הפודקאסט
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ מרבים לטעון כי התקשורת פוגעת ומזלזלת בהם. טראמפ טען כי התקשורת האמריקאית היא "אויב העם האמיתי" והעיתונאים "זורעים בהלה" בציבור, ואילו נתניהו השווה פעמים רבות את הסיקור הישראלי כ"פיגוע נגד הדמוקרטיה", "מסע ציד בולשביקי", "שטיפת מוח" ו"רצח אופי". במחקר שפורסם בגיליון הנוכחי של כתב העתJournal of International Marketing ובוצע על ידי ד"ר רננה פרס מביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית וצוותה, נבחנו מעל ל-300,000 פוסטים בטוויטר על ידי 61 מנהיגים עולמיים בין ינואר 2018 ליולי 2019 אל מול פרסומים לגביהם בתקשורת באותה תקופה. באמצעות כלי עיבוד שפה וביג-דאטה נותחו מגוון הנושאים לגביהם "צייצו" הפוליטיקאים בטוויטר האישי שלהם ונבדקה ההתאמה בין הטקסטים שפורסמו על ידם במדיה החברתית לבין הסיקור העיתונאי שקיבלו אותם מנהיגים.
התוצאות הראו כי למרות השוני בין תרבויות ומערכות פוליטיות במדינות השונות, המסרים שאותם פרסמו מנהיגי המדינות והפוליטיקאים בטוויטר דומים להפתיע זה לזה ויצרו מעין שפה אחידה. הנושאים עליהם הם הרבו "לצייץ" היו שחיתות (שלטון, ממשל), דיפלומטיה (מפגש, נשיא, ראש ממשלה, חוץ), כלכלה (השקעה, פיתוח), חינוך (בית ספר, קריאה, חדש), בחירות (בחירות, מועמד), טרור (קרב, איראן), וחגים לאומיים (שנה, שינוי, עצמאות, שינוי). בנוסף, נמצא כי בעוד מנהיגים מסוימים, כמו נשיא ארה"ב טראמפ, נהנים מרמה גבוהה של התאמה בין הדימוי שהם מציגים בטוויטר לבין האופן שבו הם מוצגים, ישנם פוליטיקאים אחרים, כמו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שמשתדלים מאוד לעצב תדמית ציבורית מסוימת אך כלי התקשורת מציגים אותם באור אחר, פחות חיובי.
"ניתן למפות את כל המנהיגים שבחרנו על מפה דו-ממדית, שהממד האופקי שלה הוא מידת הדמיון של מנהיג למנהיג הממוצע מבחינת התפלגות נושאי השיחה, והממד האנכי שלה הוא מידת ההתאמה בין המדיה החברתית לכיסוי התקשורתי", אומרת ד"ר פרס. רוב מנהיגי העולם נמצאים בקבוצה שאנו מכנים "Global Icons", כלומר מדברים על נושאים דומים ונהנים מתקשורת שמשקפת במידה רבה את מה שהם אומרים על עצמם. טראמפ ונשיא צרפת עמנואל מקרון הם מנהיגים כאלה. אחרים, מדברים באופן דומה למנהיגים האחרים, אך קיים פער בין המסרים שלהם במדיה החברתית לסיקור התקשורתי, למשל נתניהו וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. לקבוצה זו קראנו "Cosmopolitan Antagonists". הקבוצה השלישית שהצלחנו למצוא היא של מנהיגים שנהנים מסיקור תקשורתי אוהד, אך הנושאים לגביהם הם מתבטאים מוגבלים במדיה החברתית. לדוגמה, האפיפיור."
"לסיכומו של עניין, שני דברים מרכזיים התגלו במחקר הזה שצריכים לעניין אותנו כחברה", מוסיפה ד"ר פרס, "האחד הוא המידה שבה העיתונאות עוקבת אחרי המדיה החברתית במקום לייצר זווית אובייקטיבית ונטולת הטיות. השנייה, היא הגלובליזציה של הפוליטיקאים – המנהיגים שלנו, ובנימין נתניהו בתוכם, הולכים ומאמצים לעצמם סגנון תקשורת שפונה יותר לעולם הגלובלי ופחות לאזרחי מדינות היעד אותן הם משרתים."
