הפודקאסטקנאה הוא הנושא של הגיליון הנוכחי שיצא באוקטובר. ואכן, דפדוף קצר מעורר קינאה בגיליון המלווה בשפה גרפית מיוחדת ומעוצב בצורה מעוררת השתאות, עד הפרט האחרון. המגזין הנוכחי עוסק בקנאה על היבטיה השונים מעולמנו המקצועי והאישי: צעירים שהצליחו לחדור לצמרת הפרסום, קנאה ויזואלית, קינאה בין אנשי מקצוע כמו אנשי קופי וארט, איך להפוך את הקנאה לעיצוב ועוד.
הכותבים הם אנשים שעובדים בתעשייה כולם, ותיקים וצעירים. עבודה משותפת של אלו שהולכים להיות ואלו שכבר שם. את המגזין עיצבו ויצרו סטודנטים של עבודי קריאייטיב. את שם המגזין נתן סטודנט ממגמת הקופירייטינג ותלמידה מארט עיצבה אותו.
רינה וייסגלס קופירייטרית ומרצה בעבודי קריאייטיב מודה שהmac של השכן ירוק יותר. היא כותבת במגזין כי "העולם נחלק לאלו שחושבים שכל אחד יכול להיות קופירייטר ולאלו שמייחסים יראת כבוד לקופירייטרים. הסוג הראשון מאמינים שזה "כולה כמה מילים" ומה הבעיה להפליץ סיסמה: הסוג השני נכנסים ל-blackout רק מהמחשבה שהם צריכים להשאיר פתק, גם אם זה ברמת "תכף אשוב".
נאור הרמן, מנהל בית הספר, בחר בנושא הקנאה על מנת להראות כיצד הוא בא לידי ביטוי בעולם היצירתי. לטענתו, רובנו ודאי נסכים איתו, כולנו מקנאים במשהו: "תקציבי הפרסום בארצות הברית ובאירופה גדולים יותר, לקריאייטיב שלהם יש יותר אמצעים, אין להם מלחמות, אין להם גלי חום, הם כל הזמן בחו"ל ואנחנו כאן".
אין ספור סיבות יש לנו לקנא בדולרים של השכן. היום, יש סיבה אחת פחות. גם לנו יש מגזין מקצועי ראוי לשמו לעוסקים בתחום הפרסום.
