסקים הקטנים והבינוניים?


מומלץ לגופים העוסקים בנושא קידום תחרות והורדת יוקר המחיה, לשוב ולעיין בדוח ה- OECD: "טיוטה ראשונית – מדיניות בנוגע לעסקים קטנים ובינוניים ויזמות בישראל". הדוח מציין כי יש לחזק את שיתוף הפעולה הבין-משרדי בישראל של כל הגופים שעוסקים בנושא. זאת באמצעות הקמת קבוצת עבודה עם נציגים העוסקים בעסקים קטנים ובינוניים , במגזר העסקי הפרטי, ובמגזר הציבורי.


על המנהיגות הממשלתית והחברתית לייצר מדיניות ברורה, שתייצר תחרות ותתבסס על אסטרטגיה מקיפה שמתווה חזון, יעדים ברורים, כלים מקצועיים ופלטפורמות ייחודיות לעסקים קטנים ובינוניים.


יש לתמוך בהם באמצעות מתן כלים לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח, ולאפשר להם להגיע למודעות הצרכן הסופי. עסק קטן חייב שיהיו לו מגוון כלים חיוניים על מנת להתפתח, לצמוח ולהפוך לעסק בינוני. עסק בינוני גם הוא חייב כלים חיוניים, כדי שיהפוך לעסק גדול ולשחקן משמעותי במשק. מענקים שהממשלה נותנת לעסקים זה דבר ראוי, אך אלו, מסתבר, לא תמיד הם מנותבים בידיהם למשאבים הנכונים, לתוכניות של אסטרטגיה וצמיחה עבורם. מכאן, שמשהו בשיטה לא עובד.


לסיכום : תמיכה בעסקים המסורתיים תייצר משק כלכלי חזק, בלתי תלוי, שיאזן את יוקר המחייה, לטובת כולנו. זו הדרך היחידה. חברות גדולות במשק הישראלי נרכשות בזו אחרי זו על ידי גופים זרים. חלק מהן כבר לא שלנו, וחבל. יש מקום לכולם, וחשוב שיהיה, והרי גם החברות הגדולות מהוות מקור פרנסה משמעותי… אך, ככל שנעצים את העסקים הקטנים והבינוניים, ונעזור לדור העתיד למצוא בהם ענין ומקור לצמיחה, ניצור תחרות מבית, ונצליח לצמצם פערים ונרוויח כולנו.


* שירלי בן מרדכי הלוי , מנכ"לית חברת BEONE, חברת נבחרת הדירקטורים של המדינה.


פיתחה מודל שיווקי ייחודי להעצמה פיתוח וקידום עסקים קטנים ובינוניים.




אולי יעניין אותך

 זהבי במילואים - צילום פרטי (1)
-ברכה-בעלים-שותף-חברת-MOXIE-צילום-גיל-זבלודובסקי
 נהיגה
 שמול - מנכל חברת שניר
 של 06

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח